דילוג לתוכן הראשי
נס ציונה
בית
גלריה
אירועים
חדשות
השירותים שלנו
שיעורי תורה
יצירת קשר
לתרומה
מה קורה אצלנו
חדשות הקהילה
עושים פורים שמח בבית הכנסת 'הפרוגרסיבים'
קהילת בית הכנסת 'הפרוגרסיבים' השוכן ברחוב בן-גוריון 51, נתכנסה כמידי שנה למעמד קריאת מגילת אסתר, רק שהשנה היה אחרת. עשרות אורחים שכנים וכמובן המתפללים הקבועים הגיעו לקריאת המגילה, את שמחת הפורים והתרגשות הנוכחים אי אפשר היה להסתיר. לאחר קריאת המגילה על ידי רב בית הכנסת הרב מנחם פלדמן, התחילו המשתתפים עם הרב ריקוד שמחה ספונטני שנמשך זמן רב כאשר עוד ועוד מצטרפים למעגל. לאחר מכן כובדו המשתתפים הן בעזרת הגברים והן בעזרת הנשים באמירת לחיים וטעימת אוזני המן חגיגיות לכבוד הפורים. מתפללת קבועה אמרה במחי דמעה של שמחה, "כמה טובה ההרגשה שבית הכנסת שלנו פורח ושוקק שמחה וחיים, בפרט בזכות קולות הצהלה של הילדים." מתפללי בית הכנסת 'הפרוגרסיבים' והאורחים סיכמו את הערב כהצלחה גדולה וקיימו וקיבלו על עצמם אשר גם למחרת יתכנסו שוב לתפילת שחרית וקריאת מגילת אסתר בשנית, כמנהג ישראל. כך שבאם אתם גרים באזור בית הכנסת, או מחפשים מניין לעניין באוירה טובה ולבבית, אתם מוזמנים להגיע לבית הכנסת 'הפרוגרסיבים' רחוב בן גוריון 51, מידי שבת קדוש בזמן הדלקת נרות ולמחרת בשעה 8:30 בבוקר. לפרטים ניתן ליצור קשר בטלפון : 0544-9-770-92
מה בפרשה! נושאי פרשת השבוע פרשת שמיני
נושאי הפרשה – שמיני חונכים את המשכן (ט, א-כד) תמו שבעת ימי המילואים במהלכם עבד משה במשכן ולימד את הכוהנים את עבודות הקודש, הגיע היום השמיני, הוא ראש חודש ניסן, היום הראשון לחנוכת המזבח על-ידי אהרון ובניו הכוהנים. משה מזמן גם את זקני ישראל שייווכחו לראות כי הצבתם של אהרון ובניו במשמרת הכהונה נעשית על-פי דבר ה'. באותו יום מקריב אהרון קורבנות חטאת ועולה המיוחדים לו, וכן קורבנות עבור העם. בניו גם הם משתתפים ועוזרים בעבודה. כל אלו מלבד קורבנות התמיד הנוהגים בכל יום – ערב ובוקר. בתום עבודתו, נושא אהרון את כפיו ומברך את בני ישראל בברכת הכוהנים המיוחדת: "יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום". משה ואהרון נכנסים יחדיו למשכן. משה מלמד את אחיו את סדר הקטרת הקטורת והשניים מבקשים מה' שישרה שכינתו על המשכן. בצאתם הם מברכים את העם: "ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו, יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידכם". הקב"ה מקבל את התפילה וכפי שמתאר הכתוב בסוף הפרק "וירא כבוד ה' אל כל העם. ותצא אש מלפני ה' ותאכל על המזבח את העולה ואת החלבים, וירא כל העם וירונו ויפלו על פניהם". מיתת בני אהרון (י, א-ז) שניים מבניו של אהרון, נדב ואביהוא, לוקחים מחתות ובהם קטורת ונכנסים להקטיר במשכן. ואז: "ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם, וימותו לפני ה'. יש מחכמי ישראל האומרים שמתו משום שהורו הלכה בפני משה רבם, ואחרים אומרים שנכנסו שתויי יין למשכן. על-כל-פנים, השניים