חָפֵץ חָיִים -קובץ עצות בעניני נהיגה
הקדמה נבואת הפורענות שניבא ישעיהו "ידיכם דמים מלאו" דומה שנצרכה מאוד לדורות, ובמיוחד לדור שלנו שבו אנחנו בעצמנו שופכים את דמינו ואת דמי אחינו. אם כן הדבר ברור: כל מי שצרת האומה הזו נוגעת לליבו מחויב לזעוק ולעורר ולהזהיר, עד מתי נגרום לעצמנו את הסבל הנורא הזה והמיותר כל כך. ישראל קדושים ומדקדקים במצוות ומחפשים עוד הידור ועוד חומרה, והנה לפנינו כר כל כך נרחב ואמיתי להחמיר חומרות שיכולות להציל חיים, ואנחנו מחשים. לכן יש מקום לעשיית תשובה בתחום הזה, "מי יודע ישוב וניחם האלוקים ושב מחרון אפו" בעניין הזה. קיבצנו אפוא כמה עצות מועילות שיש להם יסוד רוחני ומעשי, ללמד ולהזכיר לעצמנו ולאחרים, וגם כאן עיקר התועלת היא מן החזרה. א. אנכי ה' אלוקיך. אנוכי ה' אלוקיך בכל מקום, ובכל זמן, לית אתר פנוי מיניה כלל, וזה כולל את קופסת הפח ששמה מכונית. אין שום סיבה מדוע ההגה צריך להשכיח מאתנו את חובתנו כעובדי ה', המחויבים לשמירה על הנשמה שהופקדה אצלנו. שמירה זו להווי ידוע עוברת דרך חוקי התנועה. נמצא שמי שעובר על חוקי התנועה, לא ממלא את חובתו כלפי בוראו, ובמילים פשוטות יותר, שוכח מקיומו של ה', ומהציווי שבו פתחנו. ב. ואתה עייף ויגע. אל תנהג עייף! מחקרים הוכיחו כי אין שום דרך לעצור את עצמך שניה לפני ההרדמות, עם כל הרצון להחזיק את העיניים פקוחות הן תמיד תיעצמנה בלי שתשים לב [וכל אחד מוזמן לנסות זאת לא ליד ההגה כמובן]. לכן אל תנהג עייף, אפילו לא קצת אפילו לא עד התחנה הקרובה, זו יכולה להיות ח"ו התחנה האחרונה של חייך, עצור מיד ושים את הראש למנוחה לרבע שעה, זה ישנה לחלוטין את מצבך, ותוכל להמשיך לנהוג אחר כך עוד זמן מה באופן בטוח. כיצד תדע שאתה עייף באופן המסכן אותך ואת סביבתך? ובכן שני קריטריונים. 1. נהג ערני מסתכל במראה בערך כל חמש שניות, באופן אוטומטי כמעט. אך לעין העייפה אין כוח לעשות את הטיול הזה, והיא נשארת מקובעת לכביש, לכן בדוק את עצמך, אם לא הבטת במראה בעשר שניות האחרונות, אתה מסוכן, עצור מיד. 2. שחזור הדרך. נהג ערני מסוגל לשחזר את הדרך שעבר בשלוש הדקות האחרונות. אם אתה בצומת, ואין לך מושג איך הגעת לכאן ומה היה בדרך, ואינך מצליח לשחזר את הדרך שעברת, אתה קרוב מאוד להירדמות. ג."לא תקיפו" יש מקום רב להחמיר מאוד בעקיפה, גם כזו המותרת. ירא שמים יחמיר עם עצמו. שים לב שברוב המקרים הרכב…