Skip to main content
ness ziona
Home
Gallery
Events
News
Our services
Torah lessons
Contact
Donate
What's happening
Community news
גלריית תמונות מאמירת הסליחות בבית חב"ד
להורדה דבר מלכות לשבוע של יום כיפור
לאחרונה קיבלה הפצת החוברת תנופה לאחר שהחלו לצאת חוברות מורחבות הכוללת לצד שיחות ומאמרים של הרבי, גם שיעורים יומיים מבוארים מנקודים מתורגמים ומאירי עיניים: חומש, רמב"ם, ספר המצוות, היום-יום, שיעורים בספר התניא. כן כוללת החוברת קטעים רצופים מתורתם של כל אחד מרבותינו נשיאנו ועוד "מדורים" ו"עזרים" מגוונים כמו "תפילת הדרך", פרקי תהילים של הרבי והרבנית ועוד. להורדה: לחצו כאן
זמני התפילות – ראש השנה ושבת שובה
יום רביעי כ"ט אלול [ליל ראש השנה]: 18:40 – מנחה, דרשת הרב 19:15 – תפילת חג ————— יום חמישי א' תשרי – יום א' דראש השנה: 8:15 – שיעור חסידות 9:45 – תפילת שחרית, דרשת הרב, קריאת התורה 11:30 [משוער] – תקיעות, תפילת מוסף —————- 18:15 – תפילת מנחה 18:30 [משוער] – הליכה לתשליך, שיעור הלכה 19:15 – תפילת חג ————— יום ששי ב' אלול, יום שני דראש השנה: 8:15 – שיעור חסידות. 9:45 – תפילת שחרית, דרשת הרב, קריאת התורה 11:30 [משוער] – קריאת התורה ————— 18:30 – תפילת מנחה, דרשת הרב, קבלת שבת —————- שבת האזינו -שבת שובה, ג' אלול: 8:15 – שיעור חסידות 9:45 – תפילת שבת ————– 18:00 – שיעור הלכה 18:17 – תפילת מנחה, סדר ניגונים, מאמר 19:30 – תפילת ערבית, וידאו על הרבי.
בראש השנה: כינוס ילדי נס ציונה
קהילת חב"ד נס ציונה היא קהילה מופלאה, חמה ותומכת. לאורך השנה קשורים בני הקהילה בחוטי דאגה ואהבה בלתי נראים לעין אנוש אך מורגשים בעליל. גם את השנה החדשה רוצים בני הקהילה לקבל יחדיו, מתוך דאגה לאלו שצריכים ברכה וישועה מיוחדים. בבוקרו של יום חמישי, א' תשרי, ייפגשו כל ילדי הקהילה על מנת יחדיו תהילים לרפואת החולים והצלחת כל עניניה של הקהילה. הקב"ה אוהב את תפילתם של הילדים הרכים, את תמימותם ואת יושרם. כשאיש יהודי מבקש על חברו זהו דבר גדול, אך כשילד יהודי קטן עוזב את משחקיו ועניניו ומתמקד בתפילה על חברו אין דבר יותר גדול מכך! נס ציונה דוט קום מזמין גם אתכם להצטרף אל המבצע הגדול של ראש השנה, ולבוא להתפלל יחד איתנו על שנה טובה ומתוקה לכל עם ישראל ובפרט על שני קהילינו הקטנה. שנה טוב!
הנוסח המלא של הפרוזבול
לכתבה המפרטת את הוראותיו של רב הקהילה של חב"ד נס ציונה, הרב שגיא הר שפר השבוע.
