רעיון מקורי – מתחיל מסיפור עם גולדה מאיר ז"ל

בתקופת מלחמת יום הכיפורים ביקשה ראש הממשלה גב' גולדה מאיר משר החוץ האמריקני מר הנרי קיסינג'ר את תמיכתו בפעולה הצבאית של ישראל למען ביטחון העם והארץ. מר קיסינג'ר ענה – "אינני יכול". אמרה לו גולדה – "אתה הרי יהודי"! אמר לה הנ"ל – "קודם כל אני אמריקני, אחר כך אני שר החוץ של ארה"ב ורק בסוף אני יהודי". אמרה לו גולדה – "אל תשכח שאצלינו קוראים מימין לשמאל. קודם כל בא היהודי" – – – אינני יודע עד כמה התכוונה בדבריה, אבל יש הרבה 'עומק' במשפט זה. קודם כל אנו יהודים ואחר כך בא כל היתר. זה הבסיס שעליו עומד כל הבניין של האיש הישראלי והוא גם היסוד של תולדות עם ישראל לדורותיו. אם נשים לב זוהי הנהגתו של כל יהודי – ילד ומבוגר מיד בקומו משנתו, עוד לפני שמתאושש ומותח את עצמותיו הוא אומר בשמחה ובביטחון – "מודה אני לפניך מלך חי וקיים, שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך". יש א-לוקים. אחר כך פונים הלאה לסדר יום כל אחד בתפקידו. גם זאת משתדלים לעשות לאחר תפילת הבוקר – "שחרית". מנין למדנו זאת? מיעקב אבינו, הוא זה שירד השבוע בפרשת "ויצא" מבאר שבע והגיע לחרן . מה הדבר הראשון שהוא עושה? אוסף מזוודות? לא. בודק תחבורה? גם לא. קודם כול הוא נעמד בצד להתפלל – "ויפגע במקום" ("ויפגע" משמעותו תפילה) לכאורה – מה אתה ממהר? עוד יהיה לך מספיק זמן להתפלל ולקרוא תהילים. ראשית, עליך להתקדם, להתארגן, להתמקם במקום החדש ואז תוכל להתפנות ולהתפלל ב'ראש שקט'?! לא. לפני הכל – אומר יעקב – עלי להתחבר לה'. להודות על מה שהיה ולבקש 'סייעתא דשמיא' על להבא. זה הבסיס ומכאן אמשיך הלאה לשאר העיסוקים וסדר היום שעל הפרק. מכאן – ממקום של תפילה – הוא יעקב וכל אחד מאיתנו ממשיך את יומו. "מכאן" הוא שואב את הכוח. "מכאן" הוא מקבל תובנה נכונה וברורה כיצד עליו להתנהג בחרן אפילו עם רשעים, רמאים, קנאים וכיו"ב כפי שיעקב התמודד והצליח לפרוח ולהתעשר כלכלית ורוחנית עם משפחה לתפארת למרות הכל ודווקא בחרן. * "מכאן" ממקום של חיבור לקב"ה למדים אנו, כיצד לנהוג גם בימים קשים מול אויבים מטורפים מתאבדים, המבקשים לפגוע בנפשותינו ולערער אותנו חלילה עד היסוד, ה' ישמרנו. אם כן כיצד ננהג בהתאם? קודם כול יש להתחזק בתודעה שהקב"ה רואה ומשגיח על כל אחד ואחת, בפרט בארץ ישראל אשר "עיני ה' א-לוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה", זאת יוכיחו כל אלו…