ג' בתמוז – יום התעלות מאמרו השבועי של הרב מנחם ברוד

ביום שלישי הקרוב יציינו המוני בית-ישראל את ג' בתמוז, יום ההילולא השלושה-עשר של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש. זה יום של חיזוק ההתקשרות לרבי וחיזוק ההליכה בדרכו ועל-פי הוראותיו, ומעל הכול – חיזוק האמונה בדבריו הקדושים על הגאולה הקרובה לבוא. ביום גדול וקדוש זה יכולים כל אחד ואחת מאיתנו לקבל שפע של כוחות וברכות, על-ידי התקשרות לרבי, וקבלת החלטות טובות בענייני תורה ומצוות, ובעיקר בעניינים שבהם 'חי' ועסק כל ימיו. יום התעלותו של הצדיק הוא יום התעלות של כל בני הדור, וזו משמעות המושג 'הילולא'. הרבי של כולם הגמרא קובעת כלל: "מה זרעו בחיים, אף הוא בחיים". אם רואים ש'זרעו' של הצדיק הולך בדרכו, לומד את תורתו, ממשיך את מפעליו – הרי זו הוכחה ש"אף הוא בחיים". ומבחינה זו, רואה העולם כולו כיצד 'זרעו' של הרבי – הלוא הם רבבות אלפי תלמידיו, חסידיו, שלוחיו ומקושריו – הולכים בדרכו ומעצימים את מפעליו הכבירים ברחבי תבל. ככל שחולפות השנים כן גוברת ההכרה שהרבי מליובאוויטש הוא תופעה פלאית, נדירה ומיוחדת במינה, יחידה לא רק בדורנו, אלא גם בין דורות רבים. מבחינות רבות הוא עיצב את דמות היהדות בדורנו. דרכו, שהייתה בתחילה נחלת מעטים, נעשתה במרוצת השנים נחלתו של עם-ישראל כולו. הרבי קיבל לידיו את שרביט ההנהגה בתקופה שבה הייתה היהדות נתונה במגננה קשה, וכל שאיפתה הייתה לשמור על בניה מפני הרוחות העזות שנשבו בחוץ. הרבי העביר את היהדות ממִגננה להסתערות. במקום להסתגר ולהתגונן, קרא ליציאה החוצה ולהבאת אור היהדות להמוני אחינו בארץ ובתפוצות. בנקוף השנים נעשתה דרכו זו מופת ודוגמה לכלל היהדות הדתית והחרדית. הרבי הצליח ליצור מערכת קשרים מופלאה עם כל חלקי העולם היהודי. לא היו אצלו מחיצות בין יהודים. בפתח חדרו היה אפשר לראות אדמו"רים ורבנים, מדענים ומדינאים, אנשי-עסקים ואמנים, שועי-ארץ ופשוטי-עם. עם כולם מצא שפה משותפת, תרתי משמע, וכל אחד ואחד יצא ממנו בהרגשה שהרבי הוא שלו ורק שלו. ירידה צורך עלייה ביום שקיבל עליו את נשיאות חב"ד הגדיר את ייעודו של דורנו – דור אחרון לגלות ודור ראשון לגאולה. אל היעד הזה כוּונו כל מעייניו וכל פעולותיו. הרבי עורר והחיה את האמונה בביאת המשיח, שהייתה רדומה משום-מה, והביא אותה לידי כך, שהיא מפעימה ומסעירה את הווייתם של המוני בית-ישראל. ברבות השנים העלה הרבי והגביר את הציפייה לביאת…