דילוג לתוכן הראשי
נס ציונה
בית
גלריה
אירועים
חדשות
השירותים שלנו
שיעורי תורה
יצירת קשר
לתרומה
מה קורה אצלנו
חדשות הקהילה
מזל טוב: נועם קרני הגיע לגיל מצוות
היום: (חמישי) א' בחשוון (30/10/08) התקיימה בבית חב"ד נס ציונה חגיגה מרגשת: התלמיד נועם קרני הניח תפילין לראשונה בחייו, כחתן בר מצווה. נועם קרני למד במשך השבועות האחרונים במסירות רבה במכון בר המצווה של בית חב"ד נס ציונה, תחת פיקוחו והדרכתו של ר' מתניה רוטשילד. השבוע מלאו לנועם שלוש עשרה שנה מלאים, והוא יעלה לתורה בשבת הקרובה בבית הכנסת לקרוא את פרשת השבוע שבסימנה נולד, פרשת "נח". (יקרא בתורה מפטיר והפטרה). צוות בית חב"ד נס ציונה מאחל ברכת מזל טוב וסימן טוב למשפחת קרני ,להוריו של נועם: דניאל וצאלה ולאחים: עמיתי והילה וכמו שזכה נועם להכנס לתורה, כך יזכה להכנס גם לחופה ולמעשים טובים, מתוך שפע של בריאות, פרנסה, ונחת. מזל טוב ! מזל טוב!
ויקרא שמו בישראל: יואב חג'בי
היום: (רביעי) ארז חג'בי הכניס את בנו בבריתו של אברהם אבינו, רז חג'בי הינו מותיקי ומתמידי מתנדבי בית חב"ד נס ציונה, לא משנה באיזה שעה, לא משנה איזה סוג של התנדבות תמיד הוא לוקח חלק בראש המתנדבים של בית חב"ד. במוצאי שמחת תורה נולד לארז ולרעייתו לאה חג'בי בן נוסף. והיום(רביעי) התקימה ברית המילה ע"י המוהל: הרב שמעון נחשוני. ונקרא שמו בישראל: יואב חג'בי לאיחולי מזל טוב לחצו על 'שלח תגובה'.
"תשרי בליובאוויטש" – נס ציוניים חוזרים מחצר הרבי
היום: (רביעי) אחרי שבת בראשית, חזרו נס ציוניים שנסעו לחג הסוכות לחצר הרבי בינהם: אחראית על מכון סת"ם ותשמישי קדושה, דבורה מרים עמוס והרב מורדכי שניאורסון שזה הפעם השניה בחודש זה שהוא נוסע לחצר הרבי . בסוף השבוע הזה יחזור אלימלך הר – שפר (בנו של הרב שגיא הר שפר) בעוד 4 שבועות תתקיים נסיעה מאורגנת לגברים ללימוד ושהיה בחצר הרבי מליובאוויטש בניו יורק. ובראשה הרב שגיא הר-שפר, הרב מנחם פלדמן ור' עמית פליישר.
להורדה: דבר מלכות לפרשת נח
להורדה לץ כאן
מזל טוב: לאחראית מרכז תשמישי קדושה בבית חב"ד נולדה בת במזל טוב
ביום שישי (כ"ה בתשרי-24/10/08) לאחראית מכון הסת"ם והמרכז לתשמישי קדושה שבבית חב"ד נס ציונה, אורלי אשואל נולדה בת במזל טוב. צוות בית חב"ד מאחל למשפחת אשואל ברכת מזל טוב ושייזכו להכניסה לתורה לחופה ולמעשים טובים.
בבית ספר "אשכול כולם סופרי סת"ם!
