Skip to main content
ness ziona
Home
Gallery
Events
News
Our services
Torah lessons
Contact
Donate
What's happening
Community news
תמונת היום: גם ילדים מתפללים עם לולב
האבא ר' מתניה רוטשילד מתפלל כל בוקר במניין הראשון או השני שבבית הכנסת חב"ד 'אור אברהם' שבמתחם בית חב"ד, הבנים מתפללים במשך ימי השנה ב'תלמוד תורה' בו הם לומדים, בימי החופש הם מגיעים יחדיו כל בוקר למניין השלישי המתחיל בשעה 10 בבוקר ומתפללים כ'זקנים ורגילים'. נחת יהודי חסידי.
כשהתחיל ההפנינג של בית ספר חב"ד השמים התבהרו
כבכל שנה גם השנה קיים בית הספר חב"ד נס ציונה הפנינג סוכות בשם 'סוכלנד. זו כבר מסורת שאת ה'סוכלנד' מקיימים ביומו הראשון של חול המועד וכך גם נקבע השנה. מספר ימים לפני הארוע התחילו לדבר על 'מזג האויר' "השנה ירד גשם" אמרו כמה מהמוערבים, היו גם מי שהציע לבטל את הארוע, "איך אפשרי להחזיק מאות ילדים בחוץ כשיורד גשם?" – הם שאלו. ואכן ב7 בבוקר התחיל לרדת בנס ציונה גשם סוער, הורים התקשרו לבדוק האם מקיימים את הארוע למרות הגשם והם נענו שהארוע מתקיים כמתוכנן ב10 בבוקר, מספר דקות לפני שהארוע החל התחילו השמים להתבהר, מזג האויר נעשה נעים והילדים שהגיעו בהמוניהם נהנו כמו בכל שנה, ואולי אפילו יותר….
מכינים את ארבעת המינים ל'מבצעים'
הרב מנחם פלדמן שליח התורה לנס ציונה לימד עשרות שיעורי תורה בנושאים שונים, אגדה, מדרש והלכה הקשורים עם חג הסוכות. היום (רביעי) יוצאים צוותים של מתנדבי בית חב"ד נס ציונה לזכות את תושבי העיר במצוות ארבעת המינים. הרב מנחם בוחן את הלולבים של בית חב"ד לפני שתושבי העיר יברכו 'על נטילת לולב'.
אלימלך הר-שפר הצטרף בערב החג לנס ציונים הרבים שנסעו לחצר הרבי לחג הסוכות
אלימלך הר-שפר בנו של רב הקהילה נסע בערב חג הסוכות בטיסת אלעל ישירה לחצר הרבי מליובאוויטש בניו יורק. אלימלך מצטרף לנס ציונים הרבים שנסעו לקראת חג הסוכות לחצר הרבי בניו יורק. מי שעוד לא הספיק לשלוח פתק בקשת ברכה לרבי לשנה החדשה יכול עדיין לעשות זאת עם הנוסעים שיצאו בימי חול המועד. ניתן להשאיר פתקי בקשת ברכה בבית חב"ד או לתת ישירות למי שנוסע. גברים לר' גולן רז, נשים לגברת מזל חבני, הנוסעים לקראת שמחת תורה. בעוד 7 שבועות תתקיים נסיעה מאורגנת לגברים ללימוד ושהיה בחצר הרבי מליובאוויטש בניו יורק.
היום, יום הראשון של חול המועד ה'סוכהלנד' המסורתי של חב"ד נס ציונה
ההפנינג המסורתי של בית הספר חב"ד נס ציונה 'סוכלנד' המתקיים בכל שנה בחג הסוכות מתחיל בשעה 10.00 בבוקר וימשך עד השעה 13.30 ברחבה ובחצר של בית הספר ברחוב גאולה 30 נס ציונה. במרכז האירוע יתקיים כינוס 'הקהל' אנשים נשים וטף, קיום הוראתו של הרבי לערוך כינוסי הקהל במוצאי שנת השמיטה, מתאים למצוות 'הקהל' המופיעה בתורה. כחלק ממסקנות השנים הקודמות השנה הצגתו של שי איזנקוט 'האוצר שמתחת לגשר' תוצג לילדים שיגיעו מספר פעמים כדי שכל הילדים יספיקו גם להנות מהמתקנים המתנפחים וגם להנות מההצגה. בהפנינג' 'סוכלנד' יהיו מתקני יצירה מבלונים, דוכני תחרויות נושאות פרסים וכמובן מתחם ענק של מתקנים מתנפחים כבכל שנה. מחירים: הכניסה להורים חינם. ילדים מגיל שנתיים חייבים בכרטיס כניסה. 1 כרטיס כניסה – 35 ש"ח. כרטיס שלישי ומעלה 30 ש"ח. פופקורן – 5 ש"ח. שערות סבתא – 4 ש"ח. פחית שתיה – 3 ש"ח. קרטיב – 2 ש"ח. ארטיק חלבי – 5 ש"ח.
