דילוג לתוכן הראשי
נס ציונה
בית
גלריה
אירועים
חדשות
השירותים שלנו
שיעורי תורה
יצירת קשר
לתרומה
מה קורה אצלנו
חדשות הקהילה
מיוחד בנס-ציונה: 'לייקח' מתוק לשנה מתוקה
המנהג הוא לבקש זה מזה פרוסת עוגת-דבש, ומאחלים עם נתינתה שנה טובה ומתוקה. טעם המנהג: שאם נגזר על האדם להזדקק למתנת בשר-ודם – ייצא ידי חובתו בבקשת פרוסת העוגה. נסו זאת בבית! לשנה טובה ומתוקה…
בבית הספר ניצנים מוכנים לחגים – 'נס ציונה דוט קום' בגלריה מיוחדת
עוד ילדים נס ציונים שמעו על תוכנם של חגי תשרי הבאים עלינו לטובה ובהם ראש השנה , תקיעת שופר, עשרת ימי תשובה, יום כיפור וכו' בית הספר בתמונות הינו בית הספר 'ניצנים' בעמק הוואלי בנס ציונה, ילדי בית הספר הקשיבו בדריכות לרב מנחם פלדמן ושיתפו פעולה, הילדים והמורים נהנו והביעו רצון לבואו של הרב מנחם פלדמן גם במועדים וזמנים אחרים ולשתף אותם בעוד מערכי מסורת ישראל בדרכו הכה עניינית מעניינת ויצירתית של שליח התורה לעיר הרב מנחם פלדמן.
ביקור גני ילדים בבית הכנסת 'לב המושבה' נס ציונה
כחלק מהפעילות ששליח התורה לעיר נס ציונה הרב מנחם פלדמן עושה מגיעים גני ילדים לביקור בבית כנסת סמוך לגנם אשר שם שליח התורה לעיר הרב מנחם פלדמן מעביר להם את עיקרי עשרת ימי תשובה וחגי תשרי, תקיעת שופר ועוד מצוות ומנהגי ישראל. להלן גלרית תמונות טריה מביקור ילדים בבית הכנסת לב המושבה בעיר נס ציונה.
זמני תפילות ליום כיפור בבית הכנסת חב"ד 'אור אברהם' נס ציונה
זמני התפילות לערב ויום הכיפורים תפילת כל נדרי – 17:45 למחרת: 8:15 – שיעור חסידות עם הרב שגיא הר-שפר 9:45 – תפילת שחרית 12:00 – יזכור -שעה משוערת- 16:20 – תפילת מנחה 17:20 – תפילת נעילה 18:20 – תקיעת שופר, תפילת ערבית ווידאו של הרבי צום מועיל וחתימה וגמר חתימה טובה.
מה לארבע מאות בני נוער, חוף פלמחים, מנחם בגין והרב מנחם?
זה זמן מה ששליח התורה לעיר נס ציונה הרב מנחם פלדמן משקיע זמן יקר בהעברת הרצאות בין בתי הספר ומוסדות חינוך, בנושאי המועדים, מנהגים ומסורת ישראל. בחטיבת מנחם בגין הנס ציונית עשו יוזמה מבורכת ויצירתית לקראת השנה החדשה. בשיתוף פעולה וייעוץ עם הרב מנחם פלדמן, הוציאה הנהלת החטיבה כ שישה אוטובוסים מלאים תלמידים כ-400 במספר, לכיוון חוף פלמחים על מנת לקיים את מנהג התשליך המפורסם והמסורתי ברוב עם. הילדים הגיעו לבושים בגדי חג ועטורים כיפות לבנות ויחדיו בהכוונתו והדרכתו של הרב מנחם קראו בהתרגשות את נוסח התשליך ביחד עם צוות החינוך החטיבתי והורים מלווים, כמו כן נשאו דברים מנהלת החטיבה, הרב מנחם פלדמן ונציג ההורים.
