הרבנית חיה מושקא שניאורסאהן ע"ה: סיפור חייה של אישה מיוחדת

הרבנית חיה מושקא שניאורסאהןע"ה נולדה ביום השבת, כ"ה באדר תרס"א (1901) להוריה רבי יוסף יצחק והרבנית נחמה דינה. סבה, רבי שלום דובער – האדמו"ר החמישי של חסידות חב"ד – היה זה שהציע לקרוא לה בשם 'חיה מושקא', על שם הסבתא רבא שלה (אשתו של האדמו"ר השלישי, ה'צמח צדק'). במכתב ששלח הסבא להורים הוא איחל כי התינוקת תלך בדרכי זקנתה: "…ונקבל אנחנו כולנו מאיתה רוב נחת ועונג ברוחניות וגשמיות… ושתהיה אישה יראת ה' באמת, ותהיה בכל הפרטים כמו אמה זקנתה הצדקנית זיכרונה לברכה אשר שמה נקרא בה". את שנות חייה הראשונות בילתה חיה מושקא הצעירה בבית הוריה וסבה בעיירה ליובאוויטש שם ספגה חינוך חסידי-חבד"י שורשי. כבר בגיל צעיר היא אהבה לחשוב ולהתבונן ועל כך מעיד הסיפור הבא: שאלה של ילדה בת חמש באחרון של פסח, זמן קצר לאחר יום הולדתה החמישי, שיחקה חיה מושקא עם אחותה בחדר האוכל אך את מוחה הטרידה שאלה שלא נתנה לה מנוח: מהו חג אחרון של פסח? מדוע חוגגים אותו? אחותה המבוגרת ממנה ניסתה להסביר לה כי זהו חג רגיל ככל החגים אך היא התעקשה: הרי בשונה משאר החגים לא מברכים בו 'שהחיינו' בהדלקת הנרות של החג! בספריה הסמוכה לחדר האוכל שהה סבה שהאזין לשיחת הילדות. בסעודת החג לאחר-מכן הוא סיפר כי בילדותו אף הוא התחבט בשאלה זו ושאל את אביו. "גם אחי הגדול, זלמן אהרון, לא ידע את התשובה" סיפר הסבא, "אך אחותי, דבורה לאה הסבירה שכאשר שבני-ישראל זוכים לשמור את הפסח כהלכתו מבלי להיכשל באיסור חמץ, הם חוגגים את היום האחרון כתודה לאלוקים". הרבנית חיה מושקא בצעירותה "אבי היה מרוצה מאוד מהתשובה ואמר לה: דבורה לאה, יש לך ראש טוב". לימים הסביר הרבי מליובאוויטש, בעלה של הרבנית, את השאלה ואת התשובה לאור החסידות. בבית סבא השהות הממושכת בבית סבה הגדול הותירו עליה רושם עמוק. שנים רבות לאחר-מכן היא ציינה שתפילותיו המרגשות ומעוררות הלב חרוטות בזכרונה ומצלצלות באוזניה עד היום. "אני יכולה לחזור במדוייק על כל הדברים שנאמרו מפיו הקדוש", אמרה. כאשר נפל סבה למשכב נותרה חיה מושקא ערה במשך הלילה כדי לטפל בו. רבי יוסף יצחק שניאורסאהן, האדמו"ר הקודם מליובאוויטש תחת המגף הבולשביקי באוקטובר 1917 פרצה המהפכה הבולשביקית שהפילה את השלטון הצארי. הממשלה הקומוניסטית החדשה מיהרה לנקוט בצעדי דיכוי חריפים נגד כל סממן של דת, ורבי יוסף יצחק…