סיפור המאסר והגאולה של אדמו"ר האמצעי רבי דובער מליובאוויטש
בירור תאריך הגאולה שנת גאולתו של אדמו"ר האמצעי ממאסרו מוטלת בספק, האם הייתה זו תרפ"ז או תרפ"ו. בספר "בד קודש" נכתב: "אשר ת"ל יצא בשלום ברוב כבוד ופאר ביום א' וישלח יו"ד כסלו שנת תקפ"ז, לעומת זאת בספר בית רבינכתב שהמאסר והגאולה התרחשו בשנת תקפ"ו". כ"ק אדמו"ר הריי"צ מביא את הדעות השונות לגבי שנת הגאולה, ומציין שאת החג לציון הגאולה, החלו לחגוג רק בשנת תקפ"ח, לאחר פטירתו של אדמו"ר האמצעי[1]. בשנת תשנ"ח התגלה תיק החקירה של כ"ק אדמו"ר האמצעי, ממנו עולה שבגאולת הרבי היו שלושה שלבים, כדלקמן: א) בשלהי קיץ תקפ"ה מסר שמחה קיסין שלוש הלשנות על רבינו. באסרו חג הסוכות תקפ"ו נלקח רבינו לחקירות בוויטעבסק, מושבו של מושל פלכי וויטעבסק, מוהילוב סמולנסק וקאלוגא, ניקולי חאוואנסקי, ושם נחקר רבינו ע"י חוקריו של המושל. במשך חודש מר-חשון תקפ"ו נמשכו החקירות. בו' כסלו כתב רבינו כתב-בקשה למושל חאוואנסקי שישחררו. י' כסלו תקפ"ו שוחרר לביתו. ב) בי"ט כסלו תקפ"ו שלח המושל חאוונאסקי את התיק אל ממשל פלך מוהילוב, שליובאוויטש שייכת אליו, שימסרו את התיק לבית המשפט המתאים, לדון בו ולהעניש את הנאשמים. ממשל פלך מוהילוב שלח את התיק אל בית משפט השלום מחוז באבינאוויטש, שליובאוויטש שייכת אליו, להמשך החקירות ולהחלטה בנושא. בית המשפט בבאבינאוויטש שלח שוטר עם שאלות נוספות לחקור בהם את רבינו בליובאוויטש. אח"כ שלח בית המשפט בבאבינאוויטש הוראה לקאפוסט, ארשא, שקלאוו ומוהילוב, לחקור בנושא את חסידי רבינו במקומותיהם. אחרי שהתקבלו כל החקירות לבית משפט בבאבינאוויטש, הוסיף לתיק את החלטתו בנושא, ושלחו לבדיקה חוזרת לבית המשפט העליון בפלך מוהילוב. י"א כסלו תקפ"ז החליט בית משפט העליון בפלך מוהילוב לזכות את רבינו מכל אשמה. ג) התובע הכללי של פלך מוהילוב כתב את פסק הזיכוי של רבינו, ואח"כ שלח בית המשפט את פסק-דין הזיכוי אל המושל חאוואנסקי לאישור. אמנם המושל חאוואנסקי שלח אל הסינט בפטרבורג עירעור על פסק-דין הזיכוי של בית משפט העליון בפלך מוהילוב. כ"א כסלו תקפ"ח אישר הסינט בפטרבורג את פסק-דין הזיכוי של רבינו. אמנם זה היה כבר מספר ימים אחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר האמצעי, בט' כסלו תקפ"ח.חג הגאולה [עריכה]תוכן ההלשנה, החקירות והזיכוי בכתב-המלשינות מנסה שמחה קיסין לצייר את תנועת החסידים כרודפת בצע, המנצלת את התמימות של…