מתעוררים בנס-ציונה
עשרת ימי תשובה הינם ימים אשר ישנה חשיבות ודרישה מכל אחד למעט את ענייניו הגשמיים והחומריים ולהוסיף בעינייניו הרוחניים, קרי תורה, תפילה, צדקה והכל מתוך תנועה נפשית של תשובה, לכן, נכון עשו, והשבוע התקיים כנס התעוררות לקראת ימים אלו. הכינוס היה בבית הכנסת "בן פורת-יוסף", ומן המשתתפים הבולטים היה ניתן לראות את הרב הראשי הספרדי שאול אחרק, רב קהילת חב"ד בנס ציונה הרב שגיא הר-שפר, השר לשעבר ר' אריה דרעי, הרב חיים דוד קובלסקי, מר אלכס ויז'ניצר וראש העיר מר יוסף שבו וכן רבים מתושבי העיר. הנוכחים קיבלו על עצמם החלטות טובות ויצאו מחוזקים לקראת יום כיפור.
חנות המפעל של סוכות נחלים בבית חב"ד נס ציונה
זמני תפילות לערב יום כיפור – התווסף מנין שחרית ומנחה
5:40 – שחרית – מנין א' 6:45 – שחרית – מנין ב' 7:40 – שחרית -מנין ג'* 8:30 – שחרית – מנין ד' 10:00- שחרית- מנין ה' 14:00 – מנחה – מנין א'* 14:30 – מנחה – מנין ב'* 17:22- מנחה – מנין ג' * מניין חיזוק מיוחד לערב יום כיפור
שומעים את השופר בגן אורן בנס ציונה
גיא הכהן פדה את גיא שלמה בבית חב"ד נס ציונה
תפילין, שבת ומזוזה, ברית מילה, ארבע מינים וחתונה אלו אכן מצוות מרגשות ומיוחדות אך עם כל זאת הן תדירות ומזדמנות. בבית הכנסת חב"ד "אור אברהם" בנס ציונה, ממש לקראת סוף התענית על מותו של גדליה בן אחיקם (צום גדליה), זכו להיות עדים לאחת המצוות היותר נדירות שניתן למצוא בימנו אנו. הרי היא מצוות "פדיון הבן". הסבא אליעזר מאירוביץ' שהינו אחד ממתפללי הקבע בשבתות וחגים בבית הכנסת והסבתא טינה וכן עם הסבא אבי והסבתא מלכה גליק , ביחד עם ההורים ניר והילה גליק המאושרים שרק לפני שנה נישאו ע"י רב הקהילה הרב שגיא הר שפר, הביאו את בנם גיא על מנת לפדותו ביום השלושים ואחד ללידתו אשר יצא בהשגחה פרטית ביום מיוחד כזה של מוצאי ראש השנה בצום גדליה. הרב שגיא וגיא הכהן בירכו את הרך הנולד וקהל המתפללים והאורחים ענו אמן, על אשר זה הקטן גדול יהיה. לאחר הפדיון ותפילת ערבית הסבו כולם לסעודת סיום הצום וסעודת המצווה המסוגלת של פדיון הבן ברוב שמחה והתרגשות גם יחד על גודל הזכות אשר נפלה בגורלם ועוד ללא פרסום מראש.
