Skip to main content
ness ziona
Home
Gallery
Events
News
Our services
Torah lessons
Contact
Donate
What's happening
Community news
משולחן לשולחן: שותפה חדשה של בית חב"ד נס ציונה
בית חב"ד נס ציונה ממשיך להרחיב את מפעלי החסד בעיר. לכך שותפים רבים וברוכים, שמספרם הולך וגדל מיום ליום, ברוך ה'. בתום פגישות והסכמים שנמשכו זמן רב, החל מהשבוע החלה שותפות ברוכה בית בית חב"ד נס ציונה לבית ארגון "משולחן לשולחן". בזכות השותפות, תגיע מדי שבוע למחסני בית התמחוי "ארוחה חמה" אספקה של פירות וירקות עבור הנזקקים. מה שניתן יהיה לשימוש במטבח בית התמחוי יוגש בארוחות החמות לנצרכים, ומה שיתאים לחלוקה יחולק מדי יום לנזקקים כסל ירקות טריים. בהמשך לשותפות יגיעו בע"ה גם דברי מאפה ועודפי מזון מאולמות שמחה מהאיזור. אנו תקווה כי החברות הנפלאה תניב פירות ותקל את הפעלת בית התמחוי. יישר כח!
תמונת היום: סמי חורי ומשה בוקאי
בתמונה נוספת שצולמה על ידי ר' מוטי שניאורסון באותו מניין רואים מתפללים נוספים. צלמתם תמונה שאולי תעניין את 'נס ציונה דוט קום' שלחו אלינו ל editor@ness-ziona.com עם תיאור מדויק של התמונה
לא תצא רעב מבית חב"ד נס ציונה
למכונת השתיה החמה המוצבת בצידו של בית הכנסת חב"ד "אור אברהם" שבמתחם חב"ד נס ציונה יש מעתה שותפה לעסק. מכונת שתיה וסנדביצים משוכללת וחדשה, שהותקנה ביום חמישי האחרון, הולכת לשמח לא מעט באי המקום. סנדביצים מגוונים, עוגות, חטיפים, סלטים טריים, שתיה קלה ועוד ימלאו את מדפיה ויתנו מבחר רחב של אפשרויות למתפללי בית הכנסת ומשתתפי השיעורים המתקיימים בשטח המתחם. על הרעיון המקורי מגיע ישר כח ענק לרב שגיא הר שפר, מנהל בית חב"ד, שחשב, חיפש ואף דאג להביא את המכונה למקום. לבריאות!
כמה טוב שיש שבת- מאמר שבועי
יהודים שלא הורגלו לשמור שבת רואים את השבת כאוסף של איסורים. שמירת השבת נראית בעיניהם ככלא של יום אחד, שבו נדרש האדם לשבת בידיים שלובות, שכן "הכול אסור". לעומתם, יהודים שומרי שבת מצפים כל השבוע לבואה של השבת, ולרגע שבו נכנסים מעולם החולין לעולם של קדושה ושל התעלות הרוח. בשבת היהודית יש דברים שנראים בלתי-מובנים. מצד אחד מוגדרת השבת בתורה יום מנוחה ועונג, ומצד שני נאסר על היהודי לעשות כל מיני דברים בסיסיים שיש בהם לגרום הנאה ותחושת נוחות. האיסור להדליק ולכבות אור בשבת, למשל, יכול להיות מטרד לא-קטן. חוסר האפשרות להרתיח מעט מים לקפה יש בו לגרום לעיתים (אם לא הוכנו מים חמים מערב שבת) סבל של ממש. איך הדברים הללו מתיישבים? איסור הדלקת אש תאוריה רוֹוחת גורסת שהאיסור "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת" נועד להבטיח שהיהודי ינוח ולא יתאמץ בשבת, ומאחר שבימי קדם הייתה הדלקת אש כרוכה במאמץ (הכאת אבנים זו בזו וכדומה), נאסרה המלאכה הזאת. על-פי אותה טענה, בימינו אין עוד טעם לאיסור הדלקת אש, מאחר שהיא אינה כרוכה בעבודה. טענה זו מתעלמת לא רק ממהותה האמיתית של השבת, אלא