Skip to main content
ness ziona
Home
Gallery
Events
News
Our services
Torah lessons
Contact
Donate
What's happening
Community news
בנס-ציונה חוזרים מהיריד. אבל מה קנינו?
בנס ציונה מי שלא בא לסוכה, הסוכה באה אליו…
כמידי שנה גם השנה הופעלה בנס ציונה סוכה ניידת ומי שלא הצליח להגיע לסוכה הסוכה הגיעה אליו…. הרב שגיא הר שפר ופעיל בית חב"ד הרב משה נוימן זיכו יהודים רבים לברך על ארבעת המינים ולטעום דבר מאכל ולברך "…לישב בסוכה". גם ביתו של רב הקהילה, חנה הר שפר, עזרה להם במבצע זה. היום יום ראשון רב הקהילה הרב שגיא הר שפר אמר ל'נס ציונה דוט קום': "מאות נס ציוניים ואורחים זכו לברך על ארבעת המינים וחלקם אף ברכו שהחיינו משום שזו הפעם הראשונה שהם ברכו השנה"
חול המועד סוכות: מרתון הרצאות בבית חב"ד נס ציונה
סוכת ה'אח הגדול' – הבלוג של הרב מנחם גערליצקי שליח הרבי לצפון ת"א
סוכת ה'אח הגדול' זוכרים את תוכנית הריאליטי "האח הגדול"? מסתבר שהחבר'ה שהמציאו את הפורמט של התוכנית סוחפת הרייטינג, לא בהכרח היו מקוריים כל כך. יתירה מזו, אני גם יודע בוודאות מאיפה בא להם הרעיון. זה הרי כל כך שקוף. הרעיון בא מהסוכה… את הסוכה אני מקים מידי שנה במשבצת החניה של רכבנו, בחניון העילי שמאחורי הבניין בו אנו גרים. זהו מיקום שיש בו את כל המעלות, נוח, מוגן, קרוב לבית. כמעט מושלם. למה כמעט? ובכן… הרגשתם פעם איך זה לעמוד במרכז אצטדיון מלא צופים? אם לא, אתם מוזמנים לסוכה שלנו. אנחנו אמנם יושבים בסוכה פרטית, אבל מעלינו מתנוסס בניין כפול, בן שמונה קומות, שעשרות חלונותיו ומרפסותיו הפונות אל החניון, צופות ומשקיפות במרוכז על גג סוכתנו. כדי לראות מה קורה בתוך הסוכה, צריכים קצת להתאמץ. אבל האמת שאין בכך כל צורך, המבנה האקוסטי של הבניין גורם לכך שכל רחש וצליל המופק בסוכה נשמע היטב עד לאוזני השכנים בקומות הגבוהות ביותר, כך שגם מבלי לראות ניתן להתעדכן 'און-ליין' בכל הנעשה בסוכה פנימה. הבעיה רק מחמירה לאור העובדה שדפנות הבד הדקיקות של הסוכה יוצרות עבור היושב בסוכה את האשליה שהוא נמצא במקום סגור ומוגן הרמטית, ממש כאילו הוא יושב בסלון ביתו. אבל בעצם, ללא ידיעתו או שימת ליבו, כל מילה היוצאת מפיו מגיעה לאוזני קהל מאזינים רחב ביותר… בטח תוכלו לנחש, שמהרגע ששמנו לב לעובדה חשובה זו, התנהגותנו בסוכה השתנתה ללא הכר. זה לא אומר שלפני כן היינו צועקים או מדברים שטויות. אבל כולנו מבינים, שאינה דומה התנהלות סעודת שבת בחיק המשפחה בין קירות הסלון הבטוח, להתנהלות סעודת החג בסוכה, שהוא בעצם אירוע המשודר ישירות לאוזני עשרות מאזינים. פתאום כל מילה מקבלת משנה חשיבות, וכל אחד משתדל להפיק מעצמו רק את המיטב, כדי שחס ושלום לא יהיו כאן בושות… אפילו הילדות מבינות את גודל המעמד, ומשתדלות לשתף פעולה ולהפחית במידת מה את ההשתובבויות והבלגן… כך שלפתע פתאום דווקא סעודת החג בסוכה (שעבור משפחה עם ילדים הוא אירוע בעל פוטנציאל נפיצות גבוה במיוחד), הפכה להיות הסעודה הרגועה והנעימה ביותר במשך השנה. כשחשבתי על התופעה הברוכה הזו, נדהמתי לראות עד כמה פעולה פשוטה של הסרת המחיצות המבדילות וחוצצות בינינו לבין הזולת הינה פעולה ברוכה ובעלת השפעה עצומה. לא זו בלבד שהיא מביאה לקירוב לבבות, אלא היא גורמת גם…