זמני סיום צום גדליה בנס ציונה וקצת ידע כללי על הצום
צום גדליה מתקיים בדרך כלל ביום ג' בתשרי, למחרת ראש-השנה, מלבד כאשר ג' תשרי חל ביום שבת קודש. הצום מתחיל מעלות השחר 4:20 ומסתיים באזור המרכז היום יום ד' 20.9.12 בשעה 19:03. 'צום גדליה' הינו הרביעי מארבעת הצומות הקשורים לתהליך חורבן בית-המקדש והגלות של עם ישראל. הצום הראשון, בסדר החורבן, ב'עשרה בטבת' – בו החל המצור על ירושלים; השני – ב'שבעה עשר בתמוז' – בו הובקעה חומת ירושלים; השלישי – ב'תשעה באב' – בו נחרב בית-המקדש; והרביעי – בג' בתשרי – בו נרצח גדליה בן אחיקם, ועל שמו נקרא הצום "צום גדליה". המעשה ארע אחרי חורבן בית המקדש הראשון, בתקופת הנביא ירמיהו. מלך בבל הותיר בארץ קומץ יהודים ומינה עליהם את גדליה בן אחיקם למושל ביהודה. ירושלים הייתה חרבה והוא קבע את מושבו במצפה, אליו נאספו גם יהודים מהארצות השכנות, אליהם נסו במהלך המלחמה. בעידודו של ירמיהו הנביא החלו לעבד את האדמה ולקומם את הריסות הארץ. קבוצת קנאים, אשר לא שמעה בקול החכמים, שאפה להמשיך את המלחמה ולגרש את הכובש, בעזרת עמון ומצרים, וראתה בגדליה בן אחיקם "בוגד" ו"משתף-פעולה" עם האויב. הם כעסו גם על כך שלא היה ממשפחת המלוכה. ביום ג' בתשרי בא ישמעאל בן נתניה והרג את גדליה בן אחיקם. אז נפוצו הנשארים והחורבן היה מוחלט. אמרו חכמים (ראש-השנה יח:), שיום זה של הריגת גדליה נקבע כצום, כמו שיום חורבן הבית נקבע כצום, "ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלקינו". הצום והאבל אינו רק על רציחת הצדיק, אלא בעיקר על כך שמעשה זה השלים את החורבן והביא להגליית שארית הפלטה שנותרה ביהודה. אחד מפיוטי ה'סליחות' לצום גדליה מתאר את האסון שנגרם בעטיו מעשה רצח זה: "אבלה נפשי וחשך תארי. בית תפארתי כנשף בו הארי (נוסח-אחר: "נשרף בידי"). גם פליטתי אשר עזבו ושארי, דועכו כהיום בשלושה בתשרי. האש והמים הזידונים שטפונו בדלקם, ובססו מקדש ובזזו חלקם. זקני שארית אשר פלטו מיום נקם, חובלו עתה ביום צום גדליה בן אחיקם. טורפו דלת עם הארץ, יתר הגזם אכל הארבה במרץ, כורמים ויוגבים פקודת מרגיז הארץ, לוהטו ולא היה בם גודר גדר ועומד בפרץ. מה אספר ואנחותי עצומות, נקטה נפשי ומקהלותי עגומות, שריגינו אשר נשארו מיקוד אש לתעצומות, עוד הם לא נתקימו ונותשו בחמות". נתפלל שתתקיים בנו במהרה נבואתו של זכריה הנביא: "כה אמר ה' צבאות: צום הרביעי וצום החמישי וצום…
'נס ציונה דוט קום' ב'מאחורי הקלעים' של תפילת "אבינו מלכנו"
תפילת אבינו מלכנו הינה וידוי ותפילה, שאומרים אחר התפילה בשחרית ובמנחה בכל תענית צבור ובעשרת ימי תשובה, מלבד משבת ובערב יום הכיפורים במנחה. ביום הכיפורים אומרים אותה גם אחר תפילת נעילה. אם חל יום הכיפורים בשבת אין אומרים אותה בשחרית ובמנחה אבל אומרים אחר נעילה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טובָה: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרות קָשׁות: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ בַּטֵּל מַחְשְׁבות שונְאֵינוּ: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הָפֵר עֲצַת אויְבֵינוּ: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כַּלֵּה כָּל צַר וּמַשְׂטִין מֵעָלֵינוּ: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ סְתם פִּיּות מַשְׂטִינֵינוּ וּמְקַטְרְגֵינוּ: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כַּלֵּה דֶבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּמַשְׁחִית וְעָון וּשְׁמַד מִבְּנֵי