גם מעובדות היסטוריות ידועות. האגדה בדבר האש שהיו מבעירים בעבר על-ידי אבנים נכונה אולי לחברות אנושיות פרימיטיביות ביותר. באזורנו כבר לפני 3500 שנה היו מדליקים אש בשיטות נוחות הרבה יותר. בכל בית היה כלי מיוחד שבו נשמר רמץ לוהט (בעל יכולת להכיל אש זמן ממושך), והדלקת אש ממנו לא הייתה קשה מהבערת הכיריים בימינו. גם עצם הטענה שאיסורי המלאכה בשבת נועדו למנוע מאמץ פיזי אינה עולה בקנה אחד עם העובדות. רשימת המלאכות האסורות בשבת כוללת גם כאלה שלדברי הכול, גם לפני אלפי שנים, לא היו כרוכות במאמץ. מצד שני, דברים מאמצים ומעייפים רבים לא נאסרו. למשל, התורה אסרה להוציא מחט מרשות היחיד לרשות הרבים אך לא אסרה לגרור ארון כבד בבית. לימוד ועיון מעייפים ומאמצים אף הם את האדם, והרי זה מה שמומלץ לעשות בשבת. עולם רוחני מטרתה האמיתית של השבת היא להביא את האדם לסוג של מנוחה השונה בתכלית מהמנוחה האנושית הפשוטה. זו אינה מנוחה של הגוף בלבד, אלא בעיקר מנוחה של הנפש. ביום הזה אנו מתנתקים לחלוטין מכל מושגי החולין של ימות החול ועוברים לעולם רוחני נאצל. עולם של לימוד ותפילה, של זמירות וקדושה. אין לנו דאגות: לא הבורסה, לא העסק, לא המכונית, לא…
הזמר הנס ציוני הצטלם לקליפ החדש עם שליח הרבי מליובאוויטש לשדרות – אודיו
הזמר הנס ציוני גד אלבז צילם השבוע קליפ לשירו 'עולם של ילדים'. גד בחר להקדיש שיר זה לילדי שדרות, מוכת הקאסמים ולשם-כך נסע בסוף-השבוע שעבר לשדרות להזדהות עם ילדי המקום ולצלם יחד עמהם את הקליפ. מנהל בית-חב"ד בעיר, הרב משה-זאב פיזם ומשפחתו נאותו להשתתף בצילומים לקליפ החדש שהוכן ביוזמתו של מארגנו החב"די ר' שלוימי פעליג. "הפנייה לרב פיזם נעשתה באופן טבעי, מאחר והוא אחת הדמויות המזוהות עם העיר שדרות", אמר לאתר הפופולרי 'שטורעם' המפיק שלום טויטו מחברת S.D.T הפקות המייצגת את אלבז.
הרב שגיא הר-שפר בחברת מנהלי סניפי חב"ד בעבר ובהווה
האתר הפופולרי 'שטורעם' מפרסם היום (שני) גלריית תמונת מחתונת קרניאל – גכטמן שנערכה השבוע בכפר חב"ד. בין התמונות ניתן לראות תמונה בה רב הקהילה הרב שגיא הר-שפר בחברת מנהלי סניפי חב"ד בישראל הרב ישראל ברוד (בעבר) והרב נפתלי ליפסקר (בהווה). אבי הכלה הרב בנימין קרניאל הינו חבר פעיל ב'ארוחה חמה נס ציונה' (ע.ר.), והינו אף חבר בוועדת הביקורת של העמותה. 'נס ציונה דוט קום' מצטרף לאיחולי ה'מזל טוב'.
ויקרא שמו בישראל: ישראל עדן
ביום ראשון השבוע התקיימה מסיבת ברית המילה של התינוק הרך של שלום וענבל עדן, בני קהילת חב"ד נס ציונה. את האירוע, שהתקיים בצהריים באולמי "רימונים" הצמוד לתחנת הרכבת של רחובות, באו לחגוג יחד עם בני המשפחה כ-70 ידידים, שכנים ובני קהילה. המשתתפים התרגשו מאוד לגלות את שמו של הרך, שנקרא מעתה ישראל. אימו של התינוק, ענבל עדן, סיפרה כי בסמיכות ללידה חלמה את הצדיק בבא סלי, שהבטיח כי הלידה תעבור בשלום והתינוק בע"ה יהיה בריא, וכשיבוא הזמן, שישתדלו לקרוא לו "ישראל".