שהיו ודאי צדיקים, מתו בהיותם שרויים בדרגת התעלות גבוהה, הנקראת 'כלות הנפש'. מעידים על כך דבריו של משה לאהרון: "הוא אשר דיבר ה' לאמור – בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד." משה קורא לבני דודו – מישאל ואלצפן – ומצווה עליהם להיכנס למשכן ולהוציא את גופות בני הדודים המתים. לכוהנים, אהרון אלעזר ואיתמר הוא מורה, לבל ינהגו במנהגי אבלות ולא יצאו מהמשכן. את מנהגי האבלות יקיימו בני ישראל , וכלשון הכתוב: "ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'". איסור עבודת הכוהנים והוראת התורה בשכרות (י, ח-יא) אהרון מורה לכוהנים, על איסור עבודה במשכן במצב של שכרות. כהן העובד בשכרות מתחייב מיתה. מפסוקים אלו לומדים גם על איסור הוראת התורה ופסיקת ההלכה בשכרות. דיני כוהנים אוננים (י, יב-כ) התורה מביאה דין ודברים בין משה לאהרון ובניו השרויים במצב…
גלריה פורימית במיוחד מבית חב"ד נס ציונה
טעימה ממראות פורים תשע"א בבית חב"ד נס ציונה, מגילה נונ סטופ, משלוחי מנות והרבה שמחת פורים ועשיית חסד עם אביוני העיר וחיילי צה"ל. כנסו…
גלריה מקריאת המגילה הראשונה בבית חב"ד תשע"א
מכים את המן! וידאו מיוחד של בית חבד נס ציונה
נותנים עכשיו, מתנות לאביונים. (דרך אתר מאובטח)
נותנים עכשיו לאביוני העיר נס ציונה ומקיימים את מצוות מתנות לאביונים. ניתן לתרום בשני אופנים: א. דרך הקישור הזה און-ליין באתר מאובטח. ב. לשלוח הודעת סמס למספר 0527707219 ולרשום "מתנות לאביונים" ונציגי בית חב"ד ייצרו איתם קשר מייד. פורים שמח! ושנזכה להיות תמיד בצד שנותן!
אז מה עושים בנס ציונה כשפורים חל במוצאי-שבת
תשובה: 'תענית אסתר', שחלה בי"ג באדר, מוקדמת השנה ליום חמישי, שהרי אין צמים בשבת (אלא כשיום-הכיפורים חל בשבת). מי ששכח לצום ביום חמישי – יצום למחרת, בערב שבת. אם חלה ברית-מילה ביום חמישי, כל המוזמנים רשאים לאכול בסעודת-המצווה (ואחריה) ולצום למחרת. ויש מהספרדים שלא נהגו להפסיק את הצום לסעודת הברית. אין להביא את מגילת אסתר לבית-הכנסת בשבת, אפילו במקום שיש בו עירוב, משום שאסור להכין דברים משבת ליום חול, אפילו בטרחה מועטת. במנחה של שבת אין אומרים 'צדקתך', מכיוון שאין אומרים תחנון בערב פורים במנחה. יש לקבוע את שעת תפילת ערבית לזמן-מה אחרי שעת צאת השבת שבלוחות ולהכריז על כך, כדי שלא להכשיל את הציבור הרחב בהכנות הכרוכות בחילול שבת. יש לזכור לומר "ברוך המבדיל בין קודש לחול" קודם שהולכים לבית-הכנסת לקריאת המגילה. את המגילה קוראים בבית-הכנסת לפני הבדלה (והקורא בביתו, או מי שזקוק ביותר לטעום משהו, יבדיל תחילה). הספרדים נהגו לברך 'בורא מאורי האש' תחילה, על ההנאה מהאור, מכיוון שגם הקריאה היא הנאה מן האור (וכמובן, לא יחזרו על הברכה בהבדלה). מקורות: שו"ע ורמ"א סי' תרפז ס"ב, סו"ס תרצב ותרצה ס"א, ומשנ"ב. רמ"א, שע"ת וערוך-השלחן סי' תרצג. כף-החיים סי' תרצד ס"ק כה. ילקוט יוסף ח"ה עמ' שטו, נטעי גבריאל הל' פורים פכ"ח, וש"נ. ס' השיחות תש"נ ח"א עמ' 351.