"וגילו ברעדה" בפרשת האזינו
סדרן של פרשיות השבוע קשור לאירועי לוח השנה. יש פרשות שמעוגנות היטב בלוח: בראש ובראשונה החתימה והפתיחה – "וזאת הברכה" שנקראת בשמחת תורה, ו"בראשית" שנקראת בשבת הראשונה אחריה. פרשת "במדבר" נקראת תמיד לפני שבועות ופרשת "נשא" אחריו, פרשת "דברים" נקראת תמיד לפני תשעה באב ופרשת "ואתחנן" אחריו. הדרשנים מצביעים על הקשרים שבין המועד לבין הפרשות העוטרות אותו משני צדדיו. פרשת נצבים היא מן הפרשות הקבועות, לעולם קוראים אותה בשבת שלפני ראש השנה. משום כך, קריאתה מתפרשת בהקשר של ההכנות לראש השנה, אם מצד ההתייצבות לפני ה' בראש השנה, בבחינת "נצבים היום", אם מצד "תכלה שנה וקללותיה". לעומת זאת, מקומה של פרשת האזינו אינו קבוע – פעמים שקוראים אותה בשבת שובה, בתוך עשרת ימי תשובה, ופעמים קוראים אותה בשבת שבין יום הכפורים לסוכות. אין עוד פרשה בתורה שנדרשת להופיע בשני הקשרים שונים כל כך. אמנם, ההפרש בתאריכים אינו גדול, אבל השוני בזמן עצום: שבת שובה, בעיצומם של הימים הנוראים, בתוככי ימי הסליחות, קודם ליום הדין. ואילו בשבת שאחרי יום הכפורים אנו מצויים כבר בעולם אחר לגמרי, אחרי ה"סלחתי כדבריך", אחרי "לך אכול בשמחה לחמך … כי כבר רצה הא-להים את מעשיך". בתוך ימים של שמחה והכנות מלאות חדוה לקראת חג הסוכות. בין כך ובין כך מדובר בימים של רוממות רוח ותעצומות נפש, ולכן מתאים מאד לקרוא בהם שירה. אף על פי שכל התורה כולה נקראת שירה, הרי שהאזינו, כמו שירות אחרות, היא בבחינת שירה דשירה. הצורך בשירה מתבקש לפי ערכם של הימים. הצורך הזה ניכר גם בריבוי הפיוטים שנוספו לתפילה בימי חג ומועד, ובמיוחד, בימים הנוראים. ההקשבה לשירה תלויה לא רק בתכנים הכתובים בשיר, אלא גם במקום שבו נמצאת אזנו של השומע. אינו דומה אדם, או ציבור, המקשיב לשירת האזינו מתוך הדריכות והמתח של ימי התשובה, כאשר הוא עדיין רואה את עצמו בבחינת "בינוניים תלויים ועומדים" והכרעת המשפט שלו עדיין לפניו, לאדם המקשיב לשירה זו אחרי הכפרה והטהרה של יום הכפורים. הראשון, מן הסתם, יטה להזדעזע ולחרוד מפסוקי "אסתירה פני מהם … כי דור תהפוכות המה … אספה עלימו רעות … מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה". ואילו השני פנוי יותר להתרונן ולהתכונן לסוכות עם פסוקי "כי חלק ה' עמו … ימצאו בארץ מדבר … יסובבנהו יבוננהו יצרנו כאישון עינו, כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרוש כנפיו יקחהו…
"אני מאמין!" של הרבי
להורדה: דבר מלכות לפרשת האזינו ולראש השנה
לאחרונה קיבלה הפצת החוברת תנופה לאחר שהחלו לצאת חוברות מורחבות הכוללת לצד שיחות ומאמרים של הרבי, גם שיעורים יומיים מבוארים מנקודים מתורגמים ומאירי עיניים: חומש, רמב"ם, ספר המצוות, היום-יום, שיעורים בספר התניא. כן כוללת החוברת קטעים רצופים מתורתם של כל אחד מרבותינו נשיאנו ועוד "מדורים" ו"עזרים" מגוונים כמו "תפילת הדרך", פרקי תהילים של הרבי והרבנית ועוד. להורדה: לחצו כאן