לנצח את הדמיון
סערת הרגשות היתה אדירה. לפתע נודע לעם כי הוא נתון לסכנה עצומה. משה שתחת הנהגתו התנהלו חייהם במסלול על-טבעי, מזונם מַן – אוכל פלאי, "מוביל ארצי" על-טבעי – באר מים מלווה אותם בכל מסעיהם, עמוד האש – תאורת לילה, עמוד ענן – ענני כבוד – שמירה מכל עבר. הגורם לכל זה איננו. מה יהיה? הרי אנו מליוני אנשים, ממה נתקיים? כל השאלות הקשות הללו הפכו ל"צונאמי מחשבתי" אשר שטף והציף את כל העם. מנגד אהרן וחור מרגיעים את כולם: חכו יום אחד, עשרים וארבע שעות, משה ירד, ואז יתברר שהכל דמיון ולא המציאות האמיתית. אבל העיניים ראו חושך ואפילה, ומיטתו של משה פורחת במרום, ומלאכי מעלה מלווים אותה (על פי המדרש). אהרן וחור מנסים למשוך זמן, לעכב עד מחר בשעה ששית בה הם בטוחים כי משה יבוא. ואכן, לאחר שהשכימו בבקר והזדרזו להעלות עולות זבחים ושלמים, ונראה כי החורבן מוחלט, והעם עובד עבודה זרה, לפתע מופיעים משה ויהושע, ובאחת כל הדמיון מתפוגג ונגוז, וכל "המציאות" מתנפצת, ומשה בעזרת קומץ בני לוי משתלטים על המהומה, ומחזירים את העם למסלולו ולשפיות. ללמדנו כי זאת דרכו של יצר הרע: ליצור דמיון משכנע, וללחוץ לפעולה מיידית. אם יכנע האדם כשלונו מובטח. רק בכוחה של תורה ניתן להבחין בין דמיון ומציאות אמיתית. רק אור התורה ומצוותיה מגרשים ומבריחים את חושך הלילה – הדמיון. באור זה יהיו חיינו מאירים.
חנוכת בית לר' עמית פליישר
במסיבת פורים קטן שהתקיימה בבית ר' עמית פליישר לרגל היכנסו לבית החדש ברחוב זרובבל בנס ציונה, שמחו להשתתף עשרות רבות של בני הקהילה. הרב שגיא הר שפר, מנהל בית חב"ד נס ציונה ורב הקהילה, שרק באותו ערב נחת מנסיעתו באה"ב כיבד את האירוע בנוכחותו, כשלצידו חברים וידידים רבים. הנוכחים רקדו במרץ רב לכבוד שימחתו של ר' עמית סביב השולחן הערוך בכל טוב, שרו ובידרו אחד את השני בסיפורי חסידים. נשמעו כמובן גם דברי תורה וניגונים, כראוי להתוועדות חסידית מכובדת, ובעיקר היה ממש שמח. צוות נס ציונה דוט קום מאחלים מכל הלב לר' עמית שביתו יהיה מעתה רק מלא וגדוש בשמחה, בריאות, ריקודים ושפע.
מזל טוב: לאושרת ושחר שרעבי נולד בן!
הבוקר נולד בן חדש לאושרת ושחר שרעבי מנס ציונה. אושרת, שפעלה בחודשים האחרונים כמזכירתו של ר' עמית פליישר, מנהל מוסדות החינוך של חב"ד נס ציונה, דאגה מיד לעדכן את הצוות בבשורה המשמחת. את האיחולים והברכות תמסרו בינתים דרך האתר (בשלח תגובה), ותנו לאם ולרך הנולד להתאושש מעט. ולכשיגיע המועד להודיע על ברית בע"ה, אנחנו נדאג כבר לעדכנכם.
הרב שגיא מוסר דרישת שלום
הרב צפוי לנחות בארץ בלילה שבית רביעי לחמישי השבוע. וכבר אז מצפים לו בכליון עיניים לעריכת חופה… אז בינתיים נקבל את ברכת השלום עליכם ונאחל לו טיסה מהירה ונחיתה רכה.