'נס ציונה דוט קום' בפרויקט מיוחד. אחד על אחד – ראיון אישי
ראיון עם מר יהודה שגיב – מופת הרפואה בתהלוכת ספר התורה רקע: ליהודה שגיב, איש חביב ומסביר פנים, קשר חם ואדוק עם חב"ד עוד מלפני שנים, בהיותו מנהל בנמל תעופה בן-גוריון פעל ותמך בפעילי חב"ד על מנת שיפתחו ויפעילו דוכן הסברה בנמל התעופה שיקבל ויכוון יהודים בטיסות יוצאות. בסבר פנים יפות, עם חומר יהודי רלוונטי, תפילין וברכת הדרך. מכאן ממשיך הסיפור, ומתמקד בזירת הסיפור, נס ציונה. ליהודה שגיב, המתגורר בסמטת האירוסים, בית בשכנות אליו, מעבר לגדר, ולבית זה עברה לגור לפני מספר שנים משפחה חסידית חרדית, מיותר לציין שהמעבר נראה לא כל כך שייך, מספר יהודה, שהרי השכונה היא לא שכונה "דתית" ודבר רגיל הוא שבשבת "מנפנפים" קצת.. ומה לרב עם משפחה לגור כאן באזור?! אבל כפי שחלקנו כבר יודעים, אותה משפחה ואותו רב הם משפחת הר-שפר והרב הוא הרב שגיא הר-שפר, שליחי הרבי מליובאוויטש לנס-ציונה, אשר זה לאחרונה (אז) מצאו את הבית הזה, גם בסיפור מיוחד בפני עצמו, ועברו לגור בו. באופן קצת צפוי הרב החבד"י החדש ומשפחתו לא התלוננו על שום "נפנוף" ואדרבה קיבלו את כולם והסבירו פנים לכל שכן ושכן, מתוך אמירה נחרצת שאין ענייננו לכפות את רצונותינו על אף אחד. מה יפה היה לראות, שלא חלף זמן רב והנפנופים כלא היו, דבר שהוסיף לאווירת קדושת השבת באזור. עד כאן רקע הסיפור, ועכשיו לחלק הבשרי, לפני שבועיים, בסוף חודש אלול רגע לפני סוף שנת תש"ע ותחילת שנת תשע"א, בית חב"ד נס-ציונה בראשות השליח הרב שגיא הר-שפר ובתרומתה של הגברת החשובה אסתר גרוסמן, הכניסו ספר תורה חדש לבית כנסת חב"ד 'אור אברהם'. כמו בכל ספר תורה שמכניסים לבית כנסת, עושים תהלוכה של שירים וריקודים שמחים ביותר בשמחתה של תורה. גם כאן יצאה תהלוכה חגיגית בליווי של אנשים רבים ואישי ציבור ובראש להקת תופים של צעירי ילדי הקהילה, מביתו של רב הקהילה הרב שגיא הר-שפר לעבר בית הכנסת חב"ד ברחוב ביאליק 2. לתהלוכה היתה תעמולה רבה של פרסום ומודעות רחוב וכן גם בדיוור ישיר, אך משום מה, למיודענו, מר שגיב, לא הגיעה הידיעה. וכך, מספר יהודה: "ישבתי לי בבית ואני שומע מביתו של הרב שגיא קולות של אנשים באים והולכים מדברים שמחים קולות מהולים בהתרגשות ואוירה של קדושה. כעבור זמן אני שומע קולות של תפילה וקדיש מעבר לגדר, עניתי אמן היכן שהיה צריך והרגשתי שמשהו מעניין קורה פה, לפתע…
איזה נס קרה בתהלוכה? איפה התרנגולות הכי מהירות? ומי יקפיץ את נס-ציונה? כל זאת ועוד בעלון!
