לא להטעות את המתעניינים /מאמרו השבועי של הרב מנחם ברוד
אט-אט מתברר, שטיעונים ששימשו בעבר לחידוד הוויכוח ולהמחשת אבסורד נקלטים על-ידי חלק מהציבור ונהפכים לעמדות מוצהרות. כך קרה, למשל, לטיעון: "אם לא האמונה בתורה ובהבטחת הקב"ה לתת לנו את ארץ-ישראל, באיזו זכות באנו לארץ שלא היינו בה אלפיים שנה?!". כיום אנו שומעים יהודים האומרים שאכן אין לנו זכות, ואנחנו בעצם כובשים. עוד טיעון מסוג זה זכה ל'אימוץ' ונהפך לעמדה מוצהרת. במסגרת המאבק מול תביעת הרפורמים והקונסרבטיבים להכיר בגיוריהם, נטען לא-אחת, כי אם לרפורמים ולקונסרבטיבים מותר לגייר, למה לקיבוצים, למשל, לא תינתן הזכות לגייר? אם הגיור אינו חייב להיות על-פי ההלכה, למה להפלות לטובה את הרפורמים לעומת מי שמכנים עצמם חילוניים? והנה מתברר שיוזמה כזאת מתחילה להתגלגל. השאיפה היא להקים 'זרם חילוני' ביהדות, שיוכל להביע עמדה בעניינים של אישות, גיור, קבורה, וכדומה. האבסורד נהפך למציאות. יהדות או רישום את הסנוניות הראשונות במאבק הזה אנחנו מתחילים לראות. פתאום מתפרסמת כתבה גדולה על מצוקתם של המועמדים לגיור, שבסך-הכול רוצים להיות יהודים, אבל באולפני הגיור דורשים מהם לשמור תורה ומצוות. "מה הקשר בין שאיפתי להיות יהודייה לבין הדרישה שאדע איזו ברכה מברכים על בננה", שואלת מועמדת לגיור, ואינה קולטת את הגיחוך שבדבריה. אותה אישה לא-יהודייה אינה אשמה. אין לה שום מושג מהו יהודי, וברור שאין לה שום כוונה להיות יהודייה במשמעותו האמיתית של המושג. כל רצונה הוא להירשם ברישום האוכלוסין כיהודייה, מטעמי נוחות בלבד. פתאום היא צריכה ללמוד דברים שאינם מעניינים אותה כלל וכלל, ושאין לה שום רצון לקיימם. האמת היא שלא קל להבין זאת. אותה אישה מתגוררת בשכנות ליהודים שאינם שומרי תורה ומצוות. הללו הם יהודים ללא עוררין, אף שאינם יודעים איזו ברכה מברכים על בננה. אז למה היא לא יכולה להיות יהודייה כמותם?! למה דווקא ממנה דורשים דברים שאין תובעים אותם ממי שנולדו יהודים?! יש גיור אחד התשובה אינה פשוטה. אכן יהדות פירושה קשר עם הקב"ה, לימוד תורתו וקיום מצוותיו. אין יהדות אחרת. העם היהודי נולד במעמד הר-סיני, כאשר קיבל את התורה וכרת ברית עם הקב"ה על שמירתה. להיות יהודי פירושו – להיות חלק מהברית הזאת, שמטילה על האדם את החובה לקיים תרי"ג מצוות. לפי זה, מי שאינו שומר תורה ומצוות היה אמור להפסיק להיות יהודי. אלא כאן נכנס…