…"הוא מתנצל אחר כך אבל המורות מרבות להתלונן אני לא יודעת מה לעשות?"

הילדה שלי בת שנה וחצי עולה על השולחן זורקת את הבקבוק אחרי שהיא שותה או את הצלחת..

איזו מין הרגשה זאת שכל החברים עולים לכיתה א' ואילו רק אתה נשאר בגן? ובכלל, הוא מדבר כל כך הרבה על ביה"ס, ועכשיו מה נגיד לו?… אני לא רוצה שהוא יתאכזב או ירגיש חריג ושונה…

כשבאים לחנך, ראשית יש לשדר אמפטיה, אני אתך ! לרגע אחד חלילה לא נגדך. יש לי רצון כן לסייע לך, לתמוך ולכוון

כשבן זוג מחצין חשדות באופן מתמיד, כל עשייה של השני נראית בעיניו כחלק מעצמאות בלתי מבורכת, הדבר משמש כקרקע פורייה לבנייתן של חומות ההולכות וגבוהות עד לרגעים בלתי נעימים לחלוטין.

לא כל דבר חוכמה הינו בהכרח גם דבר המתקבל ומתעכל על ידי כלי הקיבול של הזולת באופן הראוי או הרצוי

הורים רבים מנחיתים הוראות על ילדיהם ואינם טורחים לשתף אותם במניעים, מה שיוצר תסכולים לא מעטים, הילד חש תלוש מהמציאות