ברוך דיין האמת : מרת מרים פרייריך ז"ל
משפחת בית חב"ד נס ציונה אבלה על פטירה של הגב' מרים פרייריך ז"ל, אשת מר קלונימוס (קלמן) מידידי תומכי בית חב"ד . על פי הלכה ישבו שבעה ביום בערב וביום שני עד כניסת החג בלבד. המשפחה ישבה שבעה ברחוב ההגנה 30 נס ציונה. תנצב"ה למשלוח תגובות ניחומים לחץ על 'שלח תגובה'
להורדה: דבר מלכות לחג סוכות
קובץ דבר-מלכות השבועי המופץ מידי שבוע במאות עותקים בנס ציונה ובעשרות אלפי עותקים בקהילות חב"ד בארץ ובעולם, מוגש להורדה מידי שבוע ב'נס ציונה דוט קום', ניתן לקבל עותק (חינם) בבית חב"ד שברחוב ביאליק 2 נס ציונה או להורדה לחץ כאן
נס ציוניים ממשיכים לנסוע לחצר הרבי
היום: יום ראשון לפנות בוקר יצאה דבורה עמוס האחראית על מכון הסת"ם והמרכז לתשמישי קדושה של בית חב"ד בטיסת אל על ישירה לניו יורק, שם היא תצטרף לנס ציוניים הרבים שהגיעו מכל רחבי תבל לשהות בחודש תשרי של שנת ה'הקהל' בחצר הרבי. היות והשנה היא שנת 'הקהל' צפויים לנסוע לחצר הרבי נס ציוניים רבים נוספים. כמו כן היום (ראשון בערב) יסע לחצר הרבי התמים אלימלך הר-שפר (הבן של הרב שגיא הר-שפר) קבוצה גדולה אמורה לנסוע בעוד כחודש וחצי ובראשה הרב שגיא הר-שפר, הרב מנחם פלדמן ור' עמית פליישר.
השנה החדשה שנת 'הקהל' – מאמרו של הרב מנחם ברוד
השנה הזאת מעניקה לנו כוחות מיוחדים להתחזק ביראת ה', בלימוד התורה ובקיום מצוותיה, באהבת ואחדות ישראל, כרוחה של מצוות 'הקהל' השנה הזאת, שהיא השנה שאחרי שנת השמיטה, נקראת 'שנת הַקְהֵל'. בזמן שבית-המקדש היה קיים התקיימה בחג-הסוכות בשנה הזאת מצוות 'הקהל' – אנשים נשים וטף היו נקהלים לבית-המקדש ושומעים את המלך קורא פרשיות אחדות בתורה, כדי לעוררם "ליראה את ה'" ולחזקם בקיום התורה ומצוותיה. על שם המצווה הזאת, מצוות 'הקהל', נקראת השנה כולה 'שנת הקהל'. אף שעדיין לא נבנה בית-המקדש השלישי ואין אנו מקיימים את מצוות 'הקהל' כפשוטה, בבית-המקדש, במשמעותה הרוחנית והרעיונית קיימת המצווה הזאת גם עכשיו. מכאן, שהשנה הזו כולה, שהיא שנת 'הקהל', מעניקה לנו כוחות מיוחדים להתחזק ביראת ה', בלימוד התורה ובקיום מצוותיה, באהבת ואחדות ישראל, כרוחה של מצוות 'הקהל'. ברור אפוא שעניין 'הקהל' אינו מוגבל לימי הג-הסוכות בלבד, אלא במשך השנה כולה עלינו לחיות בהשראת רעיון זה, שהשנה כולה נקראת על שמו. חיזוק האחדות איך עושים 'הקהל' כל השנה? במצוות 'הקהל' באו לידי ביטוי שני מוטיבים חשובים: א) אחדותו של עם ישראל. כל בני העם, אנשים נשים וטף, התאחדו יחדיו במעמד הזה ובאו לקבל עליהם כאיש אחד בלב אחד להתחזק ביראת-ה' ובקיום תורתו ומצוותיו. ב) חיזוק התורה והמצוות. מטרת ההתכנסות הייתה לעורר את לב העם ליראת-שמים ולחיזוק ידיו בקיום התורה ומצוותיה, כפי שהתורה עצמה מגדירה את המטרה: "למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלוקיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת". המעמד