חג השבועות: החג הכי חלבי בשנה – אבל למה? – מאמר מרתק

חגים זה תמיד טוב, רק צריך סיבה לחגיגה. לחג הקרב אותו נחוג בו' בסיון – יום ראשון, 28 במאי – יש כמה סיבות טובות ובהתאם גם כמה שמות, הנה הם לפניכם: חג שבועות: היותו היום החמישים לאחר ספירת 49 ימים ממחרת יום הראשון של חג הפסח, שהם שבעה שבועות, כמו שכתוב "וְחַג שָׁבֻעת תַּעֲשֶׂה לְךָ…" (שמות לד,כב(. חג הקציר: זהו חג שחל תמיד בעונת קציר חיטים, כמו שכתוב "וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ, אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה" (שמות, כג, טז). חג הביכורים: מיום זה ואילך עד למשך כחצי שנה, היו מעלים לבית המקדש בירושלים את פירות 'שבעת המינים' הראשונים שביכרו באילנות, כדי להודות לה' על היבול המבורך שנתן, כמו שכתוב "וּבְיום הַבִּכּוּרִים…ְּבשָׁבֻעתֵיכֶם מִקְרָא קדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם…" (במדבר כח, כו). עצרת: בתור היותו חג המשלים את שבעת ימי הפסח. שם זה ניתן על ידי חז"ל. חג מתן תורה: בו קיבלנו את התורה בהר סיני. גם בנוסח התפילה לחג שתיקנו חז"ל אומרים "זמן מתן תורתנו". ארץ חלב דומה, שניתן להמליץ על שם נוסף לחג, אם כי לא נמצא אותו בכתובים ובדברי חז"ל, אבל כולנו נסכים שאין יותר ממתאים לקרוא לחג בשם "חג החלב". בתקופה זו הקודמת לחג, אנו הצרכנים מובלים היישר אל תוך 'שביל החלב' באמצעות מסע הפרסום של מבצעים, הוזלות, מתכונים ותפריטים, כשהמכנה המשותף שבהם הוא המרכיבים החלביים. ניתן לומר שבשנים האחרונות עדים אנו להתגשמות חוזרת של הבטחת הקב"ה על "ארץ זבת חלב". כל מי שעומד מול מקררי הענק בסופר מבולבל מהמגוון הרחב של היוגורטים על טעמיהם, הגבינות, מלוחות או צהובות, עם שום או עם פטרוזיליה, רכה או מוקצפת, מחלב פרה או מחלב עיזים, הרשימה עוד ארוכה ועוד לא דיברנו על יבול הגבינות הנמכרות אל מעבר הדלפק לפי משקל, כמו גם על סוגי הלזניות, הגלידות ועוגות הגבינה. למה חלבי? האמת היא, שמאחורי מנהג אכילת מאכלי החלב בחג השבועות ישנה מסורת עתיקה עם פרשנות רבה מגדולי ישראל בכל הדורות. בסיס כל הפרשנויות למנהג זה הוא בשל היות יום זה היום בו קיבלנו את התורה, ולתורה יש דווקא הרבה מכנה משותף דווקא לחלב… נתמקד על חלק מהטעמים מכמה זוויות: כבר בתנ"ך נמצאה הקבלה בין התורה לבין החלב. שלמה המלך בספר "שיר השירים" – שכולו נכתב בלשון מליצה ורמזים – כתב (ד. יא) "דבש וחלב תחת לשונך", רבים ממפרשי המקרא מבארים זאת על לימוד…