הפתגם היומי של נס ציונה
הפתגם התקבל במערכת בזכות פרוייקט "הפתגם היומי" שיזמו בני הקהילת חב"ד נס ציונה לעילוי נשמת חיה ענת בת ראובן לבית פליישר. גם אתם יכולים לקבל מדי יום פתגם יומי מחכים ומרענן היישר לתיבת הדואר שלכם. צריך רק לשלוח מייל ללא תוכן לכתובת: Pitgam4day@gmail.com
ליצור את הכלי לברכה האלוקית -מאמרו השבועי של הרב מנחם ברוד
ביום ראשון השבוע נפצע קשה ילד בן שמונה בשדרות, מפגיעת טיל קסאם, ואיבד את רגלו. ביום שני נמסר כי כבר נתקבלה ההחלטה לצאת לפעולה גדולה ורחבה ברצועת עזה. ייתכן שאין זה אלא ספין תקשורתי, שנועד לשכך את הזעם הציבורי על המחדל החמור שבהפקרת תושבי שדרות ויישובי הנגב המערבי לירי הבלתי-פוסק מעזה, אבל ייתכן שאכן נתקבלה החלטה כזאת. עצוב שרק תמונות מזעזעות יכולות לשכנע אותנו לעשות את הדברים הנכונים. וכי לא דיי בעצם המצב הבלתי-נסבל, שאזרחים חשופים במשך כמה שנים לירי טילים, כדי שמדינה ריבונית תפעל כדי להפסיק זאת? אבל כך היה גם בגל הטרור הנורא לפני שש שנים. לכל בר-דעת היה ברור שחייבים להיכנס לערי יהודה ושומרון ולנקות את השטח, אולם רק הפיגוע בליל-הסדר במלון פארק בנתניה גרם לממשלה לצאת למבצע 'חומת מגן', שאכן חיסל את קיני הטרור והביא לנו את השקט המיוחל. אין להקל ראש ברור לגמרי שפעולה רחבה ברצועת עזה אינה דומה כלל וכלל למבצע 'חומת מגן'. שם היה לנו עסק עם ארגוני טרור. כאן מדובר במדינת טרור לכל דבר ועניין. מולנו עומד צבא של שונאי-ישראל, שבאיוולתנו הנחנו לו להיערך במשך כשנתיים למערכה הזאת. אנו משוכנעים ומאמינים כי בע"ה נוכל לו, אבל אין להקל ראש במורכבותה של הלחימה ובמחירה. אנו, הציבור, צריכים מצד אחד ללחוץ לחץ בלתי-פוסק על מקבלי ההחלטות שלא להתמהמה אלא לבצע את הפעולה החיונית הזאת עד תומה, ויפה שעה אחת קודם. הפעולה חייבת להסתיים בניצחון מוחלט, ובסילוק איום הטילים והטרור מעל ראשנו. זו המטרה, ואסור להיעצר עד שהיעד הזה יושג בשלמותו. מצד שני, יש לנו תפקיד חשוב וחיוני ביותר בהשגת הברכה האלוקית למערכה העומדת לקראתנו. כיהודים, אנו מאמינים שלא "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה". צריך כוח, צריך צבא, צריך לפעול בדרך הטבע, אבל ההצלחה תלויה בברכת ה'. כשיש ברכה – מצליחים למעלה מהמשוער, ואילו כשאין חלילה ברכה, עלול הכול להסתבך ולהיכשל. את הברכה האלוקית משיגים על-ידי מילוי רצונו של הקב"ה. לפני אלפי שנים הבטיח לנו אבינו שבשמים, ש"אם בחוקותיי תלכו ואת מצוותיי תשמרו", כי-אז "ורדפו מכם חמישה – מאה, ומאה מכם – רבבה ירדופו, ונפלו אויביכם לפניכם לחרב". יתרה מזו: כשעם-ישראל עושה את רצון הבורא, אין צורך כלל במלחמה, שכן "ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד". כולנו נוהגים להוסיף בענייני תורה, תפילה, צדקה…
ונקרא שמה בישראל: בתיה דהרי
גם אם איחלתם כבר מזל טוב מכל הלב, כעת אפשר לחזור ולברך: מהשבוע יש לתינוקת של ליאורה דהרי, מטפלת כיתת הבוגרים של מעון חב"ד נס ציונה, שם רשמי. שמה של התינוקת החדשה ייקרא בישראל בתיה. וכולנו תקווה שתכשם שזכתה לקבל שם כה מיוחד וקדוש, תזכה גם להגיע לתורה, מצוות ויראת שמיים. מזל טוב מזל טוב!
מזל טוב: לר' שנאור פרידמן נולדה נכדה
60 שנה אחרי מגיע לנו לחגוג. אבל בראוותנות כזו?
