דילוג לתוכן הראשי
נס ציונה
בית
גלריה
אירועים
חדשות
השירותים שלנו
שיעורי תורה
יצירת קשר
לתרומה
מה קורה אצלנו
חדשות הקהילה
ההכנות לתהלוכת לג בעומר בנס ציונה בעיצומן
אנו מזכירים גם את הזכות המיוחדת שאפשר לקבל מתרומת "חי רוטל" לכבוד התהלוכה. לפרטים מלאים כנסו לכאן.
עניינו של פסח שני
היום, יום ארבעה עשר באייר נקרא 'פסח שני', לפי שביום זה הקריבו – בזמן שבית המקדש היה קיים – את קרבן פסחם אלה שלא הקריבוהו במועדו, בארבעה עשר בניסן מחמת טומאה או בגלל דרך רחוקה, כמו שכתוב בתורה [במדבר ט' 11-10]: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם וְעָשָׂה פֶסַח לַה'. בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ." יום ארבעה עשר באייר אינו חג ולא מועד. אך הואיל ובזמן שבית המקדש היה קיים היה יום זה יום שמחה לאלה שקיימו בו מצוות הקרבת קרבן פסח, יש בו קצת עילוי, ולכן אין אומרים בו תחנון בתפילה. יש נוהגים לאכול ביום זה מצה שנשארה מפסח, לזכר קרבן הפסח שנאכל על המצות. ונקרא 'פסח שני' על שם החודש השני, הוא אייר, שבו עושים פסח זה. ובמשנה נקרא גם 'פסח קטן', וכן במגילת תענית קורא לו 'פסח זעירא'. [ספר התודעה] לכאורה, דומה [מצווה זו] לכל ציווי אחר בתורה, אלא שהרקע פה קצת שונה; בחלוף שנה מיציאת מצרים, מזכיר ה' למשה כי יש לעשות את הפסח במועדו, ואכן עושים אותו בארבעה עשר לחודש ניסן. אבל, "וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא. וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֹשֶׁה עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה מַה יְצַוֶּה ה' לָכֶם." [במדבר ט' 8-6] כלומר, הפתרון הזה התקבל כתוצאה של יוזמה מלמטה, יוזמה של אנשים שמפאת מצבם המיוחד לא יכלו לעשות את הפסח בזמנו, כי רק טהורים רשאים להקריב קרבן. ומהו המסר עבורנו ועבור כל הדורות בהם לא היה בית מקדש, ולכן אפילו פסח ראשון לא הקריבו? הנה משהו מהחסידות אודות היום הזה: פסח שני עניינו הוא: אין "אבוד" [להתיאש מלתקן]; תמיד אפשר לתקן. גם מי שהיה טמא, מי שהיה בדרך רחוקה, ואפילו – "לכם", שהדבר (ההתרחקות או הטומאה) היה ברצונו, אף על פי כן – אפשר לתקן (היום יום). עלול אדם לחשוב, כל כך שקעתי ברפש ההתנהלות הנלוזה, עד שאין לי שום סיכוי לשוב אל דרך…
מזל טוב: בן חדש למשפחת גרינשטיין מנס ציונה
לא בכל יום משתתפים כל רבני העיר בשמחה משותפת. ביום ראשון התקיימה מסיבת ה'ברית' של משפחת גרינשטיין ולכבוד המאורע התאגדו כל רבני העיר לאגודה אחת: הרב אברהם צוריאל, הרב שאול אחרק, הרב שגיא הר שפר ור' נדיר ג'מיל. שמו של הרך הנולד נקרא בישראל אורי גרינשטיין. יהי רצון שיוסיף אורה ושמחה, כשמו למשפחתו ולכל נס ציונה רבתי. מזל טוב!
כשנותנים מכל הלב, הכל יוצא טעים!
יפה גרון, מתנדבת מתמידה של מפעל "ארוחה חמה" טוענת, ובתוקף, כי כשעושים כל הלב, חייב לצאת טעים. ואם היא אומרת, היא וודאי יודעת, שכן היא מגיעה לסייע למגי רום, טבחית "ארוחה חמה" כמעט מדי יום חול. והתוצאה אתם שואלים? התוצאה מדברת בעד עצמה. ראו בעצמיכם… אך אל תמהרו לרוץ. אם כשאתם קוראים את הכתבה כבר אחרי 13:00, חדר האוכל כבר סגור והכל נגמר… אז לא נורא, תבואו מחר. כל יום יש משהו חדש, טעים וחם.