ראש בריא, שנה בריאה -מאמרו השבועי של הרב מנחם ברוד
מעניין להשוות את ההתייחסות של עם-ישראל ושל אומות-העולם לתחילתה של שנה חדשה. יהודים מכינים עצמם לקראת ראש-השנה על-ידי הכנות נפשיות מרובות, ובהגיע היום הזה אופפת אותם תחושת יראה וכובד-ראש. לעומת זה, אצל אומות-העולם נפתחת השנה החדשה בחינגה של שיכרון-חושים. הפי-ניו-ייר. אם תרצו, יש כאן תמצית הגישה היהודית לחיי האדם ולתפקידו עלי-אדמות. יהודי יודע שיש תכלית ומטרה לחייו בעולם הזה. הוא מאמין שיש מי שלפניו עליו לתת דין-וחשבון על מעשיו. בהתקרב ראש-השנה עוברים בו רעד וחרדה: מה קורה אצלי? היכן אני עומד בביצוע שליחותי בעולם? הוא עושה את חשבון-נפשו ומחליט להשתפר. ללמוד יותר תורה, להתפלל בכוונה יתרה, לתת יותר צדקה, לעשות יותר מעשים טובים. רק אז הוא מעז לבוא, בהכנעה ובלב חרד, לבקש מהקב"ה עוד שנה. מורכבותו של יום שמו של היום הזה מבטא את מהותו – ראש-השנה. א' בתשרי אינו היום הראשון של השנה בלבד, אלא הוא ה'ראש' שלה. כשם שהראש מעניק חיוּת לכל הגוף ומפעיל את כל איבריו, כך בראש-השנה נקבע כל מה שיקרה במשך השנה. לכן זה יום הדין, ואנו מרבים בו בתפילה ובאמירת תהילים. תפיסה זו מסבירה את מורכבותו של ראש-השנה. מצד אחד אין אומרים בו 'הלל', כדברי חז"ל: "הקב"ה יושב על כיסא דין, וספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו, וישראל אומרים שירה?!". גם אין אומרים בתפילה "מועדים לשמחה, חגים וזמנים לששון", כי ראש-השנה לא ניתן לשמחה ולששון. ובכל-זאת מצווה לאכול ולשתות ולשמוח בו, ואף נאמר על היום הזה: "אכלו משמנים ושתו ממתקים". השמחה נובעת מביטחוננו שהקב"ה ידון אותנו במידת הרחמים ויכתבנו ויחתמנו לשנה טובה ומתוקה. אלא שזו שמחה בבחינת "וגילו ברעדה". לכן נאמר שיש למעט בהנאת הגוף ובשינה בשני ימי ראש-השנה, ולנצל כל רגע פנוי לתפילה, לתורה, ובעיקר לאמירת תהילים. כל זה נובע מההתייחסות ליום הזה כאל ראש. אם יש פגם ביד או ברגל, זו פגיעה נקודתית, שאינה משפיעה בהכרח על כל הגוף; אולם אם חלילה נפגע הראש – זו פגיעה בכל הגוף. כל יום מימות השנה אנו צריכים לנצל כראוי, אבל אם חלילה לא ניצלנו יום אחד כהלכה, זו פגיעה נקודתית באותו יום. אבל אם חלילה ייפגע ה'ראש' של השנה, הדבר ישפיע על כל השנה כולה. הבקשה העיקרית עיקרה של העבודה הרוחנית בראש-השנה היא קבלת עול מלכות שמים. בתפילה אנו מבקשים: "מלוך על העולם כולו בכבודך… ויֵדע כל…
התמונות שעשו את השנה בנס ציונה דוט קום
לכניסה לאלבומים: לחצו כאן
גלריית תמונות נוספת מהכנסת ספר התורה לבית כנסת ניצן
לגלריה הראשונה [כתיבת האותיות]: לחץ כאן לגלריה השניה [וכתבת אורי בלונדר]: לחץ כאן
הרב שגיא הר-שפר: לעשות פרוזבול לפני ראש השנה
