"אוי! זה ברוֹך…" – רעיון מקורי לגולשי נס ציונה דוט קום

מאז עומדו על דעתו מקַנא היה פסח בעגלוני העיירה. הוא העריץ את שליטתם בסוסים הגדולים, את היותם מלכי הכביש, והיכולת שיש להם מתוקף תפקידם לצאת מתחומי העיירה הקטנה ולהכיר את העולם הגדול. פסח קיבל כבר 28 שיעורים בעגלונות, הוא יודע היטב כיצד למשוח את צירי העגלה, לרתום את הסוסים, ולהאכיל תוך כדי תנועה. כעת עומד פסח לפני המבחן העיוני, התיאוריה, במרכז העגלונים, ובעזרת השם, אם רק יצליח יקבל את התואר: "בעל עגלה". לא עוד "פסח היתום", מהיום הוא "פֵּיישׁקע", "פֵּיישׁקע בעל עגלה!". זלמן לייב בן השבעים היה הבוחן. והוא החל בסדרת השאלות. פסח ענה נכון מאוד על הכל, עד שהגיע הבוחן לשאלה האחרונה: "מה תעשה, פסח, אילו ביום של גשם ושלג, סופה וסערה, יסטו הסוסים מן הדרך, ירדו לתעלה ויתקעו עם העגלה בתוך הבוץ העמוק?" "או אז" השיב בידענות "אצליף בסוס הימני בצדו השמאלית, בסוס השמאלי בצדו הימנית, הם בכוחות משותפים יצליחו לצאת מהבוץ!". "ומה תעשה פסח, אם השיטה לא תעבוד, המבול ימשיך לרדת, וכל תנועה של הסוס רק תסבך אותך ואת הנוסעים יותר?". פסח חשב לרגע וענה "אז, ארד מהעגלה ואתחיל למשוך את הסוסים החוצה". – "נחמד, אבל אם זה לא יעבוד, מה תעשה אז". פסח שקע בהרהורים, ומכיון שלא הייתה לו תשובה, הבין כי הוא נכשל במבחן. הוא התכונן לשיעורים הבאים, שוב ניגש למבחן אצל זלמן לייב הקפדן, ושוב נכשל באותה שאלה בדיוק. כשגם בפעם השלישית הגיע הבוחן לשאלה "ההיא", זלגו עיניו של פסח דמעות, הוא ראה את הרישיון הולך ומתרחק ממנו. "ומה תעשה פסח, אם השיטה לא תעבוד, המבול ימשיך לרדת, וכל תנועה של הסוס רק תסבך אותך ואת הנוסעים יותר?" – "אוי, זה בְּרוֹךְ אמיתי!" קרא פסח ביאוש. ברגע שהוציא פסח את המילים מפיו, קרא הבוחן הישיש: "סוף, סוף! כעת אתה מתחיל לדבר כמו בעל-עגלה של ממש…". – פרשת השבוע מתארת את התממשותה המלאה של ברית בין-הבתרים "גר יהיה זרעך בארץ לא-להם, ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה". בני ישראל נאנקים תחת יד פרעה ומצרים, הזכרים מושלחים ליאור, ולא גרוע מכך, פרעה מצוה "וכל הבת יחיון" – להעניק לבנות חיים וחינוך בנוסח מצרים. צרה וצוקה. בליל הסדר, כשאנחנו חוגגים את היציאה ממצרים, אנחנו מצטטים כמה פסוקים, וביניהם את הפסוק מהפרשה: "ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו, ותעל שועתם אל האלקים מן העבודה". ראיתי פעם פרשנות מפתיעה:…