24 שעות של נס ציונה בניו יורק – הבלוג הראשון של הרב שגיא הר-שפר

בוקר, אני קם, אני מצמיד את שתי כפות ידי ואומר 'מודה אני לפניך' גוחן ימינה לכוון קערת נטילת הידיים מחזיק את הנטלה בידי הימנית מעביר ליד שמאל ונוטל את ידי לסירוגין, ימין שמאל, ימין שמאל ימין שמאל. אני מתישב על המטה ומביט במטה שלצידי, אלימלך הבן שלי ישן שנת ישרים. 'אלי ' אני קורא צריך לקום. אלימלך מביט בשעון שעל ידו וזועק "אבא השעה 1 לפנות בוקר, מה קרה לך תחזור לישון", אני מושיט את ידי לטלפון הנייד לוחץ על אחד הכפתורים והמסך מואר, השעון של הטלפון מראה את השעה 12:58. אני נשכב שוב על המטה, מנסה להרדם אך לא מצליח. אני קם בזריזות מתלבש ויוצא מהבית. כשאני בני יורק, אני שוהה בדרך כלל אצל משפחת הורוביץ שברחוב מונטגומרי. המיקום שלהם מצויין, ממש ליד הרחוב הראשי של שכונת קראון הייטס, רחוב קינגסטון. אני יוצא בשקט מהבית, פונה ימינה לכוון רחוב קינגסטון ועל קינגסטון אני פונה שמאלה לכוון רחוב איסטרן פארקוי, שם נמצא מרכז חב"ד העולמי, בית אגודת חסידי חב"ד אהל יוסף יצחק ליובאוויטש, או בקצרה "סעווען סעוונטי". עדיין לא הגעתי לרחוב הראשון שבדרך, רחוב קראון ואני רואה מולי את מזכירת בית חב"ד נס ציונה דבורה עמוס צועדת על הכביש עם המורה מיכל הוד המשמשת כמחנכת בבית הספר חב"ד בנות נס ציונה. דבורה פונה אלי ואומרת שטוב שהיא ראתה אותי היא לא תפסה את ציפי לגבי הדפסת העלון של בית חב"ד. גם למיכל היו כמה דברים חשובים שביקשה שאברר בשביל בית הספר. אני ממשיך בדרכי ל770, שם אני רואה את בנו של חיים נחשוני יושב על אחד הספסלים ובידו ספר קודש, חיים נחשוני הינו מראשי משפחת נחשוני הגדולה שבנס ציונה, התישבתי לידו והתחלתי ללמוד את הרמב"ם היומי, מספר דקות לאחר מכן הוא הבחין בי ואמר לי שהוא מאוד שמח לראות אותי, בין הדברים הוא סיפר לי שגם אחיו הגיע לרבי. אני ממשיך ללמוד, ורואה מולי את שתי האחיינים שלי חוני וחיליק גורליק, הם אמנם לא תושבי נס ציונה אך הם מגיעם הרבה לבקר ולסייע בבית חב"ד נס ציונה, גם עם כל אחד מהם מתפתחת שיחה קצרה, מבט על השעון שבטלפון הנייד שלי מראה שעוד מעט כבר 5 בבוקר. 5 זו שעה שלכל הדעות נחשבת בוקר, אני חוזר לבית משפחת הורוביץ ומעיר את הבן שלי, הפעם הוא לא עושה בעיות ו"מתגבר כארי לעבודת הבורא". דבר ראשון נוסעים למקוה, יש מגוון גדול של מקוואות בניו יורק אבל ההחלטה היום היא לללכת למקווה שברחוב…