דיני פרוזבול מצוות שמיטת כספים נוהגת בזמן הזה מדרבנן משום דשמיטת כספים תלויה ביובל, וכיון דיובל אינו נוהג בזמן הזה שאין כל ישראל שרויים על אדמתן, הוא הדין שלא נוהג שמיטת כספים וכדרשת חז"ל [גיטין לו.] בזמן שאתה משמט קרקע אתה משמט כספים ובזמן שאין אתה משמט קרקע אין אתה משמט כספים, והיינו מן התורה משא"כ מדרבנן נוהג בזמן הזה. תקנת הפרוזבול כשראה הלל שהעשרים נמנעים מלהלוות לעניים בשנת השמיטה מפני שפחדו שלא יחזירו ואז שנה שביעית תשמט את החוב, ובכך עוברים על הכתוב "השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל, לאמר קרבה שנת השבע שנת השמיטה, ורעה בעיניך באחיך האביון" לפיכך תיקן תקנת פרוזבול, ופירוש המילה הוא, "פרוז" – תקנה, "בול" – כלומר לעשירים. פרטים בכתיבת הפרוזבול * זמן כתיבת הפרוזבול לכתחילה בסוף שנה שישית לפני ר"ה של שביעית, ובדיעבד יכול לעשות עד סוף שביעית – לדעת רבינו [שו"ע חו"מ הלכות הלוואה סל"ו] ויש שפסקו לעשות בסוף שנה שביעית. * מותר לכתוב פרוזבול בלילה, וכן מותר לכתוב בעדים קרובים, דאינו דין ושטר רגילים דאסור לכתוב בלילה כיון דדינו כקבלת עדות. [הגהות מהריק"ש חו"מ סימן ס"ז סעיף לא]. * ניתן למנות שליח לכתוב עבורו שטר פרוזבול [אוצר הכסף הלכות שמיטת כספים עמ' ר"כ, בשם המחנה אפרים]. * נאמן אדם לומר אבד לי הפרוזבול, וכן אם נקרע – [אוצר הכסף שם עמ' רע"ה] פרוזבול – בע"פ או בכתב ? מדברי רבינו [סל"ה] נראה דאין צריך לכתוב אלא מספיק לקבץ שלשה אנשים ולומר להם "הריני מוסר לכם כל חובות שיש לי שאגבה אותם כל זמן שארצה". [אלא שכ"ק אדמו"ר בשיחה [שערי שמיטה עמ' קס"ג] כתב ליתר נוחיות היה מהנכון לעשות את הפרוזבול בכתב, שע"י כן יוכל כל אדם להצטרף לפרוזבול ע"י חתימא גרידא על השטר, ונראה דהכוונה למבצעים שהיות ועמך ישראל לא ילך לשבת מול ג' אנשים וכו' לכן מן הנכון להדפיס שטר שכ"א חותם עליו ובחתימה בלבד עשה פרוזבול. [ועוד הוסיף הרבי שם בסוגריים שבכך גם מרוויחים ופותרים את בעיית הקרקע] כדלקמן. ומעשה רב מכ"ק אדמו"ר שעשה בע"פ. מי צריך לעשות פרוזבול ? לפי התקנה כל מי שנתן הלוואה לאדם אחר צריך לעשות, אלא כדאי שלכל אחד יהיה חוב בכדי שיוכל לקיים את העניין של פרוזבול. בחור הסמוך על השולחן אביו האם מועיל פרוזבול ? "אין כותבים פרוזבול אלא על קרקע" [משנה פ"י מ"ו], ופרש"י דרק הלוואה כי האי שכיח אבל בלי…
במוצאי שבת הקרובה מחזירים את שעון החורף
. שעון החורף חוזר: בלילה בין שבת לראשון יתבקשו אזרחי ישראל להחזיר בשעה 02:00 את שעונם שעה אחת לאחור לשעה ,01:00 ותקופת שעון הקיץ שהחלה ב־30 במארס תסתיים. על פי חוק קביעת שעון הקיץ, תוקף השעון מתחיל ביום שישי האחרון שלפני ה-2 באפריל בכל שנה ומסתיים ביום ראשון האחרון שלפני התאריך העברי, י' בתשרי. השנה פעל השעון 170 יום, ועל פי ההערכות הוא חסך למשק הישראלי סכום של כ-80 מיליון שקל על ידי חיסכון באנרגיה.
במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה
זו כבר מסורת שבמוצאי שבת סליחות מגיע הרב ישראל ברוד להתוועד בבית חב"ד נס ציונה. הרב ישראל ברוד שעמד במשך שנים רבות בראש הסניפים של צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש, הגיע גם השנה להתוועדות "מתנדנדים לסליחות" והסביר לבאי ההתוועדות על מנהג אמירת הסליחות תוך כדי אמירת לחיים וניגונים חסידיים. הרב ישראל ברוד גם ניגש לפני התיבה לאמירת הסליחות שהסתיימו לקראת השעה 1.30 לפנות בוקר.
אצלי לא הכול בסדר -מאמרו השבועי של הרב מנחם ברוד
השאיפה האנושית המקובלת היא שהאדם יהיה מסופק ויגיע לתחושת שביעות-רצון. אם הוא אינו שבע-רצון מעצמו, זו הוכחה שעדיין לא הגיע אל השלמות. אולי חסר לו כסף או שעדיין לא השיג את מכונית חלומותיו. אם הוא חש חוסר סיפוק, אולי עליו לצאת לחופשה או לפנות יותר זמן לתחביבים. היעדרה של שביעות-הרצון נתפסת כתקלה, שהרי השאיפה היא שהאדם יהיה מרוצה מעצמו. גישתה של היהדות הפוכה לגמרי: אסור לאדם להיות שבע-רצון מעצמו. כשאדם חש שהוא 'בסדר', זו ההוכחה הטובה ביותר כי הוא רחוק מאוד מלהיות 'בסדר'. אם הוא מרגיש שלם עם עצמו, מסופק ומרוצה, זה תמרור האזהרה הגדול ביותר המתריע מפני התנוונות רוחנית. וכפתגמו הידוע של הרבי מקוצק: לב שלם הוא שבור, ולב שבור הוא שלם. לבוא בלבבות שבורים כיום בכלל מצאו שיטה מקורית להתמודד עם הקול הפנימי הקורא לנו להשתפר, להתקדם, לתקן את דרכינו. התפיסה החדשה אומרת שצריך להשתיק את קול המצפון. אל תתנצל, אל תניח לעצמך להרגיש רע, אל תקשיב לתחושה הפנימית המנווטת אותך לתיקון עצמי. אם התחשק לך לעשות דבר-מה – זה הדבר הנכון. אם רצונך לבזבז את זמנך לבטלה – אל תחוס על הזמן שאבד. זרום, חיה את הרגע. אכן, האדם אינו אוהב להרגיש אשם, לבקש סליחה, להתנצל. אנחנו אוהבים להיות צודקים, גאים, לא חייבים דבר לאיש. גם אם שגינו, אנו נוטים לשכנע את עצמנו שבעצם לא נורא, ובכלל, לא צריך לחוש נקיפות מצפון יותר מדיי. ובדיוק אל הנקודה הזאת מכוּונת אמירת הסליחות. אנחנו, האנשים הגאים והזקופים, עומדים פתאום בראש מורכן ובלבבות שבורים ופותחים את אמירת הסליחות בהצהרה: "לך ה' הצדקה ולנו בושת-הפנים". בדומיית הליל אנו נאלצים להודות: "לא בחסד ולא במעשים באנו לפניך, כדלים וכרשים דפקנו דלתיך". יש מידה רבה של היטהרות בעצם אמירת הסליחות. הנכונות לבוא לסליחות, להרגיש שאני לא בסדר, להודות שיש לי על מה לבקש מחילה – היא עצמה מורידה במידה מסויימת את רוח הגאווה וגסות-הרוח, ומעניקה מימד מסויים של זוך נפשי. תכונת 'השמח בחלקו' היא נפלאה בכל הקשור לעולם החומר. ככל שאדם שמח יותר במה שיש לו ואינו שואף לאגור עוד כסף ונכסים – כן גדל אושרו. זה גם העושר האמיתי ("איזהו עשיר? השמח בחלקו"). אך בכל הקשור לנכסים רוחניים – תורה, מעשים טובים, מידות טובות – כאן תכונת 'השמח בחלקו' היא תכונה גרועה מאוד. בעולם הרוח, העדר שביעות-רצון ושאפתנות…
הרב עמית פלישר הכניס 'חי'ות בבית כנסת 'בן איש חי'
לרגל ח"י אלול יום הולדת רבי ישראל בעל שם טוב ואדמו"ר הזקן בעל התניא והשולחן ערוך, נערכה התוועדות חסידית בבית הכנסת "בן איש חי" שבאולם המועצה הדתית ברחוב מכבי 2 נס ציונה. ההתוועדות נערכה בשבת האחרונה בשעות אחר הצהריים והשתתפו בה עשרות מתושבי נס ציונה. הרב שגיא הר-שפר שהיה אמור להתוועד לא חש בטוב ובמקומו התוועד ר' עמית פליישר מנהל מוסדות חינוך חב"ד בנס ציונה. בהתוועדות דובר על חיזוק לימוד החסידות באופן של "לכשיפוצו מעינותיך חוצה" כפי שאמר המשיח לרבי ישראל בעל שם טוב בעליית נשמה המפורסמת שעשה הבעל שם טוב.