חלק א' חלק ב'
חג סוכות תעשה לך… בעצמך! המדריך…
גם אני רוצה לעשות את חג סוכות בעצמי!
בנס-ציונה אף פעם לא מאוחר להתחתן אפילו לקראת גיל שמונים…
ראובן וולנטינה יאסניק החליטו שגם לאחר גיל 70 עדיין לא מאוחר מידי להקים עוד בית בישראל. ראובן וולנטינה הינם תושבי נס ציונה מזה 20 שנה, בעקבות הכרות עם בית חבד נס ציונה ופעיליו ובפרט הרב שניאור פרידמן, מנהל אגף הקליטה בבית חב"ד נס ציונה, החליטו בני הזוג להסדיר את הליכי הגיור של אחד מהם ולמסד כהלכה את הנישואין שלהם בפרט ואת חייהם בכלל. 'נס ציונה דוט קום' מאחלת להם ברכת מזל מזל טוב ושיזכו לבנין עדי עד ולעוד 50 שנות נישואין מאושרות, לפחות.
ארבעת המינים בבית חב"ד החל מ-65 ש"ח לסט
בבית חב"ד נס-ציונה עובדים שעות נוספות על מנת לאפשר סט ארבע מינים כשר לברכה ובמחיר שווה לכל נפש. כמובן שניתן לרכוש גם סטים מהודרים ביותר לכל החפץ. העיקר הינו שכל יהודי יוכל לקיים את מצוות החג כהלכה ולברך על ארבעת המינים.
עדכון כשרות: זהירות! לולבים מצופים דבק משווקים!
לחץ כאן על מנת לצפות בעדכון הכשרות
עמדה שבועית: שמחה על עצם היותנו יהודים
פתגם עממי נפוץ, הקשור לשמחת-תורה, מספר על יהודי עם-הארץ מובהק שנראה רוקד בכל כוחו בשמחת-תורה. שאלוהו: "שמחה זו, על שום-מה? לוּ היית מתייגע בתורה כל השנה, ניחא; אך מכיוון שעם-הארץ אתה ואינך לומד תורה כל השנה, מה לך כי תשמח?". החזיר אותו עם-הארץ תשובה: "וכשאחי משיא את בנו, וכי אינני שמח בשמחתו?". התשובה נשמעת חביבה, אך אין היא מדוייקת. השמחה בשמחת-תורה איננה של הלמדנים ושל הגאונים, אלא של כל יהודי באשר הוא. אין זו שמחתו של 'האח הלמדן', שהאחרים באים להשתתף ב'שמחתו'. זו השמחה האישית של כל אחד ואחד מישראל. ספר-התורה סגור ביטוי לכך אנו יכולים לראות בדרך שאנו שמחים בה בשמחת-תורה. לכאורה זו שמחת תורה, והתורה מעצם מהותה היא חכמה ותורה עיונית. מן הראוי היה אפוא שהיום הזה יוקדש ללימוד תורה, וגדולי הלמדנים והגאונים יישאו דרשות וישמיעו פלפולים וחידושי תורה. בפועל אנו נוהגים אחרת לגמרי. איננו עוסקים כלל בדרשות ובעיון בסוגיות עמוקות; מתכונת הריקודים בשמחת-תורה אף אינה מאפשרת כלל לעיין וללמוד בתורה. אנו רוקדים עם ספר-התורה כשהוא מכוסה במעילו או בארגז העץ, וגם אם אנו רוצים, איננו יכולים לקרוא את מה שכתוב בתורה. מכאן שהשמחה בשמחת-תורה אינה על מידת הלימוד ועל היקף הידיעה בתורה. אנו שמחים על עצם היותנו יהודים ועל עצם הקשר שלנו עם התורה. אנו שמחים על שיש לנו תורה. תחושה זו משותפת לכל בני העם היהודי. גם מי שלא למד תורה – יהודי הוא. גם מי שאין לו ידיעה בתורה מרגיש את יוקר מעלתה ואת קדושתה, אף-על-פי שאין הוא מסוגל להבינה. על-כן השמחה היא של כולנו, מן הגדולים ועד הקטנים, מהלמדנים ועד מי שאינם יודעים אפילו אות אחת בתורה. שמחה לכל השנה בנקודה זו יש מן המשותף לשמחת-תורה וליום-הכיפורים. שניהם חושפים את עומק הנשמה היהודית. כל ימות השנה עלולה