מה הבעיה הדחופה ביותר שיש לפתור בנס ציונה?
כל הרשת רוחשת: "חב"ד – יקיר העיר נס ציונה"
"בכבוד רב: בית חב"ד נס ציונה ו"פורום גבעות הכורכר" יקבלו את אות יקיר העיר" (מעריב): www2.maariv.co.il "בית חב"ד בנס ציונה יקבל את אות "יקיר העיר" (חב"ד און ליין): www.col.org.il "בית חב"ד בנס ציונה קיבל את אות "יקיר העיר" (צעירי חב"ד בישראל):www.chabad.org.il "נס ציונה: אות יקיר העיר יוענק לשליח הרבי" (חב"ד אינפו): www.chabad.info "תואר 'יקיר העיר' הוענק לשליח" (שטורעם): www.shturem.net "בית חב"ד בנס ציונה ופורום גבעות הכורכר יקבלו את אות יקיר העיר נס ציונה" (חדשות הזוית השלישית): www.zavit3.co.il "פורום גבעות הכורכר" ובית חב"ד נבחרו ליקירי נ"צ!" (כל נס ציונה): www.kolnessziona.co.i "פרס יקיר העיר לפורום גבעות הכורכר ולבית חב"ד נס ציונה" (פורום נס ציונה): www.08news.com "תואר 'יקיר העיר' הוענק לרב שגיא הר-שפר" (פורטל העיר נס ציונה): www.nessziona.co.il "אות "יקיר העיר נס ציונה" לבית חב"ד ומנהלה הרב שגיא הר-שפר" (חב"ד קרית עקרון): www.kiryat-ekron.com ועוד…
פרשת בהר וספירת העומר
· "ושבתה הארץ שבת לה'" אמר ר' שמואל בן גדליה, אין לך פרשה שאין לך כותרת למעלה ובסיס מלמטה, מה כתיב למעלה, "ושבתה הארץ", ואח"כ פרשת יובל "וספרת לך שבע שבתות שנים", אם לא שימר שמיטה ויובלות, סוף שימכור מטלטלין שלו. שנאמר "וכי תמכר ממכר", חזר בו מוטב ואם לאו, סוף שימכור את שדהו, שנאמר "כי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו", חזר בו מוטב ואם לאו, סוף שהוא מוכר את ביתו, שנאמר "ואיש כי ימכר בית מושב", חזר בו מוטב ואם לאו, סוף שהוא מסבב על הפתחים, שנאמר "וכי ימוך אחיך", חזר בו מוטב ואם לאו, סופו שהוא נמכר לך, שנאמר "וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך", חזר בו מוטב ואם לאו, סופו שהוא נמכר לגוים, ולא הוא לעצמו אלא הוא וכל ישראל. {תנחומא ישן בהר ב'} · "וספרת לך שבע שבתות שנים שבע פעמים, וקדשתם את שנת החמשים" שתי מצוות אלו מסורות לבית דין: הספירה והקידוש, חלוקים הראשונים, אם הספירה צריכה להיות בפה, כך סבור הרמב"ם בספר המצוות דכתב: סנהדרין הגדולה הם שימנו שנה שנה מהחמישים שנה כמו שימנה כל איש ממנו ימי העומר, וכן כתב תוספות במסכת מנחות דף ס"ה: ובכתובות דף ע"ב.{ד"ה וספרתם} דבי"ד מברכין בתחילת כל שנה וסופרין כדוגמת ספירת העומר. אולם הרמב"ן כתב: איתא בתורת כהנים: וספרת לך – בבי"ד, ולא ידעתי אם לומר שיהיו בבי"ד הגדול חייבין לספור שנים ושבועות בראש כל שנה ולברך עליהן, כמו שנעשה בספירת העומר, או לומר שיזהרו בית דין במנין ויקדשו שנת החמישים. והרעק"א {קמא סי כ"ט} הביא שהר"ן סובר שאין בי"ד סופרים אלא בלב, דוגמת "וספרה לה" דזבה. ובשו"ת {ח"א ס' כ"ט}הוסיף: דיתכן מה שלא הזכיר הרמב"ם שמברכים על ספירת היובל, משום שאין צריך להוציא בשפתיו המנין, וא"כ הוי דברים שבלב ואין ראוי לברך. והדברים תמוהין, דהרמב"ם כתב סנהדרין הגדולה הם שימנו שנה שנה. ולא מסתבר שהכונה לספירה בלב. ועוד דהרי כתב..