"חוב של נפטר וסוס מסתורי" – סיפור השבוע של נס ציונה
זו הייתה חידה מוזרה בעיני השדכן. הוא לא הצליח להבין מדוע החסיד דוחה שוב ושוב הצעות שידוכין טובות ומכובדות בעבור בתו. בתו של החסיד הייתה נערה כלילת-מעלות, ורבים מנכבדי העיר רצו אותה בעבור בניהם. אחד מהם אף תקע בידו סכום נכבד כדי שיפעל במרץ לקידום השידוך, ועם זה עמד החסיד בסירובו. החסיד היה מתלמידיו של רבי ישראל בעל-שם-טוב. יהודי תלמיד-חכם וירא-שמים, אך עני מרוד. בקושי הצליח להביא לחם צר לפיות בני-ביתו. לכן דחה את ההצעות. וכי מניין לו לשלם בעבור נדוניה לבתו ובעבור כל הוצאות החתונה? סוף-סוף הצליח השדכן לחלץ מפיו את הסיבה לסירובו, ומיד הציע פתרון: "לא-הרחק מכאן מתגורר כפרי אמיד הנותן הלוואות יפות. אתה איש נאמן, והוא יסתפק בחתימת ידך. לך אליו ויהיה בידך הסכום הנדרש". החסיד לא השתכנע. וכי מניין ייקח להחזיר את החוב? אך השדכן לא התעצל. הוא הלך בעצמו אל הכפרי והשיג את אישורו למתן ההלוואה. כשחזר הלך לאשת החסיד ויחדיו הפצירו בו לקחת את ההלוואה ולעשות את השידוך. "כך עושים כולם, וה' עוזר", אמרו. לא יכול היה החסיד לעמוד בלחצים. הוא נסע אל הכפרי וקיבל את הכסף, בהתחייבות להחזירו כעבור שנתיים. בתוך כמה ימים נסגר השידוך, לשמחת לב כולם. גדולה הייתה השמחה בעת החתונה. באותה שעה לא דאג החסיד כלל על החזר ההלוואה, שכן עדיין שנתיים לפניו עד מועד הפירעון. אולם החודשים נקפו ומצבו הכלכלי לא הוטב. אט-אט גברה בליבו הדאגה שמא לא יוכל להחזיר את חובו. קם החסיד ונסע אל הבעש"ט, וסיפר על מצוקתו. הבעש"ט לא הגיב על עצם העניין, אך שלח אותו לבית-המדרש. "שמע מה שמספרים שם, וזה יהיה לך לתועלת", אמר. עשה החסיד כפקודת רבו, התיישב בין התלמידים והאזין לשיחתם. באותה שעה סיפר אחד התלמידים על דרך התקרבותו של המגיד ממזריטש אל הבעש"ט: כאשר בא בפעם הראשונה לתהות על קנקנו ציפה לשמוע מפיו דברי תורה עמוקים. במקום זאת שמע את הבעש"ט מספר שפעם אחת היה בדרך ולא היה לו אוכל בעבור העגלון הגוי, עד שמצא אדם וזה מכר לו לחם והעגלון אכל ושבע. לאחר מכן נשאר בלי מספוא לסוסים, עד שהזדמן לו אדם והלה מכר לו מזון לסוסים. המגיד ממזריטש התפלא מאוד לשמוע דברים פשוטים כאלה מפי הבעש"ט. רק לאחר זמן הבין כי הדברים היו בעצם רמזים לעניינים נעלים ושמימיים, והחליט להיות תלמידו הנאמן. זה הסיפור ששמע החסיד. אף הוא תהה על משמעות הדברים…