צדיק במבחן

"ויהי אחר הדברים האלה והא-לוהים ניסה את אברהם" (בראשית כ"ב, א') "ה' צדיק יבחן ורשע ואוהב חמס שנאה נפשו"(תהלים י"א, ה'). אמר רבי יונתן, הפשתני הזה כשפשתנו לוקה אינו מקיש עליו ביותר מפני שהיא פוקעת וכשפשתנו יפה הוא מקיש עליו ביותר למה שהיא משתבחת והולכת. כך הקב"ה אינו מנסה את הרשעים. למה? שאין יכולין לעמוד דכתיב והרשעים כים נגרש"(ישעיה נ"ז, כ'). ואת מי מנסה? את הצדיקים שנאמר "ה' צדיק יבחן". "ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדניו…"(בראשית ל"ט, ז' – בסיפור יוסף ואשת פוטיפר). ויהי אחר הדברים האלה. אמר רבי יונתן, היוצר הזה כשהוא בודק את הכבשן שלו אינו בודר את הכלים המרועעים. למה? שאינו מספיק להקיש עליו אחת עד שהוא שוברו. ומה הוא בודק? בקנקנים ברורים שאפילו הוא מקיש עליו כמה פעמים אינו שוברו כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה את הרשעים אלא את הצדיקים שנאמר "ה' צדיק יבחן". אמר רבי אלעזר, לבעל הבית שהיה לו שתי פרות אחת כחה יפה ואחת כחה רע על מי הוא נותן את העול לא על אותה שכחה יפה? כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה אלא הצדיקים שנאמר: "ה' צדיק יבחן". (בראשית רבה(וירא) פרשה נ"ה, ב')[1] בקצרה: בעקבות הפסוק: "ה' צדיק יבחן ואוהב חמס שנאה נפשו", מובאים שלושה משלים להסבר העובדה שמנסה רק את הצדיקים ולא את הרשעים. המשל הראשון לגבי פשתן, שרק פשתן טוב משתבח כשמקישים עליו(בתנחומא מופיע הפועל כתש), בעוד שפשתן רע נהרס. המשל השני הוא לגבי כלי, שמקישים על כלי טוב ולא על כלי רעוע, שיהרס. המשל השלישי שמובא הוא על פרה חזקה ופרה חלשה, שודאי שהפרה חזקה היא שתקבל את העול, שהרי "כחה יפה". פתיחה מהו נסיון? מדוע הקב"ה מעמיד אנשים בניסיון? המדרש אומר שרק אנשים שיכולים לעמוד בנסיון, צדיקים, מקבלים אותו, ואילו רשעים, שלא יכולים לעמוד בכך, לא מקבלים אותו. במהלך הקטע הקרוב אנסה לבחון את ייחודו של כל משל, ואת משמעותו ותרומתו להבנת מטרת ה"עשרה נסיונות" (אבות ה', ג') בהם נתנסה אברהם אבינו, ועליהם מסופר בפרשתינו ובפרשה הקודמת[2]. בנוסף, אנסה להסביר, על פי כל אחד מהמשלים, את הפסוק שהובא בפתיהה: "ה' צדיק יבחן ורשע ואוהב חמס שנאה נפשו". פשתן – תועלת או שבירה הנמשל, כך נראה, ברור. הקדוש ברוך הוא, אומר המדרש, נותן ניסיונות לאנשים שהניסיון יועיל להם, ולא לאנשים שהניסיון ימוטט אותם. אם ה' בחר להעמיד אותך בניסיון, לתת לך…