לבית כנסת חב"ד "אור אברהם" בנס ציונה הגיע ארון ספרים חדש
"אי ספרא – לא סייפא" (-אם יש ספר – אין חרב) (מסכת עבודה-זרה יז,ב) "בית" – איננו רק ארבע קירות שביניהם אנו חיים. בית – זוהי אוירה, מסגרת חינוכית; ביתו של אדם זהו המקום שממנו הוא שואב את שלוותו, את כוחותיו ואת אושרו. לכן חשוב כל כך שאוירת הבית תהיה אוירה יהודית חמה, בריאה וקורנת. לכן חשוב כל כך להקפיד שהמעשים הנעשים בין כתליו, הדיבורים המושמעים בו ואף המחשבות של בני הבית – יהיו חיוביים וטובים. אך מלבד זאת יש משמעות רבה גם למה שמכיל הבית, לדברים המצויים בו. כיום אנו יודעים היטב, שלכל דבר יש השפעה – אם חיובית ואם שלילית. לא נוכל להחזיק, למשל, דברים שליליים בבית ולטעון שאין לזה כל השפעה. אנו יודעים היטב שעצם קירבתו לדבר מסויים, עצם העובדה שאנו רואים אותו לעתים תכופות – כל זה משפיע, ובעיקר על ילדים. עיקרון זה הוא העומד ביסוד ה"מבצע" של "בית מלא ספרים". גם אם מבחינת הזמן העומד לרשותנו ללימוד, אין אנו זקוקים ליותר מספר אחד או שניים – כדאי, למרות זאת, להחזיק בבית ספרי-קודש רבים ככל האפשר. ספרי-קודש המצויים בבית משווים לו אוירת קודש ומקדשים אותו. הם גם מהווים אתגר בפי בני הבית, כאומרים: ראו, עדיין לא למדתם אותנו, עדיין אינכם שותפים לדברי-החכמה האצורים בנו. זה מבחינה ה"רצוי" – אך ישנו קו-מינימום הכרחי: ישנם ספרים החייבים להמצא בכל בית יהודי. אלה הם ספרי היסוד: חמשה חומשי תורה, סידור תפילה ותהילים. עשה את ביתך מרכז של אור ושל קדושה; "מלא" בספרי קודש! עכשיו בבית הכנסת חב"ד "אור אברהם" (רחוב ביאליק 2 נס ציונה) יהיה מקום לכל הספרים ולעוד ספרים שיהיו בעתיד. לתרומות של ספרים לבית הכנסת חב"ד "אור אברהם" בנס ציונה יש לפנות לרב שגיא הר- שפר בטלפון: 054-6506770
מזל טוב : חתן בר מצווה נוסף להיום- עידו כרמלי הגיע למצוות
היום: (חמישי) כד' תשרי התקיימה בבית חב"ד נס ציונה חגיגה מרגשת: התלמיד עידו כרמלי הניח תפילין לראשונה בחייו, כחתן בר מצווה. עידו כרמלי למד במשך השבועות האחרונים במסירות רבה במכון בר המצווה של בית חב"ד נס ציונה, תחת פיקוחו והדרכתו של ר' מתניה רוטשילד. השבוע מלאו לעידו שלוש עשרה שנה מלאים, והוא יעלה לתורה בשבת הקרובה בבית הכנסת 'לנוער' לקרוא את פרשת השבוע שבסימנה נולד, פרשת "בראשית". (יקרא בתורה מפטיר והפטרה). צוות בית חב"ד נס ציונה מאחל ברכת מזל טוב וסימן טוב למשפחת כרמלי, להוריו של עידו יהודה וטלי, וכמו שזכה עידו להכנס לתורה, כך יזכה להכנס גם לחופה ולמעשים טובים, מתוך שפע של בריאות, פרנסה, ונחת. מזל טוב ! מזל טוב!
מזל טוב: אלון דובדבני הגיע לגיל מצוות
היום: (חמישי) כד' תשרי התקיימה בבית חב"ד נס ציונה חגיגה מרגשת: התלמיד אלון דובדבני הניח תפילין לראשונה בחייו, כחתן בר מצווה. אלון דובדבני למד במשך השבועות האחרונים במסירות רבה במכון בר המצווה של בית חב"ד נס ציונה, תחת פיקוחו והדרכתו של ר' מתניה רוטשילד. השבוע מלאו לאלון שלוש עשרה שנה מלאים, והוא יעלה לתורה בשבת הקרובה בבית הכנסת לקרוא את פרשת השבוע שבסימנה נולד, פרשת "בראשית". (יקרא בתורה מפטיר והפטרה). צוות בית חב"ד נס ציונה מאחל ברכת מזל טוב וסימן טוב למשפחת דובדבני,להוריו של אלון שמואל ואורלי וכמו שזכה אלון להכנס לתורה, כך יזכה להכנס גם לחופה ולמעשים טובים, מתוך שפע של בריאות, פרנסה, ונחת. מזל טוב ! מזל טוב!
