קצת הסטוריה על המאורעות שקדמו למלחמת החשמונאים, הניצחון על היוונים וחג החנוכה.

השמש זרחה, והיערות מלאו סנאים וחיות בר. לפתע פקח אדם הראשון את עיניו וראה את העולם הנפלא אשר סביבו

תראה, אני לא שומר מצוות בדיוק, אבל אני יהודי טוב. אני אזרח ישר, ממלא את חובותיי למדינה, לא פוגע באיש ומשתדל לעזור לזולת. העיקר זה להיות בן-אדם, לא?". נשמע מוכר..

המלך יוצא אל השדה ללא סוללה של מזכירים ומאבטחים, פקידים ומנהלי-לשכה. כעת כל אדם פשוט, כמוני-כמוך, יכול להתקבל אצלו ולבקש את כל משאלותיו. צריך פשוט לגשת אליו!

ימי הנחמה מפיחים בנו מחדש את התקווה ואת האופטימיות, שהן מקורות של כוח ושל עוצמה גם בימים קשים. עצם האמונה והביטחון שיהיה טוב – מקרבים את הטוב

זו כוחה של מסורת חיה, העוברת מדור דור, מאב לבן, במשך אלפי שנים, לא כספר אגדות מימי קדם, לא כלימוד תרבות קדומה של מייסדי העם. כי אם בהשתלבותה המעשית בחיי היום יום, בביצוע מצוות ומנהגים המחיים את השמחה והכאב, הממחישים וקושרים כל פרט וגורלו אל הכלל כולו..

"עם המסוגל לשמור על חוויות חורבנו של מרכזו הרוחני – בית המקדש – אלפיים שנה, ולכאוב אותו כאילו לו עצמו אירע הדבר – עם זה הוא עם נצחי וכל העולם כולו לא יוכל לו" • הרהורי תשעה באב

אם היום באים אלינו יהודים מרוסיה, יהודים שבמשך שמונים שנה נותקו מכל עניין יהודי, הרי זה המשך ישיר לשחרורו של הרבי. זו גבורת-הרוח היהודית, ששום שלטון אינו יכול לה.. גם אם תדכא אותו שלושה דורות – יקום ויתנשא..

גם כשיש קשיים אמיתיים ואתגרים ממשיים השאלה היא כמה אמונה יש לך כדי לעמוד מולם. עלינו ללכת בדרכם של יהושע וכלב

ואהבת לרעך כמוך – "זה כלל גדול בתורה". האם באמת ניתן לאהוב את הזולת ממש כמוך? אז האמת, כן! קשה, אבל אפשרי. בואו ונראה …