הנשגב, שבו כל העם עומד כאיש אחד ומקבל עליו להתחזק ביראת-ה' ובקיום תורתו ומצוותיו, היה מותיר רושם עמוק בנפשות כל המשתתפים ומעורר את ליבם למשך כל השנה הבאה והשנים הבאות, עד 'הקהל' הבא. מכאן, שבשנה זו עלינו לשים דגש מיוחד על שני ההיבטים האלה: עלינו להתלכד ולחזק את אחדותנו, ועלינו להתחזק בקיום התורה ומצוותיה. אלה שתי נקודות מרכזיות שצריכות לעמוד השנה בראש מעיינינו. כל אחד מלך אמנם אין לנו בית-מקדש ואין לנו מלך, אבל את הרעיון הבסיסי של 'הקהל' כולנו נדרשים ליישם במסגרות המתאימות לנו. כשם שהמלך היה מעורר את לב העם "ליראה את ה'" כך כל מי שהוא 'מלך' במסגרת שלו – אב במשפחתו, רב בקהילתו, מחנך בכיתתו, מנהל במוסדו וכל בעל השפעה על ציבור כלשהו – צריך להשתדל בשנה…
" בסוכות תשבו שבעת ימים…"
חג-הסוכות מבטא את הצורך באחדות היהודית. הסוכה היא סוכת שלום, המכנסת תחת כנפיה את כל חלקי עם-ישראל. ארבעת המינים שהם אתרוג, לולב, הדס וערבה מסמלים את ארבעת הסוגים הקיימים בעם היהודי – ממי שיש בהם תורה ומעשים טובים ועד מי שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים . המרכז לתשמישי קדושה שעל יד בית חב"ד נס ציונה (רחוב ביאליק 2) מוכר לקראת חג הסוכות את הסוכות של חברת 'סוכות נחלים'. הסוכות נמכרות במחירים של חנות המפעל. לסוכות נחלים מסורת רבת שנים, עשרים שנות ניסיון ואלפי לקוחות מרוצים סוכות נחלים מתוכננות ומיוצרות תוך הקפדה על הדרישות ההלכתיות המחמירות .ביותר ובהתאמה אישית לצרכיו ורצונותיו של כל לקוח ולקוח . בנוסף לכך נמכרים ד' מינים : אתרוג לולב הדס וערבה החל מ 65 ש"ח לסט, ניתן לקנות בנפרד אתרוגים מהודרים, לולבים מהודרים, והדסים מהודרים. חג שמח!
חלוקת לעקאח – פרוסת עוגת דבש בבית חב"ד נס ציונה – ערב יום כיפור
גלריית תמונות מערב יום כיפור – עריכת הכפרות על תרנגולים/ות בבית חב"ד נס ציונה
פדיון כפרות דרך אתר האינטרנט של חב"ד נס ציונה
לפדיון כפרות לחץ כאן
נס ציונה אבלה: יוסף עודד מקמל ז"ל
יוסף עודד מקמל ז"ל היה מראשי קהילת חב"ד נס ציונה ומתומכיה הגדולים, ר' יוסף השתתף באופן פעיל בשיעורי התורה של בית חב"ד, בהתוועדויות ובכל הפעולות. ר' יוסף נמנה על מייסדי ותומכי בית חב"ד וממייסדי רובם של מוסדות חינוך של חב"ד בעיר. לפני מספר שבועות ר' יוסף נסע לחו"ל על מנת לעבור ניתוח השתלה והניתוח הסתבך. לאחר שני ניתוחים נוספים הוא נכנס לתרדמת וכאמור היום (שלישי) הודיעו על פטירתו. לוויתו תתקיים ככל הנראה ביום שישי לאחר שארונו יגיע מחו"ל
הגיעו מחזורים םחדשים לקראת יום הכיפורים
חלוקת 'לעקאח' בנס ציונה
נהוג לבקש בערב יום כיפור עוגת דבש, טעמו של המנהג הוא שאם נגזר על האדם להזדקק למתנת בשר-ודם – ייצא ידי חובתו בבקשת פרוסת העוגה. בכל ריכוזי חב"ד רבני הקהילות מחלקים פרוסה של עוגת דבש לכל 'מבקש'. רב הקהילה הרב שגיא הר-שפר יחלק לעקאח מחר (רביעי) ברב שעות הבוקר במתחם בית חב"ד שברחוב ביאליק.