בְרִיתֶךָ: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶךָ: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ סְלַח וּמְחַל לְכָל עֲונותֵינוּ: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ וְחַטּאתֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְחק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים כָּל שִׁטְרֵי חובותֵינוּ: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ שְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְחולֵי עַמֶּךָ: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ קְרַע רעַ גְּזַר דִּינֵנוּ: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ זָכְרֵנוּ בְּזִכָּרון טוב לְפָנֶיךָ: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כתבנו / חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טובִים: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כתבנו / חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר גְּאֻלָּה וִישׁוּעָה: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כתבנו / חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כתבנו / חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר זְכֻיּות: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כתבנו / חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר סְלִיחָה וּמְחִילָה: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הַצְמַח לָנוּ יְשׁוּעָה בְּקָרוב: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הָרֵם קֶרֶן יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחֶךָ: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכותֶיךָ: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מַלֵּא אֲסָמֵינוּ שָׂבָע: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ שְׁמַע קולֵנוּ, חוּס וְרַחֵם…
גן "אנג'לה" נס ציונה לומד וחוגג
אין ספק שאת חווית ראש השנה אשר אותה חוו ילדי גן אנג'לה הם לא ישכחו בקלות ולא רק בזכות שליח התורה הרב מנחם פלדמן אלה ובזכות צוות הגן המסור אשר בשונה מכל גן אשר אליו הגיע הרב מנחם פלדמן להעביר פעילות חגיגית לכבוד החג, בגן "אנג'לה" הצוות המסור דאג שהילדים יגיעו לפעילות וישבו סביב שולחנות ערוכים בסימני ראש השנה מוקפים אוירת חג ואשר לה יצק הרב מנחם את תוכנו הרוחני של החג בתקיעות השופר המסורתיות ובסיפורים משובבי נפש אשר ריתקה את הילדים והכינה אותם לקראת התקופה החגיגית ומיוחדת המתחילה בראש השנה.
בבית הספר "בן-צבי" נס ציונה פותחים שנה
תמונת השער לשנה החדשה בעיתון של נס ציונה: הספר שהוכנס לבית חב"ד
תמונת השער הראשי של השנה החדשה בעיתון של נס ציונה 'כל נס ציונה' היא תמונה מכתיבת האותיות האחרונות של ספר התורה החדש שהוכנס לבית חב"ד נס ציונה בשבוע שעבר. בתמונה נראה הרב אריה פרקש כותב אות בספר התורה ולצידו רבני העיר נס ציונה, הרב שאול אחרק הרב אברהם צוריאל ורב קהילת חב"ד נס ציונה הרב שגיא הר-שפר. כתיבת האותית האחרונות התקיימה בביתו הפרטי של רב הקהילה הרב שגיא הר-שפר ומשם יצאה תהלוכה ססגונית דרך הרחובות סמטת דליה, השקד, האירוסים, השריון, ביל"ו עמק השושנים וויצמן לעבר בית חב"ד נס ציונה. כשהתהלוכה הגיעה לרחבת בית חב"ד שברחוב ביאליק הוצאו ספי התורה מההיכל על מנת לקבל לתוכם את ספר התורה החדש, נערכו הקפות כנהוג ולאחר מכן הוכנס ספר התורה כלאחר כבוד אל ארון הקודש.
האם בנס ציונה הפכנו את הראש לזנב?