אין שלום עם עמלק – מאמר דעה
היהדות מאמינה ביכולת לתקן. חזון הגאולה היהודי מדבר על עולם מתוקן, שבו גם הגויים מאמצים את ערכי האמונה, הטוב והיושר, ועובדים את הבורא יחדיו – "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה', לעבדו שכם אחד" (צפניה ג,ט). אבל התורה מלמדת אותנו שיש רוע שאינו בר-תיקון. יש שפל רוחני שממנו אי-אפשר להצמיח שום דבר טוב. את הרוע הזה יש להשמיד ולהכרית, וזה הטיפול האחד והיחיד הראוי לו. זה למעשה עמלק, שאותו נזכור בשבת הזאת כאשר נקרא בתורה את פרשת 'זָכור' ואת המילים המהדהדות: "תמחה את זכר עמלק מתחת השמים, לא תשכח!". האדרת המרצחים את ההמחשה לרוע הזה קיבלנו בשבת האחרונה. רק מפלצות של רוע ואכזריות מסוגלות למעשה הנתעב הזה, להיכנס לחדר ילדים, שבו תינוקות ישנים בשלווה במיטותיהם החמות, ולרצוח אותם זה אחר זה. אבל הרוע הזה אינו מצוי רק בנפשם השפלה של חיות-האדם שאחזו בסכין. הוא מפעפע בלב מאות-אלפי אחיהם, בני-עמם. נכון, לא כולם כאלה, אבל יש רבים-רבים ששמחים על המעשה הנתעב ורואים במבצעיו גיבורים ו'שהידים'. יש להם 'רשות' שבשידורי התקשורת שלה מהללים את הרוצחים האלה. יש להם 'שר לענייני אסירים' שכל תפקידו לפעול לרווחתם ולשחרורם של הפושעים הארורים האלה. יש להם כיכרות ורחובות על שמם של המחבלים, שכל 'גבורתם' בהרג אנשים, נשים וילדים. כלפי חוץ הם מגנים את המעשה, אבל לא תשמעו בכל הגינויים הוקעה מוסרית והכרזה ברורה כי מי שעושה מעשים כאלה הוא פושע נתעב. לכל היותר יגמגמו משהו על כך שזה 'לא משרת את האינטרסים' של המאבק בישראל, ובאותה עת יחנכו ילדים על ברכי ה'מורשת' של אותן מפלצות. מתי ייפקחו עינינו להבין שעם האכזרים האלה אין עושים שלום, כי אי-אפשר לעשות שלום עם צמאי-דם שכל מטרתם לחסל את המדינה היהודית, אם במלחמה אם ב'שלום' כביכול. ראינו את העוצמות תגובת הממשלה, שהחליטה לאשר תכניות בנייה שהיו מוקפאות – היא צעד קטן בכיוון הנכון. הלוא אין זה מעשה של יחידים, אלא עוד פעולה בניסיונם המתמשך של הערבים לדחוק אותנו מארצנו. אנחנו צריכים להמחיש במעשים שהם משיגים את ההפך. במקום החלשת אחיזתו של העם היהודי בארץ-ישראל – הגברת האחיזה. כדי להעביר את המסר הזה לא דיי בכמה מאות דירות. על כל קרבן צריכה לקום שכונה חדשה. על כל נפש שנגדעה צריכים להיקבע יסודות לבתים יהודיים רבים. זו צוואתם של הקדושים הי"ד, שמסרו את נפשם כדי…
מיוחד ל'נס ציונה דוט קום' – האזינו לקריאת מגילת אסתר
לבקשת הגולשים אנו מאפשרים להאזין לקריאת מגילת אסתר מאת החזן הידוע הרב מיכאל סלאוין, אשר משמש כבעל קורא בבית הרבי – 770 • מיועד ללימוד נוסח הקריאה ולא ניתן לצאת בה ידי חובת שמיעת מגילה
מאות משלוחי מנות מחולקים לנזקקי נס ציונה וניצולי שואה
מאות משלוחי מנות לכבוד חג הפורים מחולקים לנזקקי נס ציונה וניצולי שואה ברחבי העיר. פעילי בית חב"ד נס ציונה בסיוע ארגון החסד 'לתת' עומלים רבות על מנת שאנשים רבים, בהם ניצולי שואה, ידעו נאמנה שחושבים עליהם ולא שוכחים אותם, בעצם קבלת משלוח מנות חגיגי וטעים לכבוד הפורים. רוצים לקחת חלק במצווה? כל תרומה תתקבל בברכה!
