במרוץ החיים יש ואנו נתקלים בבשורות, לעיתים טובות ולעיתים שאינן טובות. * איך להתייחס אליהן? הכל עניין של מידתיות

יש המוסיפים כהנה וכהנה על כל אירוע שהיה ויותר מכך על זה שכלל לא היה, אוי כמה גדלה מבוכתם אשר מציאות החיים שלהם נפגשת במציאות האמיתית

זה לא שעל האדם חלה החובה להתהלך עם מסנן צמוד אל פיו ולהעביר בעדו כל אמירה שלו, אולם לחלוטין חשוב מאוד שכל אמירה תהיה תוצר של חשיבה מקדימה. חשיבה על הדרך בה תתקבלנה אמירותיו תוך שקלול מלא של רגישויות הזולת.

אין בני זוג שלא רבים לעיתים. השאלה היא איך (וכמה..) אנחנו רבים. כיצד נראית המריבה, ואיך היא מסתיימת. ובכל זאת, דווקא מכיוון שמריבות הן דבר נפוץ כל כך, הנה כמה עקרונות ומחשבות על מריבות, תקשורת, ושינוי.

הם בוהים בבנם הזאטוט, הוזים על לימודיו הגבוהים, וכבר עסוקים בתפירת חליפה לטקס הסיום של לימודי הרפואה…

נראה כי ישנו צורך מיידי בקיומה של הפסקת לימודים יזומה לפרק זמן קצר לשם קיומן של שיחות הכוונה

בּוּבּוֹנִי מתוק, עכשיו אמא תלביש אותך ונצא לדרך. . . לא חולפות להן עשר דקות וּבּוּבּוֹנִי המתוק בן ארבעת השבועות מוכן ליציאה לדרך..

עוד בטרם קירב הרופא אל פיו את כלי עבודתו פרץ האיש בצווחות אימים כשכולו חיוור ורועד כעלה נידף ברוח . . .