יש לזה הכשר? מפנקסו של משגיח ● מיוחד

כיוון שכיום רבו ההכשרים ולא כולם באותה הרמה ורבים נבוכים ושואלים האם הכשר זה בסדר או לא וכדומה. והיות שעבדתי במשך זמן רב בכמה וכמה הכשרים מהודרים יותר ופחות, ביקשוני חכמים לפרט קצת על אופן העבודה ומה ההבדל ההידור וכו'. ואקדים ואומר שהנושא בו עבדתי במשך זמן רב קשור למצוות התלויות בארץ ותו לא, אך כיוון שבתעשייה משתמשים רבות במרכיבים שגידולם מהארץ, משפיע הדבר על תחומי מזון רבים בארץ ובחו"ל. האמור בהמשך לא מתייחס להכשר מסוים אלא כפי הפתגם הידוע שאמר אדמו"ר הצמח צדק: אני דומה לעושה כובעים שלא מייצר עבור אדם מסוים אך לבסוף מי שקונה את הכובע מסתבר בדיעבד שנעשה עבורו. במילים אחרות אם יהיה מי שירגיש שהדברים מתאימים לו (בין בטוב ובין כו') , כנראה שאינו טועה. לא אפרסם שמות של כשרויות עם בעיות אלא נתייחס לבעיות וכן להידור שבגופי הכשרות הטובה, ובצד זה ראוי להדגיש את המהדרים וכו'. וגם הבעיות יתכן וחלקן תוקנו ובכל אופן ללא ספק כל היראי שמים מנסים שההכשר שלהם יהיה טוב אך לפעמים חוסר ניסיון ולפעמים נצחונות וניסיון לחטוף כמה שיותר, גורמים לבעיות שיפורטו להלן ובמיוחד לאחרונה שכל מיני גופי כשרות מתהדרין במהדרין באצטלא של גאונים ורבנים. ומראש אומר שגם אני טעיתי וכו' אך מה לעשות שכאמור הורו רבנים וחכמים אמיתיים שאכתוב. ודרך אגב ניתן ללמוד משורות אלו כמה מושגים בכשרות. "למהדרין" לפני שנים אחדות עבדתי במושב מסוים בדרום, כמשגיח לענייני ערלה והפרשת תרו"מ (מטעם הכשר מסוים) עיקר עבודתי היתה באפרסק ונקטרינה אמנם במושב זה ניטע כרם, כרם שהיה אז עדיין ערלה. לפני שהגיע עת הבציר, בעל הכרם לא הוריד את הענבים והיה ברור שהוא מתכוון למכור אותם, למי, לא ידענו. בזמן ההוא עדיין הסתובבו "שועלים" מעזה בין הכרמים ושאלתי אחד מהם אם הוא יודע מי קונה את הכרם הזה (כי החקלאי שגידל את הענבים לא היה משווק בעצמו אלא מוכר את התוצרת במה שנקרא – דמן – הינו שמוכרים את כל היבול מראש) במקרים רבים הם קנו את התוצרת של הערלה ואח"כ מכרו להבדיל ליהודים. הוא – הגוי ידע לספר שאת יבול הכרם קנה מישהו מהמושב הסמוך אך לא ידע את שמו. התקשרתי למשגיח במושב הסמוך ויחד ניסינו לברר מי מהמגדלים שם קנה את היבול, אך לא הצלחנו לברר. לכן ולמרות שהכרם לא היה לכאורה עניין שלי, עברתי כל יום בסמוך, קצת רחוק, לראות ולעקוב אחרי הסחורה ביום…