שמחת תורה מתחילה היום….הודעה חשובה לציבור מבקשי התורה
שמחת תורה מתחילה היום…. אמנם תקופת החגים הסתיימה לה והרגליים כבר הספיקו לנוח מהריקודים בהקפות שניות… אך דווקא עכשיו רשת שיעורי התורה של בית חב"ד מחדשת את פניה עם מבחר גדול של שיעורי תורה בכל הנושאים ובמגוון רמות לימוד. נוסף לשיעורים הקבועים בכל יום בשעה 8:30 בערב ע"י מבחר מגידי שיעור ובמגוון נושאים החל מפרשת השבוע וכלה בספר ה'תניא', נפתח בתקופה האחרונה שיעור גמרא חדש במסכת שבת המתקיים בקביעות בימים ראשון, שלישי, וחמישי מיד לאחר תפילת ערבית (מנין ראשון, 17:30 ). השיעור נמשך כשעה ונמסר ע"י מנהל רשת שיעורי התורה הרב מנחם פלדמן. בשיעור נלמדים יסודות הלימוד החל מתרגום המילים בארמית ועד להתנהגות ההלכתית בימינו. שיעור זה הינו הזדמנות לכל מי שתמיד חלם ללמוד גמרא להגשים את חלומו ולבוא ללמוד גמרא עם קבוצה איכותית ובאוירה טובה. היום (יום חמישי) מתחילים נושא חדש וכולם מוזמנים! לפרטים ובירורים בכל נושא שיעורי התורה: הרב מנחם פלדמן 054-49-770-92
מצטיידים ויוצאים לדרך -מאמרו השבועי של הרב מנחם ברוד
חודש החגים הוא מקור של הצטיידות לכל השנה כולה. דווקא עכשיו מתחיל האתגר האמיתי – היישום המעשי של ערכי החגים בתוך חיי היום-יום . במוצאי-שבת בראשית נהוג להכריז את הפסוק: "ויעקב הלך לדרכו". לאמור: עכשיו יוצאים לדרך. עבר עלינו חודש עשיר בחגים ובמועדים, ספגנו ערכים ותכנים למכביר, זכינו להתעלות-הרוח ולשמחה אמיתית, טעמנו את טעמה של אחדות-ישראל גדולה; ועכשיו הגיע הזמן לחזור לשגרה ולחיי היום-יום, כשאנו נושאים עמנו את כל העושר המופלא שקיבלנו בחודש החגים. החזרה לשגרה אינה קלה. למי יש כוח לעזוב את האווירה הנעימה והמרוממת שבה חיינו בשבועות האחרונים, ולחזור לימים אפורים, מלאי טרדות. למי יש חשק לחזור ולשמוע שוב את הוויכוחים הנדושים, להיות עד למריבות ולמחלוקות, לצפות בהתנגחויות פוליטיות שכבר היו לנו לזרא. אבל חודש החגים מסתיים, ולפנינו שנה חדשה של חיי יום-יום שגרתיים. התעלות-רוח בימי שגרה מי שתופס את תקופת החגים כתקופת-ביניים נעימה ונחמדה, אכן מתקשה לחזור לחיים אפורים. מי שרואה בחודש תשרי מעין פסק-זמן, אי של שקט ושלווה, חש עצב כאשר מגיע הזמן להיפרד ממנו. אבל מי שרואה בחודש החגים תקופת הכנה ותגבור לקראת השנה החדשה, מקור של הצטיידות לכל השנה כולה, מבין שדווקא עכשיו מתחיל האתגר האמיתי – היישום המעשי של ערכי חודש החגים בתוך חיי היום-יום. אין זו רבותא להתעלות ולהתרומם בחודש שכולו חגים ומועדים, כאשר אתה מוקף בשופר ובדבש, בסוכה ובלולב, בשמחת-תורה ובאווירת-חג. החכמה הגדולה היא לדעת להפיק מהחודש הזה את התכנים הנכונים וליישמם בסתם יום של חול בחודש מרחשוון. אז, בימים אפורים ורגילים, צריך לזכור את התעלות-הרוח שחשנו בחודש