סיפור השבוע – דבר כזה עוד לא שמעתם…

הנער דובער הפליא את כל רואיו בלמדנותו ובשקידתו המופלגת. הוא היה בנו של אדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן בעל התניא, ולימים מילא את מקום אביו וכונה 'אדמו"ר האמצעי'. כבר בהיותו בן חמש-עשרה היה מופשט לחלוטין מענייני העולם, וגדולי החסידים קבעו כי הוא עומד מעל דרגת ה'בינוני' המתוארת בספר התניא. תאוות העולם הזה ומלחמת היצר כבר אינן קיימות בעולמו, כי נפשו התנקתה מהרע לגמרי. העיד עליו אביו באוזני מחותנו, רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב, כי נשמת בנו באה מעולם גבוה ונסתר, שכל שבילי העולמות העליונים נהירים לפניו, וכי עבודתו היא כאחד הצדיקים הגדולים, אף שהדבר אינו ניכר עליו כלל. החסיד הרב נחמן מאושץ, שהיה בן-גילו של רבי דובער, חווה בעצמו סיפור שהוכיח לו עד היכן מגיעה מידת גדולתו וצדקותו של דובער, על-אף גילו הצעיר. בצעירותם למדו השניים יחד ב'חברותא' זמן ממושך, עד שהיו בני שש-עשרה. אז נפרדו השניים. אדמו"ר האמצעי הוסיף לשקוד על לימודיו, ואילו נחמן פנה למסחר ונעשה סוחר מצליח. עברו שלוש שנים. יום אחד בא נחמן לביקור אצל רבו, אדמו"ר הזקן. חסיד היה בלב ונפש ומקורב מאוד אל הרבי, ואף באותו ביקור גילה לו הרבי יחס מיוחד. הוא רצה לבקר גם את חברו, דובער, ולשוחח עמו, לאחר שלא ראה אותו שלוש שנים. נחמן ידע כי זמנו של דובער יקר. את הפגישה הקצרה ניצל לדברים חשובים בלבד, ובתוך כך הביט בגמרא הפתוחה לפני חברו. הוא ראה כי הוא עומד בדף ד באותה מסכת. בסיום הפגישה הבטיח נחמן לחזור ולבקר אותו למחרת, לפני נסיעתו לביתו. למחרת, לאחר התפילה, שוב נכנס נחמן אל חברו וידידו דובער. שוב הביט בגמרא הפתוחה לפני בנו של הרבי, והבעת תימהון התפשטה על פניו. הרבי כבר עמד בדף מ! הוא התקשה להסתיר את מחשבותיו, ובגיחוך קל פנה אל דובער ושאל: "אמור לי חברי וידידי, כיצד קרה שאתה לומד במהירות עצומה כזו? רק אתמול עמדת בדף ד ואילו היום אתה כבר עומד בדף מ? מדוע כשלמדנו יחד לא למדנו במהירות כזאת?". שתק רבי דובער ולא ענה דבר. לאחר מכן נפרדו השניים, ונחמן חזר לביתו. לא עבר זמן רב ועסקיו של נחמן החלו להידרדר. הפסד אחר הפסד אירע לו, וגם ביתו עלה באש. בתוך זמן קצר איבד מחצית מרכושו. ליבו נשבר בקרבו, והוא האמין כי מאת ה' הייתה זאת, כדי לעוררו בתשובה. אך עדיין לא מצא את הדבר הצריך תיקון. שוב נסע נחמן אל אדמו"ר הזקן ונכנס ל'יחידות'. במר ליבו…