מסופר על הצדיק רבי לוי יצחק מברדיצ'וב (1740-1809) שפעם ביציאתו מבית הכנסת בליל התקדש יום הכיפורים, לאחר תפילת כל נדרי, נפגש בצעיר יהודי בן העיירה. הלה החליט להתריס מול כל המתפללים ולעמוד מול היציאה הראשית של בית הכנסת כשבפיו מקטרת מעשנת ובידו סנדוויץ' עסיסי של 'דבר אחר'… השם ישמור ויציל! בוודאי חשבתם שהצעיר זכה במנת גערות גדושה מפי רב העיירה…. אך לא. כשרבי לוי יצחק הבחין במעשיו הוא ניגש אליו ברוך ובחמימות, בירך אותו בברכת שנה טובה והפטיר "בוודאי שכחת, בני יקירי, כי יום כיפור הוא היום". "לא ולא" התריס הצעיר בחוצפה. "אני זוכר היטב כי היום יום הכיפורים". "ושמא לא חונכת בילדותך כי ביום כיפור נפתחים שערי השמיים, וכל יהודי יכול לשוב אל חיק אביו שבשמיים"? ניסה לסנגר שוב הרב. "חונכתי גם חונכתי" השיב הצעיר תוך כדי נגיסה נוספת בסנדוויץ'. חכך רבי לוי יצחק את ידיו זו זו כשהוא מנסה בכל כוחו לדון לכף זכות את האיש שמולו. "ושמא הנך חולה והרופא ציווה עליך באזהרה חמורה שלא לצום"?… "בריא כשור אנוכי" נענה היהודי כשהוא מנפח את חזו בגאווה. נשא רבי לוי יצחק את עיניו השמיימה ואמר: "ריבונו של עולם! בוא וראה כמה יקרים וחביבים בניך עם ישראל! הן אפילו יהודי המזלזל בכל מצווה ממצוותיך הקדושות, אפילו הוא לא יוציא מפיו דבר שקר ביום הכיפורים"!…. איך אומרים? הכול עניין של זווית ראיה. אנו יכולים להביט על הזולת בעין ימנית או בעין שמאלית: הבחירה היא שלנו. שתי עיניים לאדם, אך רק ראש אחד. "מדוע"? שאלתי פעם את סבתי. והיא הסבירה: "לשם מה צריך ראש? ישנם החושבים שהראש משמש כמחזיק לתיק. אחרים טוענים כי הוא נועד להכניס דרכו דברי מאכל…. אך האמת היא שהראש הוא לא רק איבר נוסף בגוף האדם אלא האיבר המרכז ומתפעל את הגוף כולו. לפיכך ראש יש רק אחד". ובימי ראש השנה, יום הכיפורים והימים שבינתיים, עלינו לשאול את עצמנו: האם אכן אנו מייחסים לראש את החשיבות הראויה? האם אנו מעניקים לו את השליטה המלאה, או שמא הראש הפך לזנב? אם נצליח להתבונן בכך – ולו ל-5 דקות – הרי שהבנו היטב את מהות החג. שתהיה לכולנו גמר חתימה טובה! באדיבות האתר "בית חב"ד"
להורדה: דבר מלכות לשבוע יום הכיפורים
קובץ דבר-מלכות השבועי המופץ מידי שבוע במאות עותקים בנס ציונה ובעשרות אלפי עותקים בקהילות חב"ד בארץ ובעולם, מוגש להורדה חינם מידי שבוע ב 'נס ציונה דוט קום', ניתן לקבל עותק (במחיר סימלי של 2 ש"ח) בבית חב"ד שברחוב ביאליק 2 נס ציונה או להוריד חינם כאן. להורדה לחץ כאן
גלריה ענקית מהכנסת ספר תורה ● מיוחד
שבע ברכות בבית חבד נס ציונה – גלריה מיוחדת
יראה וביטחון, תפילה ואמונה – מאמרו השבועי של הרב מנחם ברוד