מסיבת פיז'מות בגן חב"ד 'יהודית' נס ציונה
תמונות מיוחדות הגיעו למערכת 'נס ציונה דוט קום' ממסיבת פיז'מות אשר נערכה בגן חב"ד 'יהודית'… צפו בתמונות. הרקע ליום מיוחד זה הינו הכנה ל 'נהפוכו' של חג הפורים.
אוטוטו פורים! ובנס ציונה מתכוננים…
חג פורים – חג גדול (לא רק) לילדים מספרים על כמה מהצדיקים שבפורים היו עורכים הצגה שלימה ובה מתחפשים למלך שגוזר ומבטל גזירות על עם ישראל. החסידים ידעו לספר שבזה מבטל רבם גזירות שונות שרחפו מעל ראשי העם באותם זמנים. כלומר, לא רק הילדים מתחפשים בפורים… מה עושים בפורים? חוץ מלהתחפש ולהרעיש ברעשנים יש עוד כמה דברים: מקרא מגילה המצווה שפותחת את פורים היא קריאת מגילת אסתר שהיא אחד מספרי התנ"ך ובו מובא סיפור נס פורים כשגיבורת הסיפור היא כמובן המלכה אסתר. את המגילה קוראים דווקא מתוך מגילה הנכתבת ע"י סופר סת"ם על גבי קלף – כמו של ספר תורה, ומשתדלים לעשות זאת בבית הכנסת בפורום רחב ככל האפשר – כדי לפרסם את הנס. את המגילה קוראים פעמיים, בערב כשנכנס החג ולמחרת בבוקר. כאן מגיע תורו של הרעשן להרעיש בכל פעם שמוזכר שמו של המן בסיפור המגילה. מצוות קריאת המגילה היא המצווה היחידה בפורים שזמנה הוא גם בלילה. זמנן של שאר מצוות פורים הוא ביום פורים בלבד. במגילה מסופר שכשרצה המן לשכנע את אחשוורוש להסכים על הגזירה של השמדת העם היהודי, הרגיע אותו שהעם היהודי "מפוזר ומפורד" – כלומר, אין כאן עם שלם שילך לאיבוד אלא אוסף של אנשים. בפורים אנו מדגישים שההיפך הוא הנכון ואנו עם אחד ומאוחד, ע"י שתי המצוות הבאות: משלוח מנות איש לרעהו כללי המצווה קובעים שיש לקחת שני סוגי מאכלים ולשלוח – רצוי ע"י שליח לאחד מהחברים. המשלוח צריך להיות ראוי לאכילה ללא הכנה נוספת. זהו כמובן המינימום וכל המרבה הרי זה משובח. כמובן שרצוי להכניס אוזן המן למשלוח! מתנות לאביונים בעוד שמשלוח המנות נעשה לפחות לאדם אחד, הרי שמתנות לאביונים חייבות להיות לשני עניים לפחות – דבר המדגיש שמצווה זו יש לקיים יותר מאשר משלוח מנות. המתנות יכולות להיות בכסף או כל דבר אחר ששווה כסף. כתבו פוסקי ההלכה שבפורים לא בודקים מי העני, אם הוא באמת זקוק לכך או לא, אלא "כל הפושט יד נותנים לו". משתה ושמחה יום פורים נחתם במצוות קיום סעודת פורים אשר צריכה להיערך ברוב פאר וכוללת שתית יין עד למצב של שכרות – "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". מטבע הדברים מקיימים זאת לאחר שכבר קראנו בבוקר את המגילה, שלחנו מנות לכל מי שאנו רוצים וחילקנו מעות לעניים. לאחר ששימחנו את זולתנו השמחה שלנו היא כפולה. את השמחה מבטאים בסעודה כדי להודות לאלוקים על הנס שבו…
מצמרר, עדות אישית לטבח באיתמר • ר' עמית פליישר