זאת עצומה למניעת הביזבוז בחיגות השישים למדינה ושימוש בכסף למטרות נעלות יותר מי שבעד שיכנס לקישור זה, יצביע וישלח – המטרה זה להגיע ל10000 חתימות וכרגע זה עומד בקצת יותר מאלף ככה שיש עוד עבודה… המטרה: לעצור את בזבוז מיליוני השקלים המיועדים לחגיגות המיוחדות, ולתבוע כי הכסף יופנה למטרות חשובות, צודקות וערכיות יותר בתחומי הרווחה, הבריאות, החינוך והתרבות, המשוועים מזה שנים לתקציבים ראויים. בעצומה זו קוראים לאחראים על ארגון האירועים להסתפק במתכונת רגילה של אירועים, ולחלק את התקציבים שיועדו לתוספת המיוחדת שנקבעה לשנה זו, בין פרוייקטים בעלי תוכן של ממש, אשר ייבחרו על-ידי ועדה ציבורית מיוחדת, שתורכב מאנשי רוח, תרבות, חינוך ורווחה. לא נעים להודות, אבל בשנים האחרונות חווינו על בשרנו כשלונות צורבים במאבקים חברתיים ופוליטיים רבים שבהם נטלנו חלק. בואו ננסה לשנות את התמונה העגומה הזאת: המאבק הקטן אך העקרוני הזה יכול להיות נקודת התחלה. העצומה תוגש לראש הממשלה ולשרה הממונה על החגיגות בסוף פברואר 2008. הסמליל (לוגו) שבראש העמוד הינו הסמליל הרשמי של החגיגות
לתת צדקה זה לעשות צדק -מאמרו השבועי של הרב מנחם ברוד
לאורך הדורות התפתחו בעם-ישראל מפעלי עזרה וחסד בדרך נפלאה. הנאמנות ההדדית היהודים הייתה ידועה היטב גם לגויים, שניצלוה לא-אחת למלא את קופותיהם. חלק נכבד מהישרדותו של עם-ישראל למרות הרדיפות והצרות שעברו עליו אפשר לזקוף לאותה נאמנות הדדית ולמפעלי החסד שתמכו בחלשים ולא הניחו להם להתמוטט. במצב הכלכלי ובמצוקות שאנו שרויים בהם קשה שלא להתפעל ממערך החסד שנבנה כאן. בתי-תמחוי ומרכזים לחלוקת מצרכי מזון; גמ"חים (קרנות גמילות-חסדים) שמעניקים הלוואות בלא-ריבית; ארגוני 'שפרה-ופועה' שמסייעים ליולדות בתקופה שלאחר הלידה; 'יד-שרה' שמשאיל ציוד רפואי; 'הכנסת-כלה', שמאפשר למעוטי-יכולת לבנות בית בישראל; ועוד ועוד. מסימני האופי הנטייה הטבעית של יהודים להירתם לעזרה ולפתוח את היד למתן צדקה – היא מסימני האופי של האומה. חז"ל אומרים, שגמילות-חסדים היא אחד משלושת הסימנים שמאפיינים את בני העם היהודי. ואכן, אנו רואים כי תכונה זו של צדקה ועשיית חסד באה לידי ביטוי בולט אצל העם היהודי, גם אצל כאלה שלא נתחנכו על ברכי התורה והמסורת (אם-כי החינוך גורם לה להיות מוגברת וחזקה יותר). תפיסת הצדקה ביהדות היא, שכספו של אדם אינו שלו, אלא הוא בבחינת פיקדון שהופקד בידו על-ידי הקב"ה. יש דרכים רבות לקב"ה, ואחת הדרכים שבאמצעותן הוא מפרנס את הבריות, היא על-ידי שהוא נותן לאנשים מסויימים יותר כסף, כדי שהם יפרנסו את הנזקקים. כך רוצה הקב"ה לזכות את הבריות במצוות הצדקה, שכן היה יכול להעביר ישירות את הכסף לידי הנזקקים. זו גם המשמעות הטמונה במילה 'צדקה'. איננו אומרים 'חסד', 'טובה', 'רחמנות' – אלא 'צדקה', מלשון צדק. כאשר אדם נותן צדקה אין הוא עושה 'טובות' ואינו נוהג לפנים-משורת-הדין. הוא נוהג כאדם ישר והגון, שמעביר את הפיקדונות שמפקידים בידו ליעדם. הוא יודע שהכסף שברשותו ניתן לו מאת הבורא כדי שיעשה בו מצוות ומעשים טובים, וזאת הוא עושה. זה הצדק, זה מה שהוא צריך לעשות. יהודי מאמין, כי הצדקה היא גם הכלי שעל-ידו זוכים ליותר ברכה והצלחה. כשהיהודי מוכיח במעשיו שהוא נוהג בכסף שניתן לו ב'צדק' ומעביר אותו ליעדיו האמיתיים, נותן לו הקב"ה עוד ועוד מידו המלאה, הפתוחה, הקדושה והרחבה. ועל-כן, אם תרצו – הצדקה היא ההשקעה היעילה, הבטוחה והרווחית ביותר. מסירת הנפש לצדקה גם חשיבות גדולה להתמודדות עם תאוות-הממון ורדיפת המותרות, החודרת…