תשרי ולשאוב ממנה כוחות והדרכות. בחודש תשרי חשנו את האחדות הגדולה, שעברה כחוט-השני בין כל החגים והמועדים. ליבנו התפעם לנוכח המוני בית-ישראל, שהתכנסו בבתי-הכנסת בראש-השנה וביום-הכיפורים. התרגשנו מחדש למראה הרחובות הריקים ממכוניות ביום הקדוש. נעלמו ההבדלים בין 'דתיים' ל'חילוניים', ופתאום היינו כולנו פשוט יהודים. כך גם בסוכות ובמיוחד בשמחת-תורה, כשראינו את עמך ישראל מחבק בהתרגשות את התורה הקדושה. ברגעים האלה הרגשנו מהי אחדות העם. נוכחנו כי מאחורי כל ההבדלים בהתנהגויות ובהשקפות, מסתתרת נשמה יהודית חמה. עכשיו עלינו ליישם את הלקח הזה גם בסתם יום של חול. כשנפגוש ברחוב או…
אמש: הקפות שניות בבית חב"ד נס ציונה. גלריית תמונות
"בסימן טוב בן בא לנו" – ארז ולאה חג'בי
רז חג'בי הינו מותיקי ומתמידי מתנדבי בית חב"ד נס ציונה, לא משנה באיזה שעה, לא משנה איזה סוג של התנדבות תמיד הוא לוקח חלק בראש המתנדבים של בית חב"ד. במוצאי שמחת תורה נולד לארז ולרעייתו לאה חג'בי בן נוסף. ילד זה אינו הילד הראשון בקהילת בית חב"ד נס ציונה, אלימלך הר-שפר בנו של רב הקהילה הרב שגיא הר-שפר נולד אף הוא למחרת שמחת תורה. הברית תתקיים בעזרת השם ביום רביעי הבא. לאיחולי מזל טוב לחצו על 'שלח תגובה'.
24 שעות של התעלות רוחנית ושמחה אמיתית
מהרגע שנכנס חג שמחת תורה התחילה השמחה הגדולה בבית הכנסת חב"ד 'אור אברהם', איך שהסתיימה תפילת מנחה בליל התקדש החג, הציבור החל לשיר את הניגון המפורסם 'ושמחת בחגך' ושמעו את דרשתו של רב הקהילה הרב שגיא הר-שפר, על הצורך והמעלה בהוספת שמחה 'עד בלי די' ביום מיוחד זה. תפילת ליל החג היתה במנגינה המיוחדת של שמחת תורה עוד לפני תחילת ההקפות מתפללי בית הכנסת עשו קידוש על מנת שיוכלו לומר 'לחיים' בזמן ההקפות. ההקפות נמשכו מספר שעות וה"משקה" נשפך כמו מים, לאחר סיום ההקפות המתפללים התיישבו לסעודת חג משותפת. בבוקרו של החג התקיים שיעור חסידות שאליו הגיעו מתפללים רבים למרות שהם הלכו לישון בשעות הקטנות של הלילה תפילת שחרית התקיימה אף היאר מתוך שמחה ושירה כשהרב יעקב לבנהרץ מכפר חב"ד שימש כחזן. ר' יעקב הגיע במיוחד לנס ציונה על מנת לשמח את ציבור המתפללים. מיד בסיום תפילת שחרית נערך קידוש ולאחריו נערכו ההקפות שאף הם נמשכו עד שעות הצהריים, בסיום ההקפות קראו בתורה את פרשת וזאת הברכה, את התחלת פרשת בראשית ואת הקריאה המיוחדת של שמחת תורה מתוך פרשת פנחס. לאחר קריאת התורה התקיימה תפילת יזכור ולאחריה תפילת מוסף. גם ביום התיישבו המתפללים לסעודת חג משותפת כשעל השפע הרב הופקדה הגב' מגי רום ובעלה אלעזר שהגיעו גם הם במיוחד לשמחת תורה לנס ציונה. הסעודה שנערכה אף היא בשמחה ובטוב לבב (עם הרבה 'משקה' כבר אמרנו…) עד זמן תפילת מנחה, והציבור שהה במשך כל שעות היום בבית הכנסת לכבודה של התורה.