בימים הנוראים אנו עולים לדרגה עליונה יותר, שבה בכוחנו לגעת בשורשי הדברים. אנו מדברים פחות עם הממשלה ויותר עם מי שבידו המלוכה והממשלה התחושה הטבעית של יהודים בערב שנה חדשה היא של יראה וחרדה. ככלות הכול, עניינו של החג אינו מסתכם בברכות ובסעודות חגיגיות ותפוח בדבש, אלא זה יום הדין, שבו נקבעים הדברים שיקרו לכל אחד ואחד מאיתנו ולעולם כולו בשנה הבאה. אלא שלצד החרדה אנו גם מלאי ביטחון שהקב"ה יכתוב ויחתום את כולנו לשנה טובה ומתוקה, ולכן אנו נוהגים כמי שכבר זכו בדין. החרדה הזאת, שהיא טבעית בכל שנה, מתגברת במיוחד לנוכח האיומים המרחפים עלינו. הנתונים שפורסמו בזמן האחרון על הכמות העצומה של טילים המכוּונים לעבר ערי הארץ, מצפון ומדרום. מזימותיו של הצורר האיראני. המצור הבין-לאומי ומקהלת הגינויים הכללית על כל פעולת הגנה לגיטימית שלנו נגד אויבינו. וגם 'שיחות השלום' שנפתחו בשבוע שעבר יש בהן להדאיג, לאחר שנוכחנו לאן הובילו שיחות כאלה בעבר הלא-רחוק. להשפיע בתפילה בימים הרגילים של השנה אנו עוסקים באירועים, בתופעות, בהחלטות, בהתבטאויות כאלה ואחרות. בימים הנוראים אנו עולים לדרגה עליונה יותר, שבה בכוחנו לגעת בשורשי הדברים. אנו מדברים פחות עם הממשלה ויותר עם מי שבידו המלוכה והממשלה. כאן יש בסיס רחב לאחדות כל הכוחות שבעם-ישראל. כשם שהחרדה הכללית משותפת לכל חלקי הציבור, גם התפילה משותפת לכולם. עלינו להתכנס בבתי-הכנסת ולזעוק אל אבינו שבשמים, להרבות בתשובה, בתפילה ובצדקה, שמעבירים את רוע הגזֵרה. לבקש ולהתחנן שהקב"ה ישרה עלינו את שכינתו, וממילא נדע לכלכל נכון את מעשינו. כאשר אזרחים מן השורה רוצים להשפיע על המהלכים, הם יוצאים להפגנה ומשמיעים קול מחאה. אבל לפנינו עומדת דרך יעילה הרבה יותר להשפיע – התפילה. כשיהודים מתאספים וזועקים יחדיו אל ה', בכוחה של תפילתם לחולל פלאות. אבינו שבשמים מקשיב לזעקתם של בניו, ובמיוחד לדורנו, שהוא אוד מוצל מאש, אחרי השואה הנוראה, לא תקום פעמיים צרה. מהלך אלוקי לצד התפילה דרושה גם אמונה. האירועים והסערות הפוקדים אותנו הם חלק ממהלך אלוקי גדול שמוביל ליעד מוגדר. כרגע איננו מבינים בדיוק לאן פני הדברים, אבל בליבנו אנו חשים שהדברים אינם מקריים וכי נרקם כאן מהלך גדול. ההפכפכנות של השנים האחרונות רק מעידה עד כמה אין אנשים כערכנו מסוגלים לצפות את העתיד. אבל גם אם…
"התקיעות הבלתי-נשכחות" / סיפור לראש השנה
בדרך-לא-דרך הצלחתי להשיג שופר קטן, שהוגנב לתוך אושוויץ. באותו ראש-השנה תקעתי בו כעשרים פעם את כל מאה הקולות. הדבר היה כרוך בסכנת-נפשות ממשית, שכן בכל מקום שוטטו חיילים גרמנים ואנשי הקאפו האכזרים. בזהירות ובפחד עברתי מבלוק לבלוק ותקעתי בשופר באוזני אחיי האומללים. קולות השופר הפיחו בהם, ולו לשעה קלה, חיים מחודשים ונסכו בליבם זיק של תקווה. מכל עשרים הפעמים שתקעתי בשופר באותו יום, אזכור