למי מכם שיודע ולמי שלא, לפני כחצי שנה עברנו לגור ביישוב איתמר בשומרון. למעשה אנחנו גרים בגבעות שמחוץ ליישוב איתמר, והשבת הזו באופן לא מתוכנן לגמרי, הוזמנו לעשות את השבת עם חברים שלנו ביישוב עצמו. ערכנו ביחד סעודת שבת שמחה שתי המשפחות, ונפרדנו בערך בשעה 21:30. המשפחה שהתארחנו אצלה סידרה לנו את הבית הסמוך אליהם שהיה פנוי באותה שבת. באמצע הלילה, התעוררנו לקול שתי יריות. האמת בהתחלה לא היינו בטוחים מה הרעש ששמענו. אשתי הייתה קצת עירנית והיא אמרה לה שהיא חושבת שהיא שמעה יריות. אני הייתי ממש במצב שינה וחשבתי שזה סתם רעש מבחוץ. שמענו קולות של נערה שמתחילה לבכות ולזעוק, ומרגע לרגע הקולות שלה התחזקו והפכו לזעקות שבר. הבנו שקורה משהו לא טוב. ואז התחילו לקרוא לה מהבתים שתיכנס מהר הבייתה. ואז פתאום היו צעקות שיש פיגוע ולהיכנס לבתים ולא לצאת. רצנו מהר ובדקנו שכל הדלתות והחלונות סגורים. הילדים היו ישנים ב"ה, ואנחנו נצמדנו לחלון לראות מה קורה. חשבנו שהיריות ששמענו היו הפיגוע והבנו שיש מחבלים שמסתובבים בין הבתים. התחושה הייתה לא קלה. ואז משהו ברחוב צעק שיש הרוגים בבית. התחילו להסתובב תושבים בחוץ עם נשקים, והייתה אוירה מאוד מתוחה, אף אחד לא ידע מה בדיוק קורה. התחילו לחפש את המחבלים בין החצרות, ואז התחיל להגיע הצבא ויצאו לחיפוש נרחב אחרי המחבלים. רק מאוחר יותר התברר לנו שהפיגוע התרחש בשקט, בזמן שישנו, שעתיים קודם לכן. בשקט ובאכזריות. היה לנו נס שהמחבלים לא המשיכו לעבור בית בית. לחברים שלנו היה נס גדול. המחבלים נכנסו גם לבית שצמוד אליהם והיה ריק, גנבו ממנו נשק, והבית הבא היה הבית של החברים שלנו. מתברר שהם לא נעלו את הדלת שקרובה לבית שאליו חדרו המחבלים, ופשוט ניצלו בנס כי המחבלים לא המשיכו אליהם. עברנו שבת לא קלה. היישוב כולו הוכה בהלם. העובדה שזה התרחש בשבת הוסיפה על הקושי. היה כמו סיר לחץ ביישוב. אי אפשר להתקשר למשפחות ולהרגיע, וכולם סגורים ביחד. התושבים הנפלאים התנהגו בצורה מעוררת הערכה. התגבשו התכנסו ביחד. לכל קבוצת גיל ערכו מפגשי עידוד ביחד עם צוות פסיכולוגים שהגיעו לסייע, והייתה אוירת ביחד. לנו באופן אישי יש הרגשה חזקה, שהרבי רצה שנהיה ביחד עם החברים ביישוב, והירידה לישוב לא הייתה סתם. בצהרי השבת, הרגשתי שהרבי רוצה להגיד לי משהו, פתחתי אגרת קודש…
הפרשה של נס ציונה – פרשת צו
דיני עבודת המזבח (ו, א-ו) התורה מונה כמה דינים ועניינים הקשורים בעבודת הכוהנים על המזבח. סדר מערכות העצים והאש, זמנים המותרים להקרבה, הפרשת דשן הקורבנות והאפר מן המזבח וחובת יקידת אש תמיד על המזבח. תורת המנחה (ו, ז-יא) התורה מלמדת כלל במנחות לפיו תמיד תהיה המנחה טעונה שמן ולבונה. לאחר הקטרת הקומץ והלבונה מותרת המנחה באכילה לכוהנים טהורים. המנחה נאכלת אך ורק כמצות ללא התפחת הבצק וחימוצו. מנחת הכוהנים (ו, יב-ז) כהן העובד לראשונה מביא מנחה לציון חנוכת עבודתו. המנחה, עשירית איפה סולת, מחציתה יביא בבוקר ומחציתה בערב. הסולת מטוגנת במחבת עם שמן ואחר כך פותתים את הבצק המטוגן לפתיתים. מנחה כזו מקריב הכוהן הגדול בכל יום. תורת החטאת (ו, יז-כג) החטאת נשחטת, כמו העולה, בצפון העזרה. יש בה דינים מיוחדים של קדושה, ולאחר הקרבתה, יתרת בשרה נאכל לכוהנים. תורת האשם (ז, א-ז) האשם מוגדר קודש קודשים, ומשמעות הדבר שלא ניתן להקריב קורבן בתמורתו כאשר נאבד או נפסל במומו. גם האשם נשחט בצפון העזרה ודמו נזרק סביב לקרנות המזבח. לאחר הקרבת כמה