לא יכל להתאפק ונוסע שוב לחצר הרבי
הרה"ח אשר מרדכי (מוטי) שניאורסון, נסע לקראת שבת שובה בה חל יום הולדתו לניו יורק על מנת לשהות בד' אמות של הרבי מליובאוויטש ביום הולדתו, ר' מוטי שהה בחצר הרבי עד ערב יום כיפור וביום הכיפורים הוא הגיע חזרה לנס ציונה. אמש לאחר שהוא ראה איך שרבים מבני הקהילה נוסעים לחצר הרבי לקראת שמחת תורה הוא החליט לשוב על עקבותיו ולנסוע לשם גם הוא. כאמור, כעת (שני) הוא נמצא בדרכו לניו יורק על מנת לשהות בחצר הרבי בשמחת תורה.
בבית חב"ד נס ציונה נערכים ל'הקפות שניות'
זו כבר מסורת שבית חב"ד נס ציונה מארגן 'הקפות שניות' כהזדהות עם היהודים החיים בחוץ לארץ החוגגים את חג שמחת תורה למחרת שמיני עצרת ולא ביום שמיני עצרת כפי שחוגגים בארץ ישראל. במוצאי שמחת תורה יתאספו תושבי נס ציונה על רחוב ביאליק הסמוך לבית חב"ד נס ציונה לחגוג את שמחת התורה. ההקפות יתחילו בעזרת השם בשעה 18:30 עם אמירת פסוקי 'אתה הראית לדעת' וימשיכו עד לשעה 23:00. התקלידן החסידי גיא כהן יגיע השנה עם ציוד הגברה חדש ומשוכלל. את הערב ינחה רב הקהילה הרב מתניה רוטשילד.
היום בערב (שני) הקפות בזמן אמת
ההקפות של ליל שמחת תורה שיתקיימו היום בערב בבית הכנסת חב"ד 'אור אברהם' שבמתחם בית חב"ד ברחוב ביאליק לא יהיו על יבש. בסיום תפילת ערבית עוד לפני תחילת ההקפות יתקיים קידוש בבית הכנסת כדי שהמתפללים והאורחים הרבים שצפויים להגיע יוכלו להגיד "לחיים" ולשמוח בשעת ההקפות. ההתוועדות המסורתית שהתקיימה בעבר לפני ההקפות תתקיים השנה רק אחרי ההקפות. "היו לנו הרבה לבטים אם לקיים סעודת חג והתוועדות לפני ההקפות כפי שנהגנו ברב השנים" אמר היום רב הקהילה הרב שגיא הר-שפר ל'נס ציונה דוט קום', "ההחלטנו לעשות קידוש לפני ההקפות כדי לאפשר למתפללים ולאורחים לטעום משהו ולאמר 'לחיים' בשעת ההקפות ואתההתוועדות לקיים רק אחרי ההקפות, כדי לאפשר לקהל גדול יותר להשתתף בהקפות". בשנים בהם היתה התוועדות לפני ההקפות חלק מהאורחים עזבו את בית הכנסת עוד לפני תחילת ההקפות כי ההתוועדות נמשכה זמן רב, השנה מקווים בבית חב"ד כי יהיו משתתפים רבים יותר בהקפות. תפילת מנחה תתקיים הערב בשעה 4:40 והקידוש יתקיים בערך בשעה 17:30, ההקפות יתחילו בשעה 17:45. ציבור הגולשים מוזמן.