במיוחד שתי פעמים. האחת, כאשר תקעתי לפני קבוצה של כאלף יהודים, שעזבו את המחנה אל הבלתי-נודע. והשנייה, תקיעותיי לפני הבלוק שבתוכו נדחסו כאלף וארבע-מאות נערים, בדרכם אל המוקד. תחילה אפתח בזו האחרונה. יום קודם, בערב ראש-השנה, ריכזו שומרי המחנה את כל הנערים הצעירים. נערים אלה אמורים היו להישלח למשרפות כבר עם בואם למחנה. בדרכים בלתי-מוסברות הצליחו לחמוק מהסינון הראשוני. עתה נאספו במגרש ריק, מאחורי הבלוקים, כדי לבדוק מי מהם בוגר דיו וכשיר לעבודה ומי מהם אינו זכאי לחיים. מפקד המחנה הורה לנעוץ באדמה עמוד עץ שבאמצעו קרש קטן, שיצר כעין אות דל"ת. הנערים הצעירים נצטוו לעבור מתחת לקרש. כל מי שראשו לא הגיע לקרש, נותר במגרש. הגבוהים והחסונים חזרו למחנה. כאלף וארבע-מאות ילדים נותרו שם והועברו לבלוק מבודד, סגור ומסוגר. בין הנערים האומללים היה גם תלמידי היקר, המופלג בתורה וביראת-שמים, משה רוזנברג הי"ד, מהעיר שלנטרן (בהונגריה). הוא כבר היה כבן עשרים, אך היה נמוך קומה. ראשו לא הגיע לקרש, ולפיכך צורף אל הנערים הצעירים. כשנודע לנערים מהבלוק המבודד כי יש במחנה שופר, החלו לזעוק בקולי-קולות שיתקעו לפניהם בשופר, כדי לִזכות במצווה, בשעותיהם האחרונות. לא ידעתי לשית עצות בנפשי. הדבר היה כרוך בסכנה עצומה. היום כבר עמד לפנות ועוד מעט אמורים הגרמנים להגיע לבלוק כדי לקחת את הנערים (באושוויץ היה הנוהג להעביר את הטרנספורט למשרפות בלילה). לבסוף לא יכולתי לעמוד נוכח צעקותיהם של הנערים, שביקשו לרחם עליהם ולתקוע לפניהם בשופר. התקרבתי לבלוק שלהם ותקעתי בשופר את כל מאה הקולות. התעלמתי מאזהרת השומרים כי אם יבחינו בי הגרמנים, יצרפו גם אותי לנערים. הפעם השנייה באותו יום, שנחרתה בליבי במיוחד, הייתה, כאמור, כאשר תקעתי בשופר לפני הקבוצה שעמדה להישלח מהמחנה אל מקום לא-נודע. עמנו במחנה היה הרב הגאון רבי מנחם-מענדל קאראדר,…
בנס ציונה מבקשים סליחה – מיני גלריה
אט אט אל תוך ההתוועדות עם רב הקהילה הרב שגיא הר-שפר והרב אורח המיוחד הרב ישראל ברוד, אשר כמנהגו מתמיד כמעט כל שנה לחלוק זמן מיוחד זה עם קהילת חבד נס ציונה, הגיעו עוד ועוד דמויות חלקם נס ציוניות חלקן לא, חלקן מוכרות יותר חלקם מוכרות פחות. אך עם מטרה אחת, לבקש סליחה, ולהתקדם עוד שלב אחד לקראת ראש השנה.
מתחילים סדר סליחות בבית חב"ד נס ציונה
כנהוג אצל חסידי חב"ד להתחיל לומר את סדר הסליחות במוצאי שבת, קרוב לראש השנה , בית חב"ד נס ציונה מזמין את הציבור להתוועדות חסידית מיוחדת אשר תיערך בבית חב"ד רח' ביאליק 2 היום, מוצאי שבת סליחות כד' אלול 4.9.10 בשעה 23:00, בהשתתפות הרב ישראל ברוד שליט"א. מיד לאחר מכן בשעה 00:30 יתחיל סדר הסליחות ברוב עם, אנשים נשים וטף כנהוג מידי שנה בשנה בבית חב"ד נס ציונה.
