כשאנחנו נתקלים בבעיה. נכשלנו בדבר לא טוב. במקום להתייאש בדיוק הפוך. זה אמור להוות אתגר. ואז כשאנחנו מתמודדים עם האתגר, ומצליחים לנצח ולהפוך את הרע לטוב. דווקא אז ההצלחה שלנו נעלית יותר…

כשרבי שמעון בר יוחאי שלח את בנו, רבי אלעזר, לחבריו כדי להתברך. הוא מגיע אליהם, והוא לא מאמין. במקום ברכות הם מקללים אותו.. כשהוא נסער התלונן לאביו: הם קיללו אותי! חייך אליו אביו רבי שמעון ואמר לו: אסביר לך, הברכות הללו הן יותר מברכות רגילות..

זהו סיפורו של 'פסח שני'.. אין דבר שהוא מאוחר, אין דבר אבוד! אין דבר כזה אני לא יכול, אני לא מצליח, לא הולך לי: תמיד, אבל תמיד – יש הזדמנות שניה.

מתכוננים לשבת? בואו נעשה זאת בחיוך!עם רעיון יהודי-חסידי לצד מסר קומי שיקל להתחבר לרעיון ולהגיע לשולחן השבת מוכנים.

בעל עסק, לא יסתפק בזה שהוא יושב בעסק ויחכה שקונים יבואו. הוא ישקיע בכל ערוץ אפשרי כדי למשוך אליו את הקליינטים. כך ממש צריך להיות באהבת ישראל, אנחנו צריכים לצאת ולהשקיע באהבת ישראל, לחפש יהודי ולעשות לו טוב, לחפש יהודי ולעזור לו..

בעל-חי אינו יכול לשנות את טבעו, אך לאדם יש בחירה חופשית. ברצונו יהיה נזר הבריאה, אך עלול להיות גרוע מבעלי החיים.. דוגמא? הנאצים ימ"ש..

מי שלמד קבלה ידע שהכל מנוהל מלמעלה. לעומת זאת מי שלא למד קבלה, שזה בעצם היה רוב עם ישראל, המושג של השגחה פרטית, שהקב"ה מנהל את כל מה שקורה בעולם, אפילו הדשא הנידח אי שם בהונדורס שעף ברוח, גם זה מכוון מלמעלה, את זה חידש הבעל שם טוב..

היה היה זוג, שמידי שנה בשנה, כל פעם, הבעל מצא חומרות חדשות להחמיר, שכמובן, מי מבצעת אותם? אשתו…

שנה אחת הוא מגיע לאישתו ואומר לה..

רב בית הכנסת שם לב ששמעון זקן המתפללים בין ה-90 לא הגיע לתפילה כבר 3 ימים.. הלך הרב לבקרו בביתו חי בריא ושלם.. לשאלת הרב ענה: "עשיתי חושבים. כל החברים שלי כולם כבר מנוחתם בגן עדן.. רק זה חסר לי, שאלך לבית הכנסת והם ישאלו: מה? הזקן הזה עדיין שם?!…"

יהודי מאמין, היודע שהקב"ה לא רק מנהל את העולם כרצונו, אלא גם כל רגע ורגע, כל מה שקורה לו, זה בזכות זה שהקב"ה ממשיך כל רגע לברוא אותו עם כל "צרותיו" מחדש, ההסתכלות שלו על העולם היא אחרת לגמרי. כשהוא נתקל בקושי לקיים מצווה, או בדאגה שמטרידה את מנוחתו הוא רגוע לחלוטין, כי הוא יודע שהוא בידיים הטובות ביותר, בידיו של בורא העולם בכבודו ובעצמו!