כל נדרי במשלט – שמואל דייץ מספר
המצור על ירושלים נעשה קשה יותר ויותר מאז כסלו תש"ח. רק כמה שיירות הצליחו לעבור בדרך-לא-דרך ולהביא אספקה לתושבי ירושלים. בכל שיירה היו אבדות, קרבנות בנפש וכלי-רכב שעלו באש. את המכות הגדולות ספגו השיירות האחרונות, ובמיוחד האחרונה שבהן, שניסתה לפרוץ את המצור בכ"א באדר. השיירה ספגה אש תופת. רוב כלי-הרכב לא הצליחו להגיע אל היעד, אלא עלו בלהבות, ולא נותרו מהם אלא השלדים המפוייחים, המוצבים כיום לזיכרון בצידי הדרך העולה לירושלים. בין הניצולים המעטים מהשיירה הזאת היה שמואל דייץ מחדרה. הוא מצטרף לשיירה במשאיתו הפרטית, שאותה העמיד באותה שעה לליווי השיירות. היחלצותו מהתופת הייתה נס בפני עצמו. עם פריצת דרך בורמה, בימי הפסח, ניצל שמואל את ההזדמנות וקיבל רשות להצטרף לשיירה, כנהג. "נפרדתי מחיילי הגדוד החמישי של הפלמ"ח, שאותם ליוויתי. הייתי מעמיס מזון וציוד, מספק אותו למשלטים ולעמדות, וחוזר לחדרה", הוא מספר. אחרי הקמת המדינה החליט שמואל להתגייס לצה"ל. הוא נסע דרומה והצטרף ליחידת המתנדבים המובחרת 'שועלי שמשון'. היחידה כבר רשמה כמה ניצחונות מול המצרים, ובסיסה שכן בבית-אריזה באחד הפרדסים. מספר שמואל: "מפקד הפלוגה, אריה שפק, תושב חדרה אף הוא, ראה את הכיפה שעל ראשי וניסה להניאני. 'עליך לדעת שהמטבח שלנו לא-כשר', אמר. "עניתי לו: 'אוכל להתקיים רק על לחם'. כשראה את נחישותי, צירפני לשורות. מאז היינו כל הזמן במלחמה. לעיתים נתנו לי רכב שנקרא 'חצי זחל משוריין' (רכב בעל גלגלים קדמיים וזחל אחורי), אך פעמים רבות נכנסנו לשטח אויב בג'יפ לא-ממוגן. לנו זה לא שינה דבר. אנשי היחידה נלחמו כאריות, ואכן נחלו ניצחונות רבים, אם כי למרבה הצער ספגו גם הרוגים רבים. סוד הצלחתם היה התמסרות אין קץ וללא שיקולים אישיים. "גם בשחרור שטחים מידי הערבים כוחה של היחידה היה רב, ואף עלה על מה ששחררו החטיבות הסדירות. בין היישובים שהיחידה השתתפה בכיבושם היו אשדוד, אשקלון וקריית-גת, ועיקר הכיבוש נעשה בהסתערות בג'יפים בלתי-ממוגנים ברובם מול האוייב. היו מקרים שהכיבוש נעשה על-ידי ג'יפ יחיד כמעט, כמו במקרה של קריית-גת, שאני הייתי הראשון להסתער עליה. "ערב יום-הכיפורים הגיע. ירדנו לבסיס העורף כדי להתרחץ ולהחליף בגדים, דבר שלא עשינו זמן רב. תחת אחד העצים אכלתי 'סעודה מפסקת' ונעלתי נעלי גומי. לקחתי את המחזור בדרכי למגורי…
חלק'ה בבית חב"ד: גל סלטי הגיע לגיל שלוש
מזל טוב!