מזל טוב: לליאורה דהרי נולדה בת
שייני ברוק נפרדה מצוות בית חב"ד בערב פרידה מרגש
במפגש מרגש במסעדת "קינגסטון" שברחובות נפרדו רשמית פעילי בית חב"ד נס ציונה ממנהלת המשרד המיטולוגית של העמותה, גב' שייני ברוק. הפרידה אומנם קשה, וההסתגלות לואקום שייווצר בהיעדרה בתפעול השוטף של המשרד תהייה וודאי לא פשוטה לצוות העובדים, אך כולם פה אחד בירכו את שייני על החלטתה הנחושה, ואיחלו הצלחה מרובה בהמשך. את האיחולים פתח מנהל בית חב"ד ורב הקהילה של חב"ד בנס ציונה, הרב שגיא הר שפר. הוא הודה לשייני על שנות עבודתה הרבות בבית חב"ד ועל מסירותה העצומה לתפקידה. אחריו נשאו דברים הרבנים הנוספים שבחבורה: הרב משה טברדוביץ, הרב שניאור פרידמן, ר' עמית פליישר והרב מתניה רוטשילד. לאחר מכן שאר הצוות, ביניהם מלכי טברדוביץ, דבורי זיגמן, אושרת שרעבי, חוי כהן, אורלי אשואל, מלכה שחם ומגי רום, הביעו בפני שייני רכות ואיחולים מעומק הלב. בתום המפגש הוענקה אף מתנה צנועה לדרך ההמשך: מצלמה דיגיטלית איכותית. אנו תקווה כי המתנה תשרת את שייני נאמנה בדרכה החדשה בהפקת אירועים. בהצלחה!
שתזכו לעשות הרבה חסדים
הפתגם התקבל במערכת בזכות פרוייקט "הפתגם היומי" שיזמו בני הקהילה לעילוי נשמת חיה ענת בת ראובן לבית פליישר. גם אתם יכולים להירתם לעילוי נשמתה של חיה ענת בת ראובן ולקבל מדי יום פתגם יהודי היישר לתיבת הדואר שלכם. צריך רק לשלוח מייל ללא תוכן לכתובת: Pitgam4day@gmail.com
ראשי קהילת חב"ד נס ציונה ביריד הקהילות
ראשי קהילת חב"ד נס ציונה השתתפו בסוף השבוע האחרון ביריד הקהילות שהתקיים החל מיום חמישי בערב בחצר בית אגודת חסידי חב"ד (הבניין הידוע בכינויו 770) אשר בכפר חב"ד. "לצורך קיום היריד הגדול, הוקם אוהל רחב ידיים ברחבת בית אגודת חסידי חב"ד" הם סיפרו ל'נס ציונה דוט קום', "את פנינו קיבלו 40 דוכנים שהציעו לנו מגוון רחב של פתרונות מגוונים בתחום התכנון העיצוב השיפוץ ובניית בית הכנסת, לוחות הנצחה ונרות זיכרון, תצוגה מרהיבה של ריהוט, דוכני ספרים במחירים מיוחדים, תוכנות מחשב מגוונות לגבאי ולניהול בית הכנסת, כל סוגי החלונות והויטראז'ים, דלתות מעוצבות וחברות אזעקה ושמירה. "עוד דוכנים שהציגו ביריד עסקו במיכשור להשבתת טלפונים סלולאריים בבית הכנסת, פתרונות מיזוג אויר ומתקני מטבעות להפעלת המזגנים, מגוון רחב של פרוכות רקומות לספרי תורה ארונות קודש ובימות הקריאה, ספרי תורה מהודרים רימונים וכתרים מרהיבים, מחיצות מעוצבות מפות ווילונות בסגנונות שונים, ועוד". ר' משה מורדי רכש את ילקוט הגבאי בו יש בין השאר ברכות התורה וברכות שונות הקשורות לבית הכנסת באותיות גדולות בשפות עברית אנגלית ורוסית. כבר בשבת נעשה בו שימוש בזמן שעלה לתורה עולה מחבר העמים שאינו יודע לקרוא עברית. בילקוט גם יש מנהגים וסדרי קדימויות של 'חיובים' הרוצים לעלות לתורה, והוא מונח החל מאתמול (שבת) על בימת קריאת התורה. לצד היריד התקיים יום עיון לרבני הקהילות עם חברי בית דין רבני חב"ד, האתר 'שטורעם' פירסם את תמונות רב הקהילה הרב שגיא הר-שפר משתתף ביום העיון.