שוב תאונה קטלנית בנס ציונה – הרוגה בת 60
בתאונה דרכים שאירעה אתמול בצומת בית עובד בנס ציונה, נהרגה אשה בת 60 ושישה נפצעו. גבר בן גילה נפצע בינוני ועוד חמישה נפצעו קל בתאונה, בה היו מעורבים ששה כלי-רכב. הפצועים הובהלו לבית-החולים "קפלן", וכביש 4303 (נס ציונה-בית עובד) נחסם לתנועה לזמן מה בכיוון מערב. מחקירה ראשונית של המשטרה עולה כי אחד מכלי הרכב עצר מסיבה שאינה ברורה. כלי הרכב שנסעו מאחוריו, ככל הנראה במהירות רבה לא הצליחו לעצור והתנגשו זה בזה. בתאונת שרשרת היו מעורבים בסך הכל ששה כלי רכב, וחלק מהם אף התהפכו. נוסעת באחת המכוניות, כבת 60, נפצעה אנושות בתאונה. לצוות הרפואי שהוזעק למקום לא נותר אלא לקבוע את מותה. נדב עובדיה, פרדמיק שטיפל בנפגעי התאונה, סיפר ל-ynet: "אי אפשר לדעת מה בדיוק קרה. זה נראה כמו תאונת שרשרת גדולה. ניסינו לטפל באשה, אבל היא היתה במצב אנוש ומתה. שאר הפצועים היו פצועים במצב קל יחסית".
אורי בלונדר מספר לגולשים על הכנסת ספר התורה שהתקיימה בשבוע שעבר
בית הכנסת 'ניצן' שבשדרות אפריים הוקם לפני כארבעים שנה ע"י תושבי נס ציונה, תושבי מזרח העיר שרובם היו ניצולי שואה. אנשים אלו ראו חשיבות בהמשך שמירת המסורת לאחר השואה בה איבדו רבים מבני משפחותיהם. מנהל מקרקעי ישראל והמועצה הקצו קרקע להקמת בית כנסת. המייסדים שהיו בעלי מלאכה בנו במו ידיהם את בית הכנסת שעם השנים הורחב ושופץ. ותיקי בית הכנסת מספרים שספרי התורה הובאו מאירופה לאחר מלחמת העולם השניה. איש אינו יודע מה גילם אך נראה שהזמן והתנאים הותירו את חותמם על ספרי התורה שחלקם, על אף תיקונים חוזרים ונשנים, נפסל לשימוש. לאחר שהוחלף הריהוט והוחלף הריצוף (במימון עצמי של המתפללים) הוחלט לפני תשעה חודשים במהלך אירוע הדלקת נרות חנוכה, לכתוב ספר תורה חדש לבית הכנסת. נקבע צוות מוביל וחולקו המשימות, אחד אחראי לאיסוף תרומות, שני לאיתור סופר סת"ם ראוי, לפרסום, לארגון האירוע וכיו"ב. כ-ו-ל-ם נרתמו למשימה והאנרגיה האדירה של הב-י-ח-ד הביאה אותנו לאירוע הכנסת ספר תורה תוך תשעה חודשים מההחלטה. מר משה פרל, יקיר העיר נס ציונה. תרם סכום משמעותי להנצחת רעייתו המנוחה לוצ'י ז"ל שהיתה ממקימות בית הכנסת ושעשתה רבות בתרומה לקהילה. משפחות נוספות הוסיפו סכום משמעותי אך החשוב מכל, גם אותם ח"י שקלים שתרמו מתפללים ואורחים היוו חלק ממימון ספר התורה – ספר תורה של כ-ו-ל-ם. אירוע הכנסת ספר תורה תוכנן בקפידה. צוות מבית הכנסת יצא להכנסת ספר תורה שנערך שבועיים לפני כן ברמת גן כדי להתרשם