האמת הזאת להסתתר מאחורי שכבות חיצוניות. בסתם יום של חול אנו רואים הבדלים גדולים, ואולי תהומיים, בין תלמידי-חכמים לבין פשוטי-עם, בין שומרי תורה ומצוות לבין מי שאינם כאלה, בין בעלי דעות והשקפות כאלה ואחרות. אולם ביום-הכיפורים ובשמחת-תורה נחשפת האמת הפנימית שבכולנו – היותנו יהודים. אנו מביטים בהמונים הגודשים את בתי-הכנסת בשמחת-תורה, באבות המרכיבים את ילדיהם על כתפיהם, בנערים ענודי העגילים הרוקדים עד כלות הכוחות, ואנו מרגישים את עומק הקשר של כולנו…
סווווווכהלנד בנס-ציונה! חוויה וכיף לכל הממשפחה
בתכנית: "היהלום שבבוץ" מופע מיוחד מבית תאטרון יישוב הדעת מוזיקה חסידית מתנפחים של מג'יקלנד קיוסק סוכת חב"ד מברכים על ארבעת המינים בלוני צורות וכנס צבאות ה' הכניסה להורים חינם, תשלום לילדים החל מגיל שנתיים, בנים עד גיל 7 1 כרטיס – 30 ש"ח 2 כרטיסים – 55 ש"ח 3 כרטיסים – 75 ש"ח 4 כרטיסים – 100 ש"ח לפרטים 08-9404560 – בית ספר חב"ד – רשת "אהלי יוסף יצצחק" נס-ציונה
קביעת מזוזה באופן מפתיע בגן ילדים בנס ציונה
במהלך פעילות שגרתית של העברת פעילות חינוכית של שליח התורה לעיר נס-ציונה הרב מנחם פלדמן, לפתע שמו לב אשר באחד מפתחי הגן לא קבועה מזוזה כלל. מיד הרב מנחם עדכן את הגננת והיא באופן מפתיע הודיעה לרב מנחם אשר יש לה במקרה מזוזה מוכנה לקביעה מונחת בצד! מיד ללא דיחוי נמצאה המזוזה אשר חיכתה זה זמן רב להיקבע, הרב מנחם לקחה וקבעה בפתח הגן. וכך ועוד תוספת של בטחון ושמירה נוספה לעוד גן בנס ציונה. אם לכם יש ספק אולי חסרה לכם בבית מזוזה ניתן ליצור קשר עם בית חב"ד נס ציונה ולברר האם יש צורך במזוזה או אין על ידי הכפתור האפור של "הזמן שירות" פה למטה, או להתקשר לטלפון 08-9400935.
עוד פעילות הכנה לחגים בגני-הילדים בנס-ציונה
להלן התמונות האחרונות שהגיעו מגן 'נורית' בשכונת 'לב המושבה' נס ציונה, מיותר לציין שהילדים שמחו על ההפתעה החגיגית וקיבלו את שליח התורה לעיר נס-ציונה הרב מנחם פלדמן כמו בשאר גני הילדים בקריאות שמחה. הילדים למדו מהרב מנחם בדרכו המיוחדת על חג הסוכות ומשמעותו לנו, הילדים למדו על ארבעת המינים ואיך שאחד העניינים המרכזיים בחג זה להזכיר לנו על חשיבות האחדות של כל חלקי העם, כאשר האתרוג – בעל טעם וריח – מסמל יהודי מושלם המשלב תורה ומעשים טובים, לולב -בעל טעם אבל חסר ריח – מסמל יהודי השם דגש על לימוד התורה אבל לא שם דגש על מעשים טובים, הדס -ריחו נפלא אבל טעם אין לו – המסמל יהודי אשר מדגיש מעשים טובים אבל ממעט מלימוד התורה וערבה – חסרת הטעם וחסרת הריח – שאין לה לא תורה ולא מעשים טובים – שיא החסרון, אך על מנת לקיים את המצווה צריך לברך "ברוך אתה אדונ-י א-לוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו, וציוונו על נטילת לולב" ואז לאגוד אותם כולם לאגודה אחת ביחד ולנערם קלות ולקרבם קרוב קרוב ללב שלנו , מתוך אהבת ישראל אמיתית – זאת המצווה וזאת אחדות ישראל אמיתית במאחדת את כולם.