מאבריו הפנימיים, הוא נאכל בעזרה לכוהנים הטהורים חברי אותו המשמר. זכויות בקורבנות (ז, ח-י) התורה מונה כמה מהזכויות שיש לכוהנים בקורבנות. קורבן עולה: נשרף כולו על המזבח, אולם את עורו מפשיטים לפני ההקרבה ונותנים לכוהן. מנחות: נאכלו לבני בית האב שמקריבים באותו יום. תורת השלמים (ז, יא-כא) אדם שנעשה לו נס, ניצל ממוות או היה במצב של סכנת חיים, חייב בקורבן שלמים הנקרא 'תודה'. יחד עם הקורבן יש להביא מנחות. הכוהן מקבל חלק מהמנחות ואת החזה והשוק מהבשר, ושאר הקורבן ומנחותיו נאכלים לבעלים משך כל יום ההקרבה ובלילה שאחריו. כאשר קורבן השלמים אינו קשור ב'תודה' אלא מוקרב כנדר או כנדבה, זמן אכילתו גם ביום שלמחרת ההקרבה. התורה מזהירה בחומרה את האוכל מהבשר לאחר הזמן המותר וכן את האוכל ממנו והוא טמא. איסור חלב ודם (ז, כב-כו) התורה אוסרת אכילת חלב בהמות וכן את דם הבהמות והעופות. דינים נוספים לקורבן שלמים (ז, כח-לח) התורה מלמדת כמה דינים נוספים באשר להבאת קורבן השלמים, דרך הקרבתו, וזכויות האכילה המתחלקות בין הכוהנים לבעלים. מינוי הכוהנים (ח, א-לו) הקב"ה מצווה על משה למנות את אהרון ובניו הכוהנים ולקדשם לעיני כל ישראל. לשם כך עליו לקחת את אהרון ובניו, את בגדי…
תמונת היום של 'נס ציונה דוט קום'
מזל טוב! לר' שבתאי סוויסא, סופר הסת"ם של נס ציונה
בית חב"ד נס ציונה נערך לחלוקת ענק לנזקקים
בית חב"ד נס ציונה נערך לקראת חלוקת ענק של סעודות חג, מצרכי מזון ועוד למען נזקקי נס ציונה. הרוצים להדר במצוות מתנות לאביונים ולזכות בכך שבפורים עצמו ישבו אביוני העיר ויסעדו את ליבם בזכות תרומתם, יזדרזו להרים תרומתם עד יום הפורים, יום א' י"ד אדר ב' (20.3) בשעה 11:00 בבוקר ולציין "עבור האביונים לחלוקה בו ביום". את התרומות ניתן לשלם באשראי בטלפון 08-9301770 או במשרדי בית חב"ד רחוב ביאליק 2 נ"צ.
הלכה למעשה – דיני תענית אסתר ומחצית השקל
א. ביום חמישי הקרוב, י"א אדר ב' (17.3) תחול תענית אסתר, מאחר שי"ג אדר יוצא בשבת מקדימים את התענית. ב. התענית תתחיל (באזור השפלה) בשעה 3:44 לפנות בוקר של יום חמישי, ותסתיים בשעה 18:17. ג. נהוג לתת כסף לצדקה, זכר למחצית השקל, לפני פורים. המנהג הנכון הוא לתת ביום התענית לפני תפילת מנחה. ד. נוהגים לתת שלוש מטבעות של חצי שקל. ורבים מהדרין לתת שוויו האמיתי של מחצית השקל ששווה 42-52 ₪ בערך, עבור כל אחד מבני המשפחה. מתוך השיעור השבועי בבית הכנסת חב"ד 'אור אברהם' ימי שלישי 21:40
לנשים בלבד!
613 מצוות קיימות בתורה, ואף אחת מהן לא מצווה אותנו להאמין בבורא. סיבה ראשונה משום שדבר פשוט כל כך כמו מציאות הבורא לא צריכה ציווי וסיבה שניה היא שעל יהודי כבר יש חיוב אחר והוא לדעת את הבורא, כמו שכתוב "וידעת היום…", "דע את אלוקיי אביך…" ועוד. השאלה הגדולה היא, כיצד 'יודעים' את הבורא?! התשובה מתחילה להתגלות החל משבוע זה בשיעור ייחודי ומרתק לנשים, בחלק השני של ספר התניא, "שער הייחוד והאמונה" העוסק בעניינים נשגבים אלו בתורה פשוטה ומובנת לכל אחת. ימי רביעי 20:30 בית משפחת הר שפר סמטת דליה 19 נס ציונה.
