הגיור של רות – הגיור האמיתי -מאמרו של הרב מנחם ברוד

בשנים האחרונות נהפכו הימים הסמוכים לחג-השבועות לימי קמפיין נגד דיני הגיור. תוך ניצול בורותו של הציבור בענייני יהדות מנסים להחדיר לדעת-הקהל הנחה שקרית, שרבני זמננו המציאו החמרות שונות ומשונות, שכל מטרתן להכביד על המתגיירים, בעוד בימי קדם קיבלו את הגרים בקלות רבה. השנה דומה היה כי פרסומאי העביר דף מסרים לדוברי התנועות שמטרתן לקעקע את ההלכה היהודית. שוב ושוב חזרו אותם דוברים על המנטרה, שרות המואבייה לא הייתה מתקבלת בימינו, לנוכח הדרישות הקפדניות של הרבנים, בעוד בעבר הסתפקו בהצהרה על רצונה לקשור את גורלה בחמותה היהודייה, ולא דרשו ממנה שום דבר נוסף. המקור לדיני הגיור כמה מאותם דוברים מקפידים שיכנו אותם 'רבנים' (מעשה של הונאה וזיוף כשהוא לעצמו), אך בדבריהם הם מוכיחים בורוּת המעוררת גיחוך. רק מי שאין לו מושג בענייני יהדות יכול לקבל את השטות הזאת, שכביכול רבני זמננו המציאו את הלכות הגיור. כל מי שלמד קצת תורה יודע שהדינים הללו כבר קיימים אלפי שנים ומפורטים בתלמוד. יתרה מזו, דווקא סיפורה של רות הוא המקור לדיני הגיור. כל ילד יודע שבתורה שבכתב באים הדברים ברמז ובקיצור, ואילו התורה שבעל-פה מעבירה את ההרחבה שמאחורי הדברים. חז"ל מלמדים אותנו אפוא מה היה טמון באמת במילותיה הקצרות של רות (הדברים מפורטים במסכת יבמות דף מז עמוד ב). במשפטים הקצרים שאמרה רות הייתה קבלה מלאה של עיקרי היהדות: "כי אל אשר תלכי אלך" – שמירת שבת, ואיסור ההליכה מחוץ לתחום שבת; "ובאשר תליני אלין" – איסורים הקשורים לצניעות ולייחוד; "עמך עמי" – קבלת תרי"ג המצוות; "ואלוקייך אלוקיי" – איסור עבודה זרה. כמו-כן יש דברים הנרמזים בדבריה "באשר תמותי אמות ושם אקבר". רות היא אכן דוגמה ומופת לגֵרות אמיתית, שיש בה קבלה מלאה של כל ההוויה היהודית. ובאמת, גר אינו נדרש ליותר מזה. מהותו של הגיור היא אותה מחוייבות נפשית לכל מערכת החובות המוטלת על יהודי. אם הוא רוצה להיות יהודי – חובה עליו לקבל כל מה שמוטל על יהודי. זה בדיוק מה שרות עשתה. טעות היא לחשוב שעיקרו של הגיור הוא הלימוד והמבחנים. הלימודים הם רק הכשרה ליישום מהותו האמיתית של הגיור. אדם צריך לדעת מה הוא מקבל עליו ומהי מערכת החובות הנגזרת מהגיור, אולם עיקרו של הגיור הוא ההצטרפות הנפשית לברית שכרת הקב"ה עם העם היהודי בהר-סיני, קבלה פנימית של העיקרון "עמך עמי ואלוקייך…