בעדשת מצלמת הסדנא לצילום אומנותי בנס-ציונה
'נס ציונה דוט קום' בוידאו מיוחד של כיצד בונים סוכה. צפיה מועילה
רק היום! רק היום! מבצע מיוחד לחג בבית חב"ד נס ציונה
ליל סליחות מרטיט ומרגש עם שליח התורה הרב מנחם פלדמן
גלריה נוספת מתהלוכת הכנסת ספר התורה לבית חב"ד נס ציונה
כל מנייני חב"ד בנס ציונה החלו היום דקה לפני הזמן
מנהג קדוש ועתיק בתפוצות ישראל הוא אשר בבוקרו של היום שלאחר יום הכיפורים, להקדים ולהשכים קום לבית הכנסת מוקדם משאר ימי השנה. למנהג זה כמה מקורות, אחד מהם הוא בשם הבעל שם-טוב, אשר אמר שבמוצאי יום כיפור השטן עולה ומנסה לקטרג על ישראל באומרו להקב"ה אשר עם ישראל סיימו את צום יום הכיפורים והימים הנוראים שלפניו, ועכשיו הם "חזרו לשיגרה" ושכחו מכל ההתעלות וההתחזקות… על כן אנו מראים לו שטעות בידו ע"י שאנו משכימים קום לבית הכנסת יותר מהרגיל. ומכאן ההוראות לנו: 1. אי"ה היום (ראשון) כל המניינים של תפילת השחרית יתחילו כדקה לפני הזמן. 2. כל אחד ואחת ידאג "להמשיך" את ההתעלות הרוחנית שבאה ע"י ראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים הלאה לתוך ימי החול הרגילים עד לסוכות וכן אחריו. נקודות אישית משליח הרבי לנס ציונה ורב הקהילה הרב שגיא הר-שפר: "אני זוכר עוד מימי בשנת ה'קבוצה', תקופת הלימודים ב'בית חיינו' ב- 770 אשר ברוקלין ניו-יורק , חצרו של הרבי מליובאוויטש. השנה הייתה תשמ"ט ואני וחברי בנוסף ללימודנו היינו משתדלים כמה שיותר לעקוב להתבונן וללמוד מתנועותיו והנהגותיו של הרבי. מאד עניין אותנו היה לראות כיצד ינהג הרבי ביום שלאחר יום הכיפורים שכידוע ישנו המנהג להתחיל התפילה מוקדם מהרגיל… וכך חיכנו לראות מתי ירד הרבי להתפלל שחרית… השעה הקבועה אשר בה הרבי ירד בקביעות יום-יומית , וידוע כמה הרבי דייק ביותר בזמנים, עמדה כל רגע להגיע… לרגע הרהרנו שאולי הרבי לא מתכוון משום-מה לקיים מנהג זה מסיבה כל שהיא, עד שלפתע פתאום הרבי הופיע כמידי כל יום – רק בשונה משאר השנה – ירד הרבי מחדרו להתפלל שחרית 40 שניות לפני הזמן הקבוע שלו… וכך ראינו ולמדנו עוד דבר נפלא מהרבי, כיצד ניתן לעשות דברים בהצנע לכת, בלי בליטות ובלי רעש, עד כדי כך שרק חברי ואני שמנו לב להנהגה זו בעוד כל שאר המתפללים וחברנו שלא שמו לב לשעון, לדיוק ולשינוי הלא רגיל של 40 השניות הללו של הרבי, איך שאומרים…. פספסו."
