שאלה: בס"ד מה עושים כשהילד בן 6 כל הזמן כועס אבחנו אצלו סף תסכול נמוך. כשלא מצליח במעשיו צורח, לא יודע לבקש עזרה, אני

אצלי חלוקת תפקידים ברורה: אני מחליט בכל הקשור לדברים מהותיים ואילו אשתי מחליטה לגבי כל יתר ההחלטות השוליות והזניחות

ברגעים בהם נראה העולם קסום ורוד ומבטיח, זהו הרגע בו הבקיעים אשר כוסו בעבר ביריעות החום המהביל פורצים להם אל מעל לפני השטח. מדוע הדחף לנתינה הוא בלתי נשלט?

בקהילה פרצה מהומה רבתי, הגבאי הידוע באמירותיו משוחררות הרסן פגע במזכיר בית הדין ואמר כי הוא משוגע. הלה אץ אל הרב מרא דאתרא וביקש שייעשה עמו צדק וימצו את הדין עם הפוגע.

נטילת סמכויות הבאה כפיצוי על חסכים רגשיים בגיל הרך, מניבה אדם בוגר הכופה דעתו על סביבתו ללא כל אבחנה

הכל נגזר מההסתכלות על המתרחש, יש שיעדיפו להביט על העולם מבעד למשקפיים כהות ואחרים יעדיפו משקפיים ורודות

ישנם מצבים בהם עומד האדם בפני שוקת שבשורה, אין הוא יודע כלל כיצד עליו להמשיך ולמשוך את עגלת חייו, המעמסה נראית בלתי נסבלת וכלל אינו יודע עם מה וכיצד יקום אל יום המחר…

איך אני בתור הורה אמור להגיב כאשר ילדה או ילד אחרים מכים אותה, האם לקחת אותה, לסלק את המכה, לתת לה להתמודד…

אנחנו יודעים לחוות דעה לגבי הצלחתה של ישראל בפעילות פורצת גדר נגד המחבלים. חשוב שנדע להשיא עצה זו בראש ובראשונה לעצמנו: לחולל שינוי ופריצת הגדר האישית שלנו במטרה להתקדם, להעפיל ולהצליח. בידינו הדבר

גם בגיל שלושים (ו40, 60…) אפשר לשנות ולהשפיע על הדימוי העצמי שלנו. עם עבודה יומיות, ולעיתים עם אדם נוסף שיסייע לנו בתהליך, אפשר ליצור שינויים משמעותיים!