בפשטות, היה המבול עונש על חטאי העולם. אולם תורת החסידות מגלה בו משמעויות עמוקות יותר, הקשורות להכנת העולם למתן-התורה ואף לגאולה העתידה.

כשנכנסים לתיבה – למסגרת של אמונה ובטחון – אפשר לעבור את המבול של צרות הגלות בשלום. אך אל לנו להסתפק בתיבה שלנו, אסור להישאר אדישים מול אסונו של הזולת..

הדאגה לזולת, הרצון לעזור גם לאדם בלתי-מוכר, המעורבות והאכפתיות – הם ממאפייניו המובהקים של האופי היהודי. מהו הגבול למעורבות בחיי הזולת?

ח"י באלול מכונה בעולמה של החסידות "יום הולדת שני המאורות הגדולים", היום שבו ירדו לעולם נשמותיהם הגדולות של הבעש"ט, מחולל שיטת החסידות ושל רבנו הזקן, בעל התניא, מייסד חסידות חב"ד.

הרבה מאוד משאבים נפשיים וחומריים מושקעים בדברים רגעיים ובלתי-חשובים, הן בחיים האישיים והן בדברים שבין אדם לחברו. כשאנו מביטים לאחור, בפרספקטיבה של זמן, אנחנו תוהים איך ייחסנו חשיבות גדולה כל-כך לדברים קטנים ובלתי-חשובים בחיינו..

החסידות מפנה את המבט לעבר הצד החיובי שבכל דבר. לא שאין היא מודעת למגרעות ולצדדים שליליים, אלא שהיא מבקשת לעקור את הרע על-ידי הגברת הטוב ובעיקר במיקוד על העתיד ועל ההחלטות הטובות..

עקרון הבחירה החופשית הוא מיסודות היהדות, אך רבים מבינים אותו בדרך מוטעית. חופש הבחירה אין פירושו שהאדם רשאי לבחור ברע, אלא שניתנת לו היכולת לעשות זאת. בכך האדם שונה מכל הברואים האחרים, המשוללים יכולת בחירה..

אז אם אתם אוהבים את הקיץ – דעו שגם הנשמה אוהבת אותו, שכן בקיץ ישנו גילוי אלוקי נעלה יותר

דומם צעדו המלוים, כל אחד כאילו הולך לתומו, מסתכל לצדדים אם אין מרגישים בו • כך הלך לעולמו הרב שעמד בעקשנות כצור חלמיש בין מצרי שאול