אל תגידו שלא אמרנו לכם! – סדרת שיעורים חדשה בחב"ד
כולנו מכירים את הביטוי השגור "חזרה בתשובה". אדם שהחליט לשנות את השקפתו הדתית וכתוצאה מכך את אורחות חייו – שינוי שמתבטא כמעט בכל תחומי חייו- נקרא בפי כל "חוזר בתשובה". אולם כאשר נתבונן במשמעותו הלשונית של ביטוי זה נמצא שהוא מקבל משמעות שונה כאשר הוא מתורגם לשפות אחרות. למשל, כאשר נתרגם את המילה "תשובה" ב"גוגל" מתקבלת המילה "repentance" שמשמעותה "חרטה". מילה שמבטאת רגש ותחושה נפשית של צער ולעיתים בושה על התנהגות באופן מסוים, או על החלטות שאדם קיבל בחייו או מעשים שעשה שבראייה לאחור התבררו כמוטעים. והנה, כאשר אומרים בלשון הקודש את המילה תשובה, המשמעות היא לשוב, לחזור למקום שבו הייתי כבר. וכאן צצה מאליה השאלה: כיצד ניתן לומר על אדם שכל חייו לא שמר תורה ומצוות, התחנך משחר ילדותו על ערכים שלא מסמלים את האמונה היהודית וקיומה בפועל בחיי היום-יום, ולעיתים אף חי את חייו בתחושות ניכור וזרות מוחלטים לחיי תורה ומצוות, שהוא "שב" למקום שבו היה כבר? את התשובה לשאלה זו להמחיש בסיפור הבא: " לרבי דוב בער מליובאוויטש, האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חב"ד, היה חסיד נאמן שהיה בעל נכסים ועסקים והתפרנס בכבוד רב ונתן מממונו לצדקה". לימים, עקב עסקיו הרבים החל החסיד לשנות את הלבוש החסידי המסורתי בלבוש יותר מודרני, בתחושה שכך יצליח יותר להתיידד וליצור קשרים עסקיים נרחבים יותר. אך כאשר היה מגיע לליובאוויטש לבקר את האדמו"ר, היה חוזר ללבושו המסורתי כמקדם. באחת הפעמים, כאשר התכונן לנסוע אל האדמו"ר, חשב החסיד לעצמו שהרי רוב הזמן הוא לבוש בלבוש המודרני, ומה לו לנסות "לרמות" את רבו על ידי לבישת תחפושת , אלא ייכנס לרבו כמו שהוא . כאשר הבחין האדמו"ר בלבושו, שאל אותו לפשר הדבר, והחסיד השיב לו שהוא החליט להיכנס לרבי כמו שהוא תמיד ולא להסוות ולכסות על האמת. אמר לו האדמו"ר: "אני תמיד חשבתי שכאשר אתה מסתובב בחוץ לרגל עסקיך בלבוש המודרני, זו היא התחפושת שלך, ואילו שאתה מגיע אליי אתה מגיע כפי שאתה באמת. " סיפור זה למעשה עונה על השאלה דלעיל. כל נשמה יהודית טרם בואה לעולם היתה במצב של רגשי אהבה והכרה אמיתית בבורא העולם. ואילו כאשר נשלחה לעולם הזה לבצע את משימתה נקלעה לתנאים שבדרך כלל לא תואמים את מה שהיא הורגלה לו טרם ירידתה לעולם, עד למצב הופכי בתכלית של חוסר עניין, קרירות ואף זרות לעניני קדושה. באה…