מהיום זה רשמי: שייני ברוק נפרדת מבית חב"ד נס ציונה
בתום 14 שנות פעילות מאומצת למען הפצת המעיינות יהדות בנס ציונה, מנהלת המשרד המיטולוגית של בית חב"ד נס ציונה, גב' שייני ברוק, מסיימת היום (חמישי) את תפקידה. יחד עם הרב שגיא הר שפר, רב הקהילה ומנהל בית חב"ד, מסרה שייני את נפשה להקמת והרחבת מפעלי חב"ד בעיר. את כל התהפוכות, הקשיים, האתגרים שהיו בדרך, אי אפשר לתאר. אך כיום, כשבית חב"ד נס ציונה מתנוסס לגובה ולרוחב במרכז העיר, ומאיר את כל האיזור באור התורה והמצוות, תדעו, כי שלה הוא… את האירועים שהפיקה שייני בבית חב"ד נס ציונה קשה לשכוח. עוד טרי בזכרון הערב המיוחד שהתקיים במתחם חב"ד בי' שבט האחרון רק לפני ימים אחדים. כמו כן שבת האחדות שהפיקה שייני רק לפני שבועות אחדים עבור כל הקהילה. בהפקות אלו זכינו ללגום מכישוריה הנדירים של שייני בתחום העריכה והפקת האירועים. מעתה פונה שייני לפתח ולממש את כישרונותיה בתחום עריכת והפקת אירועים בעולם הגדול. במהלך הימים האחרונים העבירה שייני חפיפה ליורשת תפקידה, מרת חוי כהן. הפרידה מאוד קשה. מה שמעודד הוא שהשנים הפכו את צוות חב"ד נס ציונה למשפחה מלוכדת ממש, וממשפחה לא יכולים באמת להיפרד. כך שבינתיים מאחלים המון הצלחה ומתפללים מכל הלב שדרכה של שייני תביא לה רק הצלחות ובשורות טובות בכל!
סערת מוחות בסערת רוחות
קשה לא לקשור את הסערה החומרית – הרוחות, הסופות, השלג והגשם – של היממה האחרונה עם הסערה הנפשית המתחוללת בציבור בעקבות פרסום הדו"ח הסופי של ועדת וינוגרד. אך אין אנו צד לחשבונותיו של הקב"ה. יודעים רק דבר אחד – האמונה ש"כל דרחמנא עביד – לטב עביד": כל מה שה' עושה, לטוב הוא עושה, שגם זו לטובה, ואין לערער על כך. עם זאת… העם היושב בציון נראה לפעמים כאילו הוא שוכח את "הנורמות המיוחדות" של העם הזה. הוא אמנם מוכן כתמיד לתת ביקורת וכן לקבלה. אך אילו זה היה המאפיין העיקרי שלנו, היינו מזמן חלילה מתפרקים ונפרדים איש מאחיו, איש מרעהו, ואז מה אנו ואנא פנינו…? אלא, שרק לפעמים "שוכחים" את הדבר שהופך אותנו להיות עם – קבלת התורה. אם את עשרת הדיברות קבלנו בפרשת "יתרו" בשבת שעברה, הרי השבת, פר' "משפטים", מקבלים עוד הרבה מצוות, רובן מן הסוג שבין אדם לחברו. בסיום הפרשה אנחנו מקבלים על עצמנו את עול התורה כולה באימרה מיוחדת במינה: "נעשה ונשמע" – כאחד שקונה את הסחורה מבלי לבודקה קודם… ——————— "ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע." [שמות כ"ד 7] כשנגלה המקום לתן תורה לישראל, לא על ישראל בלבד הוא נגלה, אלא על כל האומות. בתחילה הלך אצל בני עשו ואמר להם: מקבלים אתם את התורה? אמרו לו: מה כתוב בה? אמר להם: לא תרצח. אמרו לפניו: ריבונו של עולם, כל עצמו של אותו אביהם רוצח הוא ("והידיים ידי עשו") ולא הבטיחוֹֹ אביו אלא על החרב ("ועל חרבך תחיה")- אין אנו יכולים לקבל את התורה. הלך לו אצל בני עמון ומואב ואמר להם: מקבלים אתם את התורה? אמרו לו: מה כתוב בה? אמר להם: לא תנאף. אמרו לפניו: רבנו של עולם, כל עצמם של אותם האנשים אינם באים אלא מניאוף ("ותהרין שתי בנות לוט