אוטוטו פורים! ובנס ציונה מתכוננים…

חג פורים – חג גדול (לא רק) לילדים מספרים על כמה מהצדיקים שבפורים היו עורכים הצגה שלימה ובה מתחפשים למלך שגוזר ומבטל גזירות על עם ישראל. החסידים ידעו לספר שבזה מבטל רבם גזירות שונות שרחפו מעל ראשי העם באותם זמנים. כלומר, לא רק הילדים מתחפשים בפורים… מה עושים בפורים? חוץ מלהתחפש ולהרעיש ברעשנים יש עוד כמה דברים: מקרא מגילה המצווה שפותחת את פורים היא קריאת מגילת אסתר שהיא אחד מספרי התנ"ך ובו מובא סיפור נס פורים כשגיבורת הסיפור היא כמובן המלכה אסתר. את המגילה קוראים דווקא מתוך מגילה הנכתבת ע"י סופר סת"ם על גבי קלף – כמו של ספר תורה, ומשתדלים לעשות זאת בבית הכנסת בפורום רחב ככל האפשר – כדי לפרסם את הנס. את המגילה קוראים פעמיים, בערב כשנכנס החג ולמחרת בבוקר. כאן מגיע תורו של הרעשן להרעיש בכל פעם שמוזכר שמו של המן בסיפור המגילה. מצוות קריאת המגילה היא המצווה היחידה בפורים שזמנה הוא גם בלילה. זמנן של שאר מצוות פורים הוא ביום פורים בלבד. במגילה מסופר שכשרצה המן לשכנע את אחשוורוש להסכים על הגזירה של השמדת העם היהודי, הרגיע אותו שהעם היהודי "מפוזר ומפורד" – כלומר, אין כאן עם שלם שילך לאיבוד אלא אוסף של אנשים. בפורים אנו מדגישים שההיפך הוא הנכון ואנו עם אחד ומאוחד, ע"י שתי המצוות הבאות: משלוח מנות איש לרעהו כללי המצווה קובעים שיש לקחת שני סוגי מאכלים ולשלוח – רצוי ע"י שליח לאחד מהחברים. המשלוח צריך להיות ראוי לאכילה ללא הכנה נוספת. זהו כמובן המינימום וכל המרבה הרי זה משובח. כמובן שרצוי להכניס אוזן המן למשלוח! מתנות לאביונים בעוד שמשלוח המנות נעשה לפחות לאדם אחד, הרי שמתנות לאביונים חייבות להיות לשני עניים לפחות – דבר המדגיש שמצווה זו יש לקיים יותר מאשר משלוח מנות. המתנות יכולות להיות בכסף או כל דבר אחר ששווה כסף. כתבו פוסקי ההלכה שבפורים לא בודקים מי העני, אם הוא באמת זקוק לכך או לא, אלא "כל הפושט יד נותנים לו". משתה ושמחה יום פורים נחתם במצוות קיום סעודת פורים אשר צריכה להיערך ברוב פאר וכוללת שתית יין עד למצב של שכרות – "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". מטבע הדברים מקיימים זאת לאחר שכבר קראנו בבוקר את המגילה, שלחנו מנות לכל מי שאנו רוצים וחילקנו מעות לעניים. לאחר ששימחנו את זולתנו השמחה שלנו היא כפולה. את השמחה מבטאים בסעודה כדי להודות לאלוקים על הנס שבו…