חיבור לשורשים בסיס לאחדות -מאמרו השבועי של הרב מנחם ברוד
השבוע הזה נפתח בסערה הציבורית שהתעוררה בעקבות מכתבם של אנשי תאטרון, שהצהירו כי לא יסכימו להופיע לפני תושבים ברחבי יהודה ושומרון. אין זה מקרה כי הקריאה הפלגנית הזאת, שהיא בעצם הכרזת חרם על מאות-אלפי יהודים, באה מפי אותם 'אנשי תרבות'. ה'תרבות' שהם מייצגים עוסקת כבר שנים בקעקוע כל הקדוש והיקר לעם היהודי ובהלעגה לאהבת העם והארץ, ואך טבעי שהיא מוליכה לקרע בעם. הדבר קורה בדיוק בשבוע שאנחנו קוראים בו את המילים המופלאות המבטאות את אחדותו של העם היהודי: "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם, ראשיכם שבטיכם… מחוטב עציך עד שואב מימיך". התורה מציגה תפיסה מעמיקה של אחדות. אכן, יש הבדלים בין יהודי אחד למשנהו. יש 'ראשיכם שבטיכם' ויש 'חוטב עציך' ו'שואב מימיך'. אך כולם 'ניצבים' ועומדים יחדיו ועוברים "בברית ה' אלוקיך". בהעדר בסיס משותף בימים לא-רחוקים הייתה אחדות העם טיעון מכובד בוויכוח ציבורי. כשאמרת שיש לעשות דבר-מה, או להימנע מעשיית דבר-מה, למען אחדות העם, זה היה נימוק ברור ומובן מאליו. בינתיים התפתח כאן תהליך מסוכן של היפרדות. במקום לדבר על עם אחד התחלנו לדבר על שבטים וקבוצות. כיום השאיפה היא שנצליח לגבש דרך שבה הקבוצות הנבדלות האלה יוכלו לחיות בשלום זו עם זו, וגם השאיפה הזאת נהפכת בהדרגה לחלום יומרני. אפשר לקרוא לזה העמקת הקיטוב, אבל אין זה אלא תיאור מצב ולא הצבעה על שורשיו וסיבותיו. הסיבה האמיתית לתהליך הזה נעוצה בהתרחקות מהמטען התרבותי המשותף, שליכד את העם היהודי לדורותיו. כאשר ה מורשת היהודית כבר אינה משותפת לכל חלקי העם ורבים אינם מכירים אפילו את ערכי-היסוד שלה, קשה לגבש תודעה של עם אחד. אם משמיטים את הבסיס המשותף לכל בני העם היהודי, מקבלים באמת אוסף של שבטים ושל קבוצות. מה קושר יהודי עולה מרוסיה עם יוצא צפון אפריקה? מה המשותף ליהודי ממאה שערים ולבן קיבוץ השומר הצעיר? מה מחבר יהודי בעל השקפות 'ימניות' ברורות עם יהודי המחזיק בעמדות 'שמאלניות' חדות? דבר אחד קושר ומחבר את כולנו – היותנו יהודים, המחוברים לתורה אחת ול מורשת רוחנית משותפת. אחד מקיים יותר והשני מקפיד פחות, אבל כולנו יהודים והתורה היא של כולנו. אחד שר את התפילה בנעימה אשכנזית והשני מזמר אותה בנעימה מזרחית, אבל כולנו מתפללים לאלוקים אחד ומתאחדים באמירת 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד'. וגם מי שאינו נוהג להתפלל…
הקודם
עמוד
1
…
עמוד
19
עמוד
20
עמוד
21
…
עמוד
106
הבא