ולהפיק לקחים, אחרים נסעו לבני ברק ורכשו שי צנוע (תרומת משפחת קיסר לזכות ראש המשפחה ישראל קיסר מי שהיה שר בישראל ויו"ר ההסתדרות), אחד קיבל אחריות לניהול סיום כתיבת ספר תורה בביתו של מר משה פרל, אחרים פרסו שולחנות וכסאות על מתחם הדשא שבחזית בית הכנסת ועוד ועוד. התרגשות רבה אחזה בכל העוסקים, מעין תחושה שחוווים בשמחה של בן משפחה קרוב. אט אט נקבצו אנשים שהגיעו להשלים אות, החזיקו את ידו של סופר סת"ם במהלך הכתיבה ונשאו תפילה חרישית שכל משאלותיהם יתקבלו בברכה. הרב שאול אחרק, הרב אברהם צוריאל והרב שגיא הר שפר הדרו במצווה, נטלו את הקולמוס ורשמו בכתב ידם ממש כנאמר – "ואתה כתבו לכם את התורה הזאת". לאחר תפילת מנחה יצאה התהלוכה ברוב עם לרחוב הבנים. משפחת שימקו תרמה את כלי הכסף, הוריה של רונית שימקו שהינם ניצולי שואה הניחו את כלי…
יותר ממאה איש בהתועדות ח"י אלול בבית חב"ד נס ציונה
ההתוועדות התקיימה לאחר סיום התפילה בבית הכנסת חב"ד 'אור אברהם' שבמתחם בית חב"ד ברחוב ביאליק. כל מתפללי בית הכנסת השתתפו בקידוש שהתקיים ברחבת המתחם, ולאחריו התקיימה בבית הכנסת סעודת מצווה תרומת אילנה ויהושע בן אשר לזכות בנם אשר וכלתם מורן שהתחתנו בשבוע שעבר. בהתוועדות שבסיומה נערכה לזוג הצעיר שבע ברכות נכחו רבים מבני המשפחה וחברים רבים וכמובן גם המחותנים אילן ויהודית.
להורדה: דבר מלכות לפרשת נצבים וילך
לאחרונה קיבלה הפצת החוברת תנופה לאחר שהחלו לצאת חוברות מורחבות הכוללת לצד שיחות ומאמרים של הרבי, גם שיעורים יומיים מבוארים מנקודים מתורגמים ומאירי עיניים: חומש, רמב"ם, ספר המצוות, היום-יום, שיעורים בספר התניא. כן כוללת החוברת קטעים רצופים מתורתם של כל אחד מרבותינו נשיאנו ועוד "מדורים" ו"עזרים" מגוונים כמו "תפילת הדרך", פרקי תהילים של הרבי והרבנית ועוד. להורדה: לחץ כאן
גלריית תמונות ראשונה -כתיבת האותיות בבית משפחת פרל
היום שנתן לנו את החיות – מאמרו השבועי של הרב ברוד
ח"י באלול הוא יום גדול וחשוב בעולמה של החסידות. ביום זה נולדו הבעש"ט (בשנת תנ"ח) ורבנו הזקן, בעל התניא והשולחן-ערוך (בשנת תק"ה). על-כן נקרא היום הזה – 'יום הולדת את שני המאורות הגדולים'. בקהילות החסידים נהוג לאחל ביום הזה: "חג שמח". יותר משלוש-מאות שנה לאחר הולדת הבעש"ט קשה לנו להעריך איך היה העולם היהודי נראה בלא האור המופלא שגילה. כולנו נהנים מאוצרותיה של החסידות, ולמעשה היהדות כולה אימצה את דרכו של הבעש"ט. אבל בימים ההם נתפסה דרכו כחידוש מהפכני, שאף נתקבל בתחילה בהסתייגות