שאלה: כיצד מקיימים את מצוות 'משלוח מנות'?
תשובה: נאמר במגילה (ט,יט): "לעשות אותם ימי… משלוח מנות איש לרעהו", ופירשו חז"ל שלכל הפחות צריך לשלוח שתי מנות לאיש אחד, וכל המרבה לשלוח – משובח. שני טעמים נאמרו במצווה זו: א) כדי שיהיו לכל משפחה צורכי סעודת פורים בהרווחה ובשפע (ותיקנו לשלוח מנות לכול, שלא לבייש את מי שאין לו). ב) להרבות שלום ורֵעות בעם-ישראל. יש לשלוח מאכלים ו/או משקאות מוכנים לאכילה. יש הסבורים ששתי המנות צריכות להיות מסוגים נבדלים. לכתחילה יש לדאוג שה'מנות' יהיו מכובדות בכמותן ובאיכותן כראוי לנותן ולמקבל, ולפחות 'כזית' בכל מנת מאכל ו'רביעית' (86 גרם) בכל מנת משקה. יש לשלוח את המנות ביום הפורים ולא בליל פורים. גם נשים ובנות חייבות במצווה זו, וכמו-כן בכל מצוות הפורים, ועל ההורים לחנך את בניהם ובנותיהם לכך. יש לשלוח איש לרעהו ואישה לרעותה (אבל 'מתנות לאביונים' אפשר לתת גם איש לאישה ולהפך). לכתחילה מהדרים לשלוח על-ידי שליח. אפשר לשלוח גם על-ידי ילד, אך צריך לוודא שהמשלוח אכן הגיע ליעדו. אָבֵל חייב במשלוח מנות, אפילו בתוך ה'שבעה', אך לא ישלח דברי שמחה ותפנוקים. הרמ"א כתב שאין שולחים מנות לאָבֵל (מי ששרוי בתוך י"ב חודש אחר פטירת אביו או אימו או בתוך שלושים יום לשאר הקרובים), וגם רבים מהספרדים נזהרים בזה. מקורות: טושו"ע או"ח סי' תרצה ס"ג, תרצו ס"ו, ונו"כ. בן-איש-חי ש"א פ' תצווה סי"ח. פסקי תשובות סי' תרצה ס"ק ט ואילך.
פורים תשע"א בחב"ד נס ציונה – ההכנות בעיצומן!
כמידי שנה, כבר תקופה ארוכה שהשלוחים וצוות העובדים בבית חב"ד נס ציונה שוקדים על ההכנות כדי לקיים את הוראת הרבי מליובאוויטש לקיים את מבצע פורים בהצלחה הכי גדולה, במסגרתו יביאו את מצוות החג לכמה שיותר יהודים בכל רחבי העיר נס ציונה. בכדי לאפשר לבצע זאת השנה באופן המוצלח ביותר, מציג בית חב"ד נס ציונה שלל פריטים חדשים ומקוריים, שיסיעו להביא את דבר החג לכל יהודי ויהודי בצורה מכובדת, מזמינה ויפה. בין שלל המוצרים לטובת הפעילות בעיר ניתן למצוא: עלון פורים למבוגרים, עלון פורים לילדים, עלון פורים בשפה הרוסית, כרטיס עם פרוט ארבע מצוות החג, פוסטר צבעוני הקורא לקיים את מצוות החג, שקית/מזוודת משלוח מנות קטנה, מזוודת משלוח מנות גדולה, ספרים הניתנים לצרוף למשלוח המנות, מגילות אסתר בגדלים שונים, רעשנים, תקליטור די.וי.די עם הפקת הוידאו של מופע הפטומימה על סיפור המגילה.
