אדם הנושא ארגז כבד לביתו: אם אין לו שום מושג על תכולתו, ייתכן שיתעייף מיד ויתלונן על המשימה שהוטלה עליו. אך ברגע שיתברר לו, כי ארגז זה מלא אבנים טובות ומרגליות – לא רק שמשקל הארגז יהיה כמשקל נוצה, אלא שיבקש להטעין עליו ארגז נוסף…

שם כללי לכלים בגדלים שונים, בהם השתמשו במהלך הקרבת הקרבנות במשכן ובבית המקדש. הכלים היו עשויים זהב, כסף, או נחושת

ראוי להיערך להיבט הרוחני לא-פחות מכפי שמתכוננים להכנת התבשילים. ככלות הכול, עיקרו של ליל-הסדר הוא הצד הערכי, וכל השאר אינו אלא תפאורה

"הייתי מצית סיגריה ובוכה. התחננתי לקב"ה: 'תן לי פעם אחת להבין מה זה; רוצה לדעת מהי שבת!'". כשהצליח לעשות זאת, לא היה מאושר ממנו.

בשבוע הבא, צפויים מאות אלפי ילדים בישראל לשיר את המילים הללו בדיוק במנגינה הנהדרת שהולחנה במיוחד לתהלוכות ל"ג בעומר שיתקיימו בשבוע הבא בכמעט כל ערי ויישובי ישראל.

חייבים להביט במציאות בעיניים פקוחות ולא להתעלם מקשיים ומבעיות, אבל המבחן הוא – אם האדם מתייאש נוכח הקשיים או שהוא מאמין בכוחו לגבור עליהם

כמעט אלפיים שנה חווינו ותרגלנו על בשרנו את מה שהקדוש-ברוך-הוא מצפה מאתנו בגלות. כעת הגיע הזמן לחזור לארמון. אנו רוצים להיות כבר בתוך הגאולה האמיתית והשלמה

דריכות. מילה בודדת זו כוללת בתוכה עולם ומלואו. זהו מושג מלא חיים, שבו כל האנרגיה שבאדם עירנית ועומדת היכון. במצב כזה האדם זמין ליכולות שליפה של כל כשרון ואופציה אפשרית, בכל נקודת זמן באופן מיידי, וללא צורך בחשיבה מיותרת ומסורבלת.

בשעון החול השנתי נותרו עוד פחות משלושים גרגירים * האם בזמן כל-כך קצר נצליח לתקן את כל השנה * הלחץ רק מאתגר אותנו לתור אחר בועה של שקט * אלול הוא אי של שפיות בתוך סערות החיים * מאמר מאלף המציג את חודש אלול כ’מרחב מוגן’ וכ’עיר מקלט’ לנפש הצמאה לשינוי

ואז… לפתע יש רוח סערה. הכל מסביבנו רוקד, לא יציב, לא ברור. ושוב, אנחנו מעדיפים ללכת לישון. להתעלם. לעצום עיניים..