כששמע הרב דיסקין את הדברים ניתק לפתע מבטו ונתלה בנקודה סמויה בחלל החדר. גון פניו נשתנה באחת, והן החווירו והסמיקו חליפות. התחושה הייתה כאילו אין הוא נוכח כאן, בחדרו שבירושלים, אלא במקום אחר….

מרדכי בן מאיר לא סיפר לאיש על כל מה שארע בינו לבין השייח איבוהים. במקביל, ביקש מהרב הראשי של צנעה לגזור תענית למשך שבוע בשל הבצורת.. – על דיו נעלם, ויהודי חכם שהצילו את חיי יהודי צנעה, תימן

כעבור זמן קצר יכלה האישה לבשר לבעלה כי ברכותיו של הרבי מתממשות, ולבסוף זכו להיפקד בבן זכר. אך האב הטרי, היה מוטרד מדבר אחד: לא מהברית, לא מהקרואים, ולא משום דבר אחר; הוא פשוט השתוקק לדעת מה כתוב באותו פתק, שקיבל בזמנו מהרבי..

המלמד עדיין רכון על ספר, מתאמץ להישאר ערני וללמוד ביתר חיוּת. אך לשווא, תרדמה נופלת עליו והנה הוא חולם חלום.. ■ סיפור לשבת על הבעל שם טוב

"דע לך, יוסף, שגם בתוך ליבך פנימה יש מגרש גדול. על המגרש הזה משחקים שני יריבים – יצר הטוב ויצר הרע. עד עכשיו זה היה 'משחק ילדים' בלבד. ברגע שתיכנס לעול המצוות יתחיל 'המשחק האמיתי'. זכור מה שאמרת לי אתה-עצמך רק לפני רגע – 'מי שטוב יותר הוא המנצח'!".

סמוך לשחרור הכותל המערבי, כאשר הגישה לאתר המקודש עדיין הייתה בחזקת סכנה, לא עצר הרב פרדס ברוחו והחליט להגיע לשם ויהי-מה. הוא בא למקום בשני כובעים: האחד, כרבה הראשי של ירושלים; והאחר כאליהו, הילד שהתרוצץ בסמטאות העיר העתיקה, והיה בן-בית אצל הכותל, והאיש שהתגעגע כל השנים אל האבנים האהובות, ששכינה לא זזה מהן, ואשר היו נתונות בשבי..

לא רבים יודעים כי שכונת מוסררה בירושלים נקראה לפנים "חצר שטרויס". הנדיב שהקים אותה מכספו היה יהודי עשיר וירא-שמים, ר' שמואל שטראוס שמו. ר' שמואל התגורר בעיר קרלסרוה בגרמניה ומאחורי עושרו ונדיבות-לבו מסתתר סיפור נאה ומרגש..

בשובו נבהל לגלות כי התיבה ובה כל רכושו – נגנבו מביתו. הקים האיש קול זעקה. על סף ייאוש נזכר הסוחר העשיר בחכם היהודי..

עם סיום נאום התביעה הוזמן הרב להשמיע את עמדת הנתבעים, כלומר – כל יהודי פרנקפורט. הוא פנה אל דוכן העדים בצעדים מדודים. שקט מתוח השתרר באולם כשהעלה הרב את בקשתו המוזרה..