מצטיידים בשמחה לכל השנה -מאמרו של הרב מנחם ברוד
חודש תשרי נקרא 'החודש השביעי', שביעי גם מלשון שובע, שכן זה חודש שבֵע בחגים ובמועדים: ראש-השנה, יום-הכיפורים, חג-הסוכות, ימי חול-המועד – שפע של חגים. לשם-מה אנו זקוקים לעוד חג, שמחת-תורה? חז"ל משיבים על כך במשל: "משל למלך שעשה סעודה שבעה ימים, וזימן כל בני-אדם שבמדינה בז' ימי המשתה. כיוון שעברו ז' ימי המשתה, אמר לאוהבו: כבר יצאנו ידינו מכל בני המדינה – נגלגל אני ואתה במה שתמצא". שבעת ימי חג-הסוכות מרעיפים שפע וברכה לעולם כולו (ולכן מקריבים בחג-הסוכות שבעים פרים, כנגד שבעים אומות-העולם), ואז, ביום השמיני, אומר הקב"ה ל'אוהבו', לעם-ישראל: עכשיו נעשה חג שיהיה רק שלי ושלכם. במדרש אחר מתואר שהקב"ה אומר: "קשה עליי פרידתכם", ולכן נתן לנו עוד יום של חג. חותם השמחה ואכן, שמחת-תורה הוא חג בעל אופי ייחודי, שאין למצוא דוגמתו בעולם כולו. אנו מכירים חגים של עמים אחרים. אלה חגים הקשורים בגשם, בשמש, בעונות השנה, בהצלחת יבולים. אבל חג של תורה – אין דבר כזה. איפה עוד תמצאו המוני בני-אדם שמחים ורוקדים עד כלות הכוחות רק על העובדה שיש להם 'ספר'. אבל אנו, היהודים, שמחים על ה'ספר' הזה בשמחה שמקיפה את כל העם, מהגדולים ועד הקטנים, מהקרובים ועד הרחוקים. כי הספר הזה הוא המתנה היקרה ביותר שקיבלנו ובזכותו הננו מה שהננו. השמחה של שמחת-תורה קובעת בנפש כולנו את התכנים שספגנו בחגי תשרי. כל העושר הרוחני הזה נכנס ל'תנור' השמחה, קודם שאנו אורזים את השפע כצידה רוחנית לחיי היום-יום ה'אפורים' של כל השנה. יראת-שמים – בשמחה. תשובה – בשמחה. תפילה – בשמחה. קיום מצוות – מתוך שמחה. זה החותם ששמחת-תורה מותיר על חגי תשרי, ובאווירה הזאת אנחנו יוצאים לשנה חדשה של חיים ושל עבודת ה'. עוד דבר מודגש בחג הזה – האחדות הפנימית של כל חלקי עם-ישראל. בימים הרגילים של השנה יש הבדל בין יהודי למשנהו. זה תלמיד-חכם וזה עם-הארץ, זה מהדר במצוות וזה בקושי 'שומר מסורת'. אבל בשמחת-תורה הכול מתאחדים. הכול רוקדים עם ספר-התורה, בלי הבדל בין יהודי ליהודי. הכול שמחים בשווה, רוקדים בשווה, ומבטאים יחדיו את הקשר העמוק של כולנו אל התורה. זה קשר שמאחד את כל חלקי העם. הנשק הסודי השמחה הזאת היא הנשק הסודי שלנו מול האתגרים הקשים העומדים לפנינו. באמצעות השמחה נפיל מחיצות. בעזרתה נתגבר על גלי הציניות והאינטרסנטיות השוטפים אותנו. בכוחה נעמוד…
להורדה: דבר מלכות לפרשת בראשית
להורדה לחץ כאן
זמני התפילות בבית הכנסת חב"ד "אור אברהם" משתנים
השבוע: זמני התפילות משתנים (מנחה השניה וערבית הראשונה) בבית הכנסת חב"ד 'אור אברהם' שבמתחם בית חב"ד ברחוב ביאליק 2 נס ציונה. תפילת מנחה מתחילה בשעה 16:45. תפילת ערבית בשעה 17:30 תפילת שחרית, מניין א': 6:45 תפילת שחרית מניין ב': 8:30 תפילת שחרית מניין ג': 10:00 תפילת מנחה מניין א': 14:00 תפילת מנחה מניין ב': 16:45 תפילת ערבית מניין א': 17:30 תפילת ערבית מניין ב': 21:30
הגיעו לבית חב"ד ערבות לקראת הושענה רבה
הגיעו לבית חב"ד ערבות לקראת הושענה רבה