ובחשדנות. פתרון לכול בימיו שרר קיטוב חריף בין חלקי העם. מצד אחד עמדו תלמידי-חכמים ולומדי תורה, ומהצד השני המוני יהודים פשוטים שנתרחקו מחיי יהדות. הייתה מתיחות גדולה בין הקבוצות, וכמעט לא היה ביניהן שיג-ושיח. הנתק בין הלמדנים ליהודים הפשוטים, גרם להמוני העם להיגרר יותר ויותר אחר הגויים שמסביבם. ציבור שומרי התורה והמצוות, בדורו של הבעש"ט, אף ששקד על לימוד התורה, לקה בבעיה של יובש רוחני. היו חסרות לו השמחה, ההתלהבות, הדבקות שאליה מגיעים על-ידי תפילה. ההתמקדות היתרה בלמדנות פיתחה טיפוסים שכלתניים, קרים ונטולי חיוּת. ואז, ביום ח"י באלול, ירדה לעולם נשמתו הגדולה של הבעש"ט. באותו יום, ח"י באלול, נתגלה אליו מורו ורבו ולימדוֹ את כל סתרי התורה, בעוד הוא מתנהג כצדיק נסתר ומנהיג את עדת הצדיקים הנסתרים. ובהיותו בן שלושים ושש, גם-כן בח"י באלול, נצטווה מן השמים להתגלות ולהפיץ את שיטת החסידות. הבעש"ט הרעיף אהבה על היהודים הפשוטים, ה'תינוקות שנשבו', שנתרחקו משום-מה מאורה של היהדות. הוא קירבם אליו, גילה להם שגם הם יכולים להיות קרובים אל ה' ותורתו, ועורר את הנקודה היהודית הפנימית הטמונה בהם. ליהודים שומרי התורה והמצוות, שתורתם ומצוותיהם נעשו שגרה יום-יומית נטולת חיוּת, הביא הבעש"ט את אור החסידות, שהפיחה בהם רוח-חיים חדשה. הם התמלאו שמחה, חיוּת, התלהבות. פתאום חשו את האושר שבעבודת ה'. כל תפילה, כל שורה בתורה וכל מצווה, קיבלו טעם חדש ורענן. מפיח רוח-חיים תרומתה של החסידות אינה מצטמצמת לעושר הרוחני העצום, של אמרות, סיפורים, ניגונים והוויי. היא יצרה עולם חדש גם מהבחינה הרעיונית. כיום, לאחר שלוש-מאות שנה, נעשו רעיונותיה ועקרונותיה נחלת הכלל. הבעש"ט החדיר בנו את משמעותה של אהבת-ישראל אמיתית. היכולת והצורך…
מזל טוב: לאוריאל ורחלי רוטשילד נולדה בת
ביום שני לא אמרו תחנון בנס ציונה -הוכנס ספר תורה לבית הכנסת 'ניצן'
הסיום של כתיבת ספר התורה החדש התקיים בבית משפחתו של משה פרל ברחוב הבנים 50 נס ציונה החל מהשעה 17:30 שם גם התקיימהתפילת מנחה. על פי התוכנית בה יצאה התהלוכה ב19:30 ברוב שירה וזמרה דרך רחוב הבנים, רחוב יצחק שדה, חנה סנש עד בית כנסת ניצן ברח' שדרות אפרים 3 בנס ציונה, שם התקיימה הכנסת ספר התורה כנהוג, ולאחריה סעודת מצווה ליד שולחנות ערוכים. מאות אנשים מאזור מהשכונה ומנס ציונה ליוו את ספר התורה וחגגו עד שעות הערב האחרונות. נס ציונה דוט קום יפרסם תמונות מהארוע לקראת יום ששי הקרוב
Previous
Page
1
…
Page
81
Page
82
Page
83
…
Page
106
Next
