מצוות צדקה תשנה את כל התמונה! – סיפור השבוע

בכיכר השוק של אחת מערי ישראל, בתקופת חכמי התלמוד, ישב פעם חוזה בכוכבים (אסטרולוג) שהתיימר לדעת את גורלו של כל אחד ואחד, עפ"י ידענותו בכוכבים. פעם חלפו לפניו שני תלמידים מבית מדרשו של רבי חנינה שהלכו כשגרזנים על כתפיהם. הם הלכו כנראה ליער כדי לחטוב עצים לצורך בית המדרש. האסטרולוג ראה אותם מרחוק ואמר לאנשים אשר לידו: "ראו נא ראו את שני הצעירים הללו. הם הולכים שמחים, מפטפטים ונהנים מזיו השמש. הם אינם יודעים כי המוות אורב להם ביער. שימו לב ותראו שלא יחזרו חיים משם". שני התלמידים הלכו הלאה מבלי לדעת שהם שימשו נושא לשיחה ול"נבואה" כה שחורה. בפאתי היער הם פגשו קבצן שביקש אותם לתת לו מעט אוכל. "רחמו נא עלי, אנשים טובים" – התחנן העני – "אני מת מרעב אם לא תחיו את נפשי בקצת לחם". לכל אחד מהם היתה פרוסת לחם כדי לשבור בה את רעבונו במשך היום. הם התכוננו לחטוב עצים, שהיא עבודה קשה, הדורשת כוחות. למרות זאת הם חילקו עם העני את הלחם שלהם, והמשיכו בדרכם תוך שינון דברי רבם, רבי חנינה. לפנות ערב שוב נראו שני התלמידים בעיר כשהם חוזרים מהיער ונושאים על כתפיהם את העצים שחטבו. הם הלכו באותה דרך בה באו, הלכו לאיטם ושוחחו ביניהם מבלי להביט על ימין או שמאל. משהתקרבו אל מקום מושבו של האסטרולוג שעודנו ישב שם ובידר את ההמון, קמה תסיסה בקרב הנוכחים. אחדים מהם, שזכרו את דברי האסטרולוג מהבוקר, החלו לועגים לו בקולי-קולות באומרם לו: נו, נביא-שקר שכמותך, נו, חכם מה-נשתנה, איה דבריך מהבוקר? נראה כי הכוכבים איכזבו אותך הפעם… הנה שני התלמידים נראים בריאים ושלמים לא פחות מהבוקר. נראה אפילו שהם עדיין בחיים… האסטרולוג ראה את השניים ואף הופתע כהוגן. אולם הוא לא השאיר את המותחים אותו ללא מענה: "אני עדיין אומר", הטעים, "כי גורלו של כל אדם כתוב ברור בכוכבים ויכול לדעת זאת כל מי שיודע לקרוא בהם. שני צעירים אלה נועדו למות היום, בנסיבות טראגיות ביותר. אולם הם הצליחו איכשהו להימלט מגורלם הרע, תיכף נדע כיצד הם עשו זאת". באומרו זאת הרים האסטרולוג את קולו וקרא לשני הצעירים להתקרב אליו. משבאו ועמדו לידו, הוא שאלם אם איכפת להם שהוא יראה מה יש בצרורותיהם. השניים הורידו את החבילות על הארץ והאסטרולוג החל לחטט בין גזרי העצים עד שפתאום אורו עיניו. הוא מצא נחש מת, חתוך לשניים, חציו בחבילה זו וחציו השני בחבילה האחרת.…