היום השביעי של חג הסוכות. ביום זה מקיפים את הבימה בבית הכנסת שבע פעמים. בשעת ההקפות אומרים "הושענות" ומכאן שמו "הושענה רבה". מקור השם "הושענא", "הושענות", הוא ארמי – קול איוושת נענוע הלולב או הערבה או כל ענף עץ נקרא "שענון", שכן תירגם יונתן בישעיה נה, יב "וכל עצי השדה ימחאו כף" – "וכל אילני חקלא ישענון בענפיהון". על שם כך נקראו הפיוטים של כל יום "הושענות", שנועדו לאמירה בעת הנענוע ושמיעת איוושת העלים של ענפי הצמח שבידיהם. מקור המנהג בעבודת המקדש. בחג הסוכות – שבו נידונין על המים – היו נוטלים ענפי ערבה ומקיפים את המזבח ואומרים: "אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא" (תהילים קיח, כה). בכל יום היו מקיפים פעם אחת וביום השביעי ז' פעמים. במקדש נטלו ערבה ביום זה אפילו חל בשבת . מנהג הנביאים היה לחבוט ביום השביעי את הערבה לאחר נטילתה. ואכן מכונה יום זה במקורות "יום חיבוט ערבה", ומכאן מנהגנו ליטול חמש ערבות ולחבוט אותן בסוף אמירת ה"הושענות" (ומכאן קיבלו ערבות אלה את הכינוי "הושענות"). לבית חב"ד הגיעו ערבות כשרות וניתן להשיגם בשעות התפילה.
אלפים מתושבי נס ציונה מברכים על ארבעת המינים בסוכה הניידת של בית חב"ד – גלריה
תפאורה לתפארת
במסגרת כינוסי 'הקהל' לילדי נס ציונה צפו ילדי העיר בהצגה 'האוצר מתחת לגשר' לפני שנים חי בקראקא יהודי עני ואביון בשם ר' אייזיק יעקליש. לילה אחד הוא חלם כי הנה מגיעים אליו שני מלאכים מגובהי מרומים ולוחשים באוזנו סוד כמוס: עליו לנסוע לפראג הבירה, שם ימצא מתחת לגשר אוצר שיהפוך אותו לעשיר גדול. מתחילה חשב אייזיק כי חלומות שווא ידברו… אך בהשנות החלום פעמיים ושלוש, הוא נמלך בדעתו, צרר את צרורו, בירך לשלום את בני ביתו ועשה את דרכו אל פראג הבירה. בהגיעו לשם לא השתהה, אלא ניגש מיד והחל חופר מתחת לגשר במרץ רב. חייל שהופקד על שמירת הגשר, ניגש אל החופר המוזר, ובצעקות רמות ציווה עליו להסתלק מהמקום. אייזיק לא עזב. במקום זאת החל להסביר לחייל בתחנונים על החלום המופלא ועד כמה האוצר האמור להמצא מתחת לגשר, נחוץ לו. לשמע סיפור החלום צחק החייל בקול גדול ואמר: כן יהודי, גם אני חלמתי בלילה שיש יהודי שקוראים לו אייזיק, והא גר בעיירה קראקא, ושם במטבח ביתו, מתחת לתנור, מסתתר אוצר גדול… האם לדעתך בגלל חלום לילה ארוץ לעיירה רחוקה לחפש שם איזה אייזיק?! החייל רצה להמשיך וללהג, אלא שכבר לא היה לו אל מי. בן שיחו כבר היה רחוק מאד מהגשר, הוא היה נתון בריצה מהירה בדרך לעיירה רחוקה שבה גר אייזיק היהודי. אותו הוא הרי מכיר היכרות אישית… בתום כמה ימי מסע נכנס אייזיק אל ביתו, נטל גרזן גדול ובאבחת גרזן אחת שבר את תנור הבישול שבמטבח. אחרי חפירה מאומצת מצא אייזיק ארגז גדול עמוס יהלומים וזהב… התפאורה של ההצגה היתה כה מושלמת עד כי ילדי נס ציונה הרגשו שהם נמצאים במטבחו של ר' אייזיק יעקליש.הילדים צפו גם בהצגות תורניות אחרות הקשורות לחודש תשרי כמו ההצגה על יונה הנביא ועוד שגם בהם רואים השקעה עצומה בתפאורה.
הקודם
עמוד
1
…
עמוד
55
עמוד
56
עמוד
57
…
עמוד
106
הבא