עושים כפרות בבית חב"ד נס ציונה גלריה טריה
חדש על המדף הממוחשב, העלון 'השבוע בבית חב"ד' למחשב
חלק א (מכיל שער וחלק אחורי) חלק ב (מכיל את החלקים הפנימיים)
הותקנה קופת כספת בבית הכנסת חב"ד 'אור אברהם' נס ציונה
קשה לשכוח את הפריצה האחרונה שעבר בית הכנסת חב"ד 'אור אברהם' אשר בה נגרם נזק רב למיכשור ולמבנה בית הכנסת בשווי אלפי שקלים! אחד הנזקים היה עקירתה וגניבתה של קופת הכספת אשר היתה קבועה לקיר הבטון. והנה היום בשעה טובה ומוצלחת, שוב התקינו בבית הכנסת קופת כספת חדשה וחדישה אשר רק מחכה שלא ישאירו אותה רעבה. הערת המערכת: המתקינים של הקופה בתמונה (למי שלא מזהים אותם) מבקשים להשאר בעילום שם…
מיוחד ליום כיפור ב'נס ציונה דוט קום': מילון מושגים וערכים
כפרות בערב יום-הכיפורים, או בעשרת ימי תשובה, מקיימים את מנהג ה'כפרות'. כוונת המנהג הזה להעביר מעל ראשנו כל גזירה רעה. נהוג לקיים את המנהג בתרנגול לכפרה לגבר (ובנים) ובתרנגולת לכפרה לאשה (ובנות). אפשר להסתפק בתרנגול אחד לכל בני הבית ותרנגולת אחת לכל בנות המשפחה. יש הנוהגים לעשות זאת עם דג או בכסף שתורמים לצדקה. עוגת דבש נוהגים לבקש זה מזה פרוסת עוגת-דבש, ומאחלים עם נתינתה שנה טובה ומתוקה. טעם המנהג: שאם נגזר על האדם להזדקק למתנת בשר-ודם – ייצא ידי חובתו בבקשת פרוסת העוגה. צדקה רבות הן מעלותיה של מצוות הצדקה. בין השאר נאמר על מצוות הצדקה כי "צדקה תציל ממוות", וכן: "חטאך בצדקה פרוק". לפיכך מרבים בצדקה בערב יום הכיפורים. סגולה מיוחדת לצדקה בנוגע ליום הכיפורים, שכן מצוות הצדקה היא מצווה שבין אדם לחברו וענייה עשיית חסד עם הזולת. הבעש"ט אמר: "מקול קישקוש המטבעות בקערות [הצדקה], מתפרדים הקליפות" (= המנגדות לקדושה). סעודה מפסקת בערב יום- הכיפורים מרבים באכילה ובשתייה, בשיעור כפול, דהיינו שמוסיפים סעודה חגיגית, וכל האוכל ושותה בערב יום-הכיפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. באכילת הלחם ביום זה, טובלים ממנו בדבש. כמו-כן נוהגים לאכול 'קרעפכין' (כיסני-בצק ממולאים בשר). לפני כניסת הצום אוכלים סעודה נוספת והיא נקראת 'סעודה המפסקת'. אוכלים בה מאכלים קלים בלבד, ומסיימים אותה מבעוד-יום, לכל המאוחר חצי שעה לפני שקיעת החמה. אוכלים ביום זה מאכלים קלים להתעכל, כגון עופות ודגים. טבילה ו'מלקות' הגברים (מגיל בר מצווה) נוהגים לטבול במקווה בערב יום הכיפורים. לפני הטבילה נוהגים ללקות 39 מלקות קלות ברצועה של עגל. הנלקה – מוטה, ופניו לצפון. סדר ההלקאה: על כתף ימין, על כתף שמאל ותחתיהם באמצע (על הגב), וחוזר חלילה. המלקה והנלקה שניהם אומרים שלוש פעמים פסוק "והוא רחום יכפר עוון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו", בכל הלקאה אומרים תיבה אחת, סך הכול 39 מילים. אחרי המלקות יש לבדוק שלא יהיה על הגוף שום חציצה של לכלוך, וטובלים שלוש פעמים. הטעם לטבילה זו – משום תשובה, כגר המתגייר. ברכת הילדים ראש המשפחה נוהג לברך את ילדיו לפני שהולכים לבית- הכנסת. הוא מניח את ידיו על כל אחד מהם, בתורו, ומברכם. הרבי מליובאוויטש היה נוהג לברך את תלמידיו בברכת כהנים "יברכך ה' וישמרך" וכו'.…
Previous
Page
1
…
Page
18
Page
19
Page
20
…
Page
106
Next