הסיפור מהשיעור של הרב שגיא הר-שפר בתפוצת שיא

הרבי מליובאוויטש דגל במתן יחס של קירוב ואהבה לכל יהודי ובהפצת אור היהדות בכל פינה. בגישה הפוכה לגמרי החזיקה העדה החרדית בירושלים, ששללה כל התקרבות למי שאינם הולכים בדרך התורה. ועם זה, אנשי העדה החרדית, שלא נמנעו מלתקוף בחריפות רבה חוגים רבים ביהדות החרדית, היו מאופקים יחסית ביחסם לחסידות חב"ד ולעומד בראשה. מאחורי מדיניות זו עמדו קשרים אישיים מיוחדים במינם בין ראשי העדה החרדית ובין הרבי מליובאוויטש. מנהל העדה החרדית באותם ימים, הרב יוסף שיינברגר, היה איש הגות ועסקן פיקח, ובעת ביקוריו בארה"ב היה נכנס לפגישות אישיות עם הרבי, ובהן היה משמיע את דעותיו והשקפותיו ושומע את עמדתו של הרבי. התקיימו ביניהם גם קשרי מכתבים. יום אחד פורסם בביטאון 'נטורי קרתא' מאמר התקפה חריף נגד חסידות חב"ד. הכותב, סופר סת"ם ידוע בירושלים, השתמש בביטויים לא-מכובדים כלפי חסידות חב"ד ונשיאיה לדורותיהם. זמן קצר לאחר פרסום המאמר קיבל הרב שיינברגר מכתב מהרבי, ובו התייחסות לדברים שנכתבו ולסגנונם. בין הדברים כתב הרבי, כי אם היה הכותב מסוגל לכתוב דברים כאלה, יש לבדוק את התפילין שלו. מספר נכדו של הרב שיינברגר, הרב צבי משי-זהב: "סבא פנה מיד אל אותו סופר סת"ם וגער בו על פרסום הדברים. הוא מסר לו את דברי הרבי בדבר הצורך לבדוק את התפילין שלו. הלה, כדי להוכיח את צדקתו, מסר מיד את התפילין לרבני הבד"ץ שיבדקון, וגדולה הייתה צהלתו כאשר התפילין נמצאו כשרות למהדרין. "סבא כתב לרבי על תוצאות הבדיקה, והרבי חזר על דעתו והוסיף כי ככל הנראה יש לסופר מחשבות לא-ראויות בשעה שהוא כותב את פרשיות התפילין והדבר טעון בדיקה. העניין נשאר סתום". עברו שנים. הרב חיים-צבי שוורץ, מחשובי חסידי מונקטש, פנה אל הרבי מליובאוויטש בבקשה לברכה בעבור אחד מבני משפחתו. " זה היה כמה ימים אחדים לפני יום-הכיפורים", סיפר. "התכוננתי לנסוע לארה"ב כדי לשהות שם בחודש החגים, ולשוב לארץ אחרי שמחת-תורה. ביום שבו עמדתי לצאת לניו-יורק קיבלתי את תשובת הרבי: לבדוק את התפילין. "התפלאתי מאוד. אלה היו תפילין חדשות ומהודרות, שקניתי זה עתה, והפרשיות נכתבו בידי סופר ירא-שמים מירושלים. מכיוון שעמדתי לטוס באותו יום, המתנתי עד בואי לניו-יורק. שם מסרתי את התפילין לסופר מומחה, בשכונת ויליאמסבורג בברוקלין. ביקשתי מהסופר לבדוק היטב את התפילין, כי הדבר חשוב לי…