מאביהן וגו')- אין אנו יכולים לקבל את התורה. הלך לו אצל בני ישמעאל, אמר להם: מקבלים אתם את התורה? אמרו לו: מה כתוב בה? אמר להם: לא תגנוב. אמרו לפניו: רבונו של עולם, כל עצמם של אותם האנשים אינם חיים אלא מן הגנבה ומן הגזל ("פרא אדם, ידו בכל ויד כל בו")- אין אנו יכולים לקבל את התורה. לא היתה אומה באמות שלא הלך ודיבר ודפק על פתחה, אם ירצו ויקבלו את התורה. ואחר כך בא לו אצל ישראל, אמרו לו: "נעשה ונשמע", זהו שאמר: "יי מסיני בא וזרח משעיר למו, הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קדש, מימינו אש דת למו." [ספר האגדה,…
להחליף את התפיסות השגויות: מאמר דעה
השורות האלה נכתבות קודם פרסום דוח ועדת החקירה לבדיקת מחדלי מלחמת לבנון השנייה. התקשורת, כדרכה, מנתבת את הדיון לאפיקים פוליטיים ואישיים, שאמנם אין לזלזל בהם, אבל אין הם העיקר. את הכישלונות והמחדלים שאירעו במלחמה הזאת אי-אפשר לתלות בהחלטות שגויות של כמה אישים, אלא בתפיסות מוטעות ומסוכנות שהשתרשו בתודעה הציבורית. אחת הביקורות הקשות על המלחמה נוגעת להימנעות מכניסה קרקעית ולהשקעת המאמץ העיקרי בפעילות חיל-האוויר. חשבו שאפשר לנצח במלחמה על-ידי הפצצות אוויריות, כאילו זה משחק היי-טק שמתנהל על צגי מחשב. רק אחרי שבוזבזו שבועות יקרים ואבד אפקט ההסתערות, הגיעו למסקנה שכדי לנצח חייבים להיכנס אל תוך השטח ולהכריע את האוייב במלחמה על-גבי הקרקע. התפיסה השגויה הזאת היא פרי התעמולה של שנים רבות, שבהן הפריחו אצלנו את הססמה שבעידן הטילים אין חשיבות לשטח קרקעי. זו כמובן שטות גמורה, שאין לה שום אחיזה במציאות. אכן, טילים יכולים לנחות גם ממרחקים, אבל מלחמה אינה מוכרעת על-ידי טילים. ארה"ב לא הכריעה את עיראק בהתקפות אוויריות ובטילי שיוט, אלא דווקא בכניסה קרקעית. וגם אנחנו לא הצלחנו להכריע את האוייב בלבנון על-ידי חיל-האוויר בלבד. אפשר לנצח טרור עוד כשל חשוב נעוץ בתפיסה האומרת שאי-אפשר לנצח ארגוני טרור המנהלים לוחמת גרילה. גם זו טעות שנסתרת על-ידי המציאות. עובדה היא, שבנחישות הדרושה נוצחו ארגוני טרור כאלה בעולם כולו. גם בארץ הצלחנו להכות מכה אנושה את ארגוני הטרור ביהודה ושומרון, כאשר נלחמנו בהם בלי עכבות מדיניות ובלי היסוסים. אבל עדיין היו היסוסים להיכנס ללבנון ולהכות שם במחבלים, מתוך אותה מחשבה מוטעית שאי-אפשר לנצח במלחמה זו. ומה התברר, שכאשר ניתן לצה"ל האור הירוק, והוא נכנס ללבנון בעוצמות הדרושות, הוא הצליח להכות את המחבלים ולחסל מאות מהם. למרבה הצער, הפסקת-האש נכנסה לתוקפה דווקא בנקודה שבה החל מערך החזבאללה להישבר, ואנשיו החלו לזעוק לעזרה. הניצחון כבר היה בהישג-יד, והוא אבד לנו רק בגלל ההססנות בקבלת ההחלטה בזמן. ביטחון ולא פוליטיקה התפיסה השגויה השלישית, שגרמה הרבה צרות בשנים האחרונות, היא ההנחה שהעם עייף ואינו מוכן להקריב. והנה נתגלה כי העם דווקא מוכן להקריב ולשלם מחיר יקר, ובלבד שהנהגתו תהיה נחושה ותעשה את הדברים הנכונים. אנשי מילואים באו מרצונם כדי להילחם, ותושבי הצפון העניקו…
Previous
Page
1
…
Page
71
Page
72
Page
73
…
Page
106
Next