כמו שימנה כל איש ממנו ימי העומר. ובספה"ע לא מועיל ספירה בלב. · "והעברת שופר תרועה" באיזה שופר תוקעים ביובל? המשנה בראש השנה דף כ"ו אומרת:כל השופרות כשרים {בין של איל ובין של יעל} חוץ משל פרה, מפני שהוא אינו קרן {אינו קרוי שופר, וביוה"כ שופר כתיב, והעברת שופר תרועה} ובירושלמי {ר"ה פ"ג ה"ה} שנינו: שוה היובל לר"ה לתקיעה לברכות… וכל מה שאתה עושה בר"ה הוי עושה בעשור לחודש, מה כאן מלכויות זכרונות ושופרות. אף כאן {ביובל}…
להביט עמוק פנימה…
אותו הדבר נכון לגבי כל אדם – מהותו הפנימית היא הנשמה האלוקית שבו. יש להיזהר מאוד שהעניינים החיצוניים של החיים לא יטשטשו את המהות. יש לראות את הטרגדיות בחיים כפי שהן באמת: חלק מהמערכת הקוסמית של אתגר ומאמץ, המאפשר לנו להגיע לרמות הגבוהות ביותר של האושר והטוב…" הפתגם התקבל במערכת בזכות פרוייקט "הפתגם היומי" שיזמו בני הקהילת חב"ד נס ציונה לעילוי נשמת חיה ענת בת ראובן לבית פליישר. גם אתם יכולים לקבל מדי יום פתגם יומי מחכים ומרענן היישר לתיבת הדואר שלכם. צריך רק לשלוח מייל ללא תוכן לכתובת: Pitgam4day@gmail.com
אהבת ישראל כמבחן מעשי: מאמר דעה
בימים האלה, ימי ספירת העומר, הננו נדרשים לשים דגש מיוחד על הגברת אהבת-ישראל ושלילת שנאת-חינם, פירוד לבבות ומחלוקת. מתברר, כי מבין כל היצרים, יצר זה הוא הפעיל ביותר בקרבנו, אולי דווקא משום שהוא הגורם לגלות הארוכה שממנה עדיין לא נגאלנו. הרבה נכתב על השאלה, מדוע אהבת-ישראל הוגדרה "כלל גדול בתורה", ומדוע בחר הילל הזקן במצווה זו כדי לתמצת את עיקרה של התורה. תורת החסידות מסבירה, שתכליתה של התורה להביא את האדם לידי כך שיעמיד את נשמתו במרכז ואת צורכי הגוף בשוליים – שיעשה את הנשמה עיקר ואת הגוף טפל. אהבת-ישראל היא המבחן המעשי לכל זה. האתגר: לוותר הדבר המרכזי שהתורה תובעת מאיתנו הוא – להקריב, לוותר על הנוחות והאנוכיות למען הערכים שאנו מאמינים בהם. המצוות מחנכות אותנו להימנע מלעשות את מה שנעים ונוח, ולעשות את מה שלא מתחשק כל-כך לעשות. מצוות אהבת-ישראל משקפת את מצבנו המדויק בתחום הזה. אם נתבונן בשורשיה של כל מחלוקת, נגלה שבמרכזה עומדת האנוכיות. זו יכולה להיות אנוכיות אישית או קבוצתית ותנועתית. הזולת מפריע לי בדרך זו או אחרת, ולכן אני נגדו. שלום ואחדות מבוססים על ויתור ועל דיכוי האנוכיות. אמנם הזולת מפריע