יום הכיפורים של יוכבד
מאז שאני זוכרת את עצמי התקופה הזו של השנה, תקופת החגים, עם ריח הסתיו באוויר, וניחוח של התחדשות מדגדג לי בתאי הזיכרון. לא יודעת באיזה גיל זה התחיל. הרי נוסטלגיה זה משהו שמתבשל עם השנים. הולך ומשתבח הופך לעמוק יותר, מעניין יותר, כואב יותר… אולם, בשלוש השנים האחרונות יש מוקד אחד ברור לכל המחשבות והזכרונות. הכל סובב סביב נושא אחד. הכל יוצא מנקודה אחת: אבא. אולי כי חגים זה משפחה, אולי כי בשבילי החגים היו עטופים תמיד בצליל קולו של אבא שהיה חזן בימים הנוראים, אולי כי הפעם האחרונה בה דיברתי עם אבא היתה יום אחרי שמחת תורה. ואולי כי ככה. היום נזרקתי המון שנים אחורה. לתקופה שהזכרונות ממנה הם קטעי סרט לא מעובדים, לא תמיד מתחברים אחד לשני. חלקם זכרונות אישיים שלי, תמונות בהירות וברורות. וחלקם דברים שליקטתי במשך השנים. סיפורים ששמעתי ושמעתי, ושוב שמעתי עד שהפכו כאילו חלק מזכרונותיי שלי. יום כיפור בצהריים. אני ילדה בת חמש, יושבת על מדרגות בית הכנסת נוגסת בחוסר חשק בסנדוויץ' שאמא הכינה לי. שתי פרוסות של חלה, גבינה לבנה ועיגולים של מלפפון חמוץ. תמיד מלפפון חמוץ. הטעם של הסנדוויץ עוד בפה אצלי. השמש קופחת לי על הראש ואני מנסה תנוחות שונות ומשונות שיצליחו להסתיר מעיניהם של הילדים האחרים את הבושה הגדולה. נכנעתי לרעב ואני אוכלת. בושה. לפני בית הכנסת רחבה של חול ואבנים. יבש בחוץ. חם. ופתאום, כמו מחזה של פאטה מורגנה מתקרב אליי ג'יפ צבאי. אני מנערת את הראש, משפשפת את העיניים והג'יפ – בעינו עומד. בעצם נוסע. הוא אוסף סביבו סופה קטנטונת של חול ונעצר בחריקת בלמים. שלוש ורבע הילדים שהיו באותה התקופה בבית הכנסת מתאספים תוך שניות ספורות סביב שני החיילים שיורדים מהג'יפ. גם אני מצטרפת אליהם עדיין לא מבינה איך הג'יפ הזה עם שני החיילים שעליו הולכים לשנות לי את החודשים הבאים. הם נכנסים אל בית הכנסת ואנחנו – אחריהם. בבית הכנסת דממה. הקול היחיד שנשמע הינו קולו של אבי. מאוחר יותר נודע לי שהוא אחז באותה השעה במוסף של יום כיפור. 'ונתנה תוקף קדושת היום'. הספקתי עוד לגמוע את השניות האחרונות של הניגון. הו, איזה קול היה לו. עוד בתור ילדה הייתי נהנית לשבת ולהקשיב. צמרמורת. תוך שניות הוא שם לב להפרעה. מפסיק ומסתובב אחורה. עדיין לא זז ממקומו. הוא מבחין בחיילים. החיילים שלו. הם ניגשים אליו. 'המפקד. אתה…
עם המעבר לשעון חורף זמני התפילות משתנים
תפילת שחרית א' – 6:45. תפילת שחרית ב' – 8:30. תפילת שחרית ג' – 10:00. תפילת מנחה א' – 14:00 תפילת מנחה ב' – 17:00. תפילת ערבית א' – 17:45. תפילת ערבית ב' – 21:30.
חנות המפעל של סוכות נחלים בנס ציונה -בבית חב"ד
המרכז לתשמישי קדושה שעל יד בית חב"ד נס ציונה ימכור לקראת חג הסוכות את הסוכות של חברת 'סוכות נחלים'. הסוכות ימכרו במחירים של חנות המפעל. לסוכות נחלים מסורת רבת שנים, עשרים שנות ניסיון ואלפי לקוחות מרוצים סוכות נחלים מתוכננות ומיוצרות תוך הקפדה על הדרישות ההלכתיות המחמירות .ביותר ובהתאמה אישית לצרכיו ורצונותיו של כל לקוח ולקוח .
להורדה: דבר מלכות לפרשת האזינו
להורדה: לחצו כאן
תמונת היום: משפחת בואנו מצויצת
כל סבא קונה לנכדיו מתנות לקראת השנה החדשה. סבא יוסף הידוע בכינוי "מסיה בואנו" החליט שהשנה, שנת תשס"ט, הגיע הזמן שהנכדים יקבלו ציציות לקראת השנה החדשה. ברוך אומר ועושה, לתמונה כבר חלק מהנכדים הלבישו ציצית…
זורמים או חותרים – מאמרו של הרב מנחם ברוד
אתה פוגש חבר או מכר ושואל לשלומו. "זורמים", באה התשובה. לכאורה אין זה אלא מטבע-לשון סתמי, אך האמת היא שהביטוי השגרתי הזה אומר הרבה, גם אם לא תמיד המשתמש בביטוי הזה מוּדע למשמעותו. 'זורמים' פירושו נסחפים עם הזרם, מעבירים את הימים, מניחים לאירועים לגלגל אותנו. אלה חיים סתמיים, בלי כיוון ובלי מטרה. כשמביטים בנהר ורואים דג נסחף בזרם, זו הוכחה שהדג חולה או מת. דג חי ובריא אינו 'זורם', אלא חותר נגד הזרם. דגי הסלמון אף מזנקים אל תוך מפלים ומטפסים במעלה המפל השוצף. כי יש להם מטרה – הם חייבים להגיע למקום מסויים, ויהי מה. מי שמציב לעצמו יעדים בחיים, אינו 'זורם' אלא חותר. לפעמים הוא חותר נגד הזרם, כדי להגיע אל היעד ולהשיג את המטרה. הוא אינו מניח לשגרה, לסביבה ולהלך-הרוחות הכללי לנווט את אורחותיו. הוא ממוקד במטרתו וחותר אליה. הימים האלה, ימי התשובה וחשבון-הנפש, קוראים לנו לעצור ולשאול את עצמנו את השאלה החשובה הזאת: האם אנחנו זורמים או חותרים? לא "כזה אני" עוד ביטוי לתפיסת ה'זורמים' הוא צירוף המילים "כזה אני". למה אתה מתנהג כך? – "כזה אני". האדם מצפה שיבינו הבנה למשוגותיו בטענה שזה אופיו וכך נולד, אך האמת היא שזה איננו צידוק לבן-אדם. בשונה מבעלי-החיים, שהתנהגותם מוכתבת על-פי התכונות הטבועות בהם, יש לנו היכולת להשתנות ולהתנהג אחרת. זה מותר האדם מן הבהמה, שלאדם ניתנה בחירה חופשית, וביכולתו לתקן את עצמו. החיים הם למעשה סדנת עבודה, שבה אנו נדרשים לשנות את עצמנו. להיות עדינים ורוחניים יותר, לתקן את המידות, להראות יותר רגישות לזולת, לגבור על היצרים. כאשר הקב"ה סיים לברוא את העולם נאמר: "אשר ברא אלוקים לעשות". מה הכוונה "לעשות"? אומרים חז"ל: "לעשות – לתקן". כלומר, תכלית חיינו היא לתקן את המצב הטבעי שבו נולדנו ולא להישאר באותו מצב ולטעון "כזה אני". בגיל צעיר ההורים והמחנכים מנסים לכוון את האדם לדרך הנכונה, לעצב את אישיותו, להקנות לו הרגלים טובים ולעודדו לגבור על תכונות שליליות, אולם בהמשך החיים המשימה הזאת מוטלת עלינו-עצמנו. תורת החסידות מסבירה, שעבודת ה' נקראת 'עבודה' מלשון עיבוד עור. העור, במצבו הראשוני, הוא חומר גס ומדיף ריח רע, אולם על-ידי העיבוד מתקבל עור רך וגמיש, שאפשר לייצר ממנו דברים נפלאים. גם האדם הוא בבסיסו חומר-גלם בלתי-מעובד, ותכלית העבודה היא לזככו ולעדנו, לתקנו…
Previous
Page
1
…
Page
56
Page
57
Page
58
…
Page
106
Next
