"אל תשכח והשמר לך מאוד מאוד בני היקר…" ילד קטן צועד לו בשעת לילה מאוחרת לבדו, צועד ללא פחד…

העיר קורדובה… עיר החכמים. שעת לילה מאוחרת. יוסף הולך ומהרהר בשיחה שהיתה לו עם אמו לפני צאתו מהבית..

בבקשה אמא. אל תמנעי אותי מהלימוד. "איני יכולה למנוע אותך מלימוד התורה, אך הזהר לך, שכן מאוחר מאוד.

יושב הוא לבדו בבית המקדש הגדול של העיר קורדובה, בשעות הלילה המאוחרות, כאשר אנשי העיר לומדים בביתם…

אני לא יודע מה לעשות. השעות הללו.. הוא עדיין ילד. "כן, גם אני חוששת. ובפרט שעכשיו הכמרים לוקחים את ילדינו"…

ואכן, בעודם מדברים על הסכנה בה נמצא בנם היקר, מתקרבים אל הבית כמרים… "הנה, זה הבית בו גר הילד"

"באנו לקחת את בנך. שמענו שהוא חכם והחלטנו שילמד את דתנו. אל תספר לנו סיפורים ותן לנו להיכנס ולקחת אותו… הבנת?!"

אל תצטער על האיחור בני היקר. בזכות לימוד התורה שלך ניצלת היום מידיהם של הכמרים הרשעים אשר באו לקחתך…