רק כשבן המלך נשלח לגולה, מוצב בפניו האתגר הנכון. כאן, באוירה עויינת ומלאת הפרעות וקשיים – יכול הוא לגלות ולבטא את כוחותיו וכשרונותיו הגדולים • הדרך להתמודדות לקראת הגאולה

דווקא בעיצומם של ימי הקיץ, ימים שמסמלים את הנאות החיים והחופש, העם היהודי נכנס לאווירה כבדה של צער, עגמימות ואבל. מה הקטע?

כאשר יהודי עומד בנחישות על אמונתו, בכוחו לנצח גם אימפריה אדירה כמו רוסיה הסובייטית. בנקודה הזאת נזרע הניצחון של עם-ישראל על הקמים עליו

האם יש אפשרות להבין בהיגיון דברים שבאמונה? האם האמונה, מעצם הווייתה, ניתנת להוכחה באמצעות השכל? מתברר שנדרש שילוב בין שני הכוחות הגדולים הללו – השכל והאמונה

פתאום קם אדם בבוקר ויש לו חשק להתפלל… יש לו צמאון עז ללמוד תורה ולקיים מצוות. דברים שהיו כבדים עליו וקשים מנשוא, נעשו לפתע קלים. איך זה קורה? • בשבת זו מראים לכל יהודי ויהודי מרחוק (במחזה) את בית-המקדש השלישי.

בעולם המהיר של היום קשה להבין זאת. אנו חיים בדור שבו אין דבר ישן יותר מהעיתון של אתמול. דברים שהרעישו עולמות אך לפני שבוע, כבר שייכים למחלקת המחקר של ההיסטוריה.

לימים הללו תפקיד חיוני בטיפוח התודעה הנכונה של העם היהודי. הם מעניקים לנו את הפרופורציות. בזכות הימים האלה אנחנו חשים את עובדת היותנו עם עתיק, הצופה על האירועים בפרספקטיבה של אלפי שנים. עם הזוכר וחש את חורבן הבית הראשון והשני, והנושא עמו את האמונה הלוהטת בגאולה שבוא תבוא.

קורח, מסמל דמות מעוררת פרובוקציה שניהלה מחלוקת עם צדיק הדור, משה רבנו. אולם, עיון נוסף בפרשייה זו מגלה, שקרח לכאורה ביקש 'אחדות'! מה בעצם טען

שיעור מאלף נוכל ללמוד מפרשת המרגלים ומחלוקת קורח. יש הטוענים שהעיקר הוא הלב היהודי והאמונה, ויש החושבים שהעיקר לקיים מצוות ולא משנה הכוונה. עלינו לדעת כי שני הדברים מהווים יחד את תכלית המטרה : כשם שיש להתמיד בקיום המצוות במעשה בפועל, כך יש לדאוג שהמעשים יהיו זכים וטהורים, כי "מצוה בלא כונה כגוף בלא נשמה".

שמאל, ימין, קואליציה, אופוזיציה, מפלגות ורסיסי מפלגות. דומה שאין גבול ליכולת הפירוד והמחלוקת. לרבים יש תחושה שהתופעה בולטת דווקא בעם היהודי, כמו סיפור הבדיחה שפגישת שני יהודים גוררת אחריה שלוש דעות.. האם נוכל להגיע אי-פעם לתחושה ומצב דומה, לאחדות כל הפלגים והזרמים בעם ישראל? האם יש סיכוי שכל הקצוות יתאחדו ויהפכו לגוש אחד?