דיני ומנהגי חב"ד לתשעה באב

מנהגי ערב תשעה באב אחר חצות היום לומדים דברים המותרים בתשעה באב, כמו איוב, ובדברים הרעים שבירמיה, ומדרש איכה6. במנחה אין אומרים תחנון. סעודה המפסקת6: נהוג לשבת על הארץ (בהפסק איזה דבר7) ואין חולצים המנעלים. ואסור לאכול שני תבשילים, אבל פירות חיים או חמאה וגבינה חיים, אפילו כמה מינים, מותר. ואסור לשתות משקאות חריפים וקפה או תה מותר. לא יישבו לאכול שלושה ביחד, ואם אכלו – לא יזמנו. ומותר לאכול עד השקיעה (באזור השפלה: 7:30). נוהגים לאכול ביצה קשה וקרה טבולה באפר, על-שם הכתוב "ויגרס בחצץ שיני הכפישני באפר". ואם אוכלים תבשיל בסעודה המפסקת, יש נוהגים לאכול את הביצה אחרי ברכת המזון8 [וכנראה לא נפוץ בין אנ"ש להקל בזה]. מנהגי צום תשעה באב9 ערבית חולצים המנעלים ומסירים הפרוכת6 [וכיסויי הבימה ועמוד-הש"ץ].בתשעה באב נועלים נעלי גומי ובד או סנדל שאינו של עור. ודלא כהמחמירין בזה10.מדליקים אור רק כפי הנחוץ לתפילה ולקריאת הקינות, ולא יותר11.אחר שמונה-עשרה – קדיש תתקבל. יושבים12 על הארץ (כנ"ל) וקוראים 'איכה'. בכל פרק המתחיל 'איכה' מגביהים את הקול יותר6. בספר-המנהגים מובא סיפור אודות הרה"צ מרוז'ין וחסידיו, בקשר לזריקת 'בערעלאך' ומעשי שובבות בתשעה באב. כנראה הובאו הדברים כדי שלא ירבו באבלות יותר מדי13. אחר הקינות – 'ואתה קדוש', קדיש שלם ללא תתקבל. עלינו, קדיש יתום6.אבל בתוך ה'שבעה' רשאי ללכת לבית-הכנסת בלילה וביום עד גמר הקינות14. תלמוד תורה: אפילו בתשעה באב, ש"אסור לקרות בתורה . . משום שנאמר 'פיקודי ה' ישרים משמחי לב'" 15 – חייבים ללמוד תורה בכל רגע ורגע, אלא שהלימוד הוא בחלקי התורה המתאימים ליום זה16. כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע היה לומד בכל שנה ושנה בתשעה באב מדרש 'איכה רבה', וסוגיית 'רבי יוחנן' דפרק הניזקין (גיטין נה סע"ב – נח סע"א)17. גם במשך המעת-לעת דתשעה באב יש לערוך 'סיום' (על מסכת מועד-קטן, שהוא מהעניינים המותרים ללמוד ביום זה)18. בנוגע ללימודי יארצייט בתשעה באב: עד חצות היום, לימוד משניות דאחרי התפילה הוא בפרקי דתענית19 ומועד-קטן (פרק ג) הידועים, ולאחר חצות היום, נוהגים בזה כמו בשאר השיעורים, היינו שהעוסק בזה בכל ימות השנה שומר עליהם גם בתשעה באב20. לעניין לימוד חסידות, משמע שמותר21. פירוט זמני הלימוד של השיעורים היומיים – ראה במאמר נפרד (הכולל גם את הנ"ל). אין…