לא יכרע ולא ישתחווה – מאמר דעה
מצבה של ישראל בעולם אינו פשוט בעת הזאת. הלחצים גוברים והולכים, וגם הקריאות לחרם כלכלי ואקדמי תופסות תאוצה. אבל הלחץ המצער ביותר הוא זה הפנימי – כלי-התקשורת הישראליים רובם ככולם מגוייסים למאמץ לשבור את רוח העם ולהכניע את הממשלה. אתה שומע וקורא ראיונות עם שרי הממשלה. כל השאלות הן בכיוון אחד בלבד: מתי כבר יצהיר ראש-הממשלה על נכונות לוויתורים נוספים? והאם ההצהרות האלה גם ילווּ במעשים ובהעברת עוד שטחים לידי הרשות הפלסטינית? והאם לא דרוש עכשיו 'מהלך נועז' כדי להניע את 'תהליך השלום'? לא תשמעו את המראיינים שואלים את השאלות הפשוטות והאמיתיות: לאן אנחנו הולכים? האם דווקא כשמתברר עד כמה שום דבר אינו יציב באזורנו, זה הזמן לצעדים גורליים ומרחיקי-לכת? והאם יהיה ערך כלשהו להסכמים שנחתום עם שלטון שהיום הוא כאן ומחר יכול להתנדף ברוח? צודקים ומושמצים אכן, מופעל עלינו לחץ כבד מצד העולם, אבל זו תוצאה טבעית של המדיניות הישראלית. לכל אורך הדרך נכנענו ללחצים ולימדנו את העולם שזה שם המשחק – לוחצים עלינו ואנחנו מתקפלים. ישאל את עצמו כל אדם ישר: האם הוויתורים והנסיגות שלנו גרמו לעולם לאהוב אותנו? המציאות מוכיחה שההפך מזה קרה. לכל היותר קיבלנו מחמאות לשעה קלה, ומיד החלו הלחצים להתקפלות הבאה. העולם הנאור הזה אינו מוכן לתת לנו אפילו את הדבר הבסיסי ביותר – את הזכות להגנה עצמית. יצאנו מכל סנטימטר של רצועת עזה, ומה קיבלנו בתמורה – טילים על כל ערי ויישובי דרום הנגב. האם העולם תמך בנו? ראו ערך 'עופרת יצוקה'. דווקא כשהיינו הצודקים ביותר קיבלנו את דוח גולדסטון ההופך את קציני צה"ל לפושעי מלחמה. להתאחד ולתת כוח בשעה כזאת נדרש העם להתאחד מול העולם הדוחף אותו אל פי התהום. הקברניטים צריכים לקבל כוח לעמוד בלחצים הקשים. גם הם בני-אדם ועלולים להתפתות לקבל מחמאות לרגע, במחיר ויתורים הרי-אסון, שאת מחירם עלולים לשלם אנחנו וילדינו. זו השעה שהעם נדרש להפעיל לחץ נגדי, לחץ שיבטא את האמונה בצדקתנו ובכוחנו לעמוד מול אומות-העולם. הכוח הזה קיים בתוך העם היהודי, ובעוד כשבוע נקרא כולנו את סיפור מגילת-אסתר ונשאב עוצמה ממרדכי היהודי ש"לא יכרע ולא ישתחווה". זו הדרך שבה עלינו לפעול עכשיו – לא לכרוע ולא להתקפל, ואלוקי ישראל יהיה בעזרנו.
מחר! היין והגפן במסורת ישראל – ד"ר צבי הר שפר
לקראת קיום מצוות 'עד-לא-ידע' בפורים הקרוב, בית חב"ד מתכבד לארח את ד"ר צבי הר-שפר להרצאה מרתקת בנושא 'הגפן והיין במסורת ישראל'. ההרצאה תתקיים מחר בבית הכנסת חב"ד 'אור אברהם' רחוב ביאליק 2 נס ציונה בשעה 20:30. ההרצאה תלווה במגוון תמונות ושיקופיות להמחשה על גבי המקרן החדיש שהותקן קבע זה לאחרונה. הציבור מוזמן, מקום מיוחד לנשים.
קטע וידאו מוזיקלי מיוחד מחנוכת הבית אמש
כפי אשר נכתב, אמש נערכה חנוכת בית מיוחדת בבית משפחת ברוך. מצורף קטע וידאו מיוחד מהתמים שמעון אזולאי, טעימה קטנה מהאווירה המרוממת והחסידית בארוע מיוחד זה. *לצערנו הקובץ עלול להיות חסום לחלק מהגולשים.
הקודם
עמוד
1
…
עמוד
4
עמוד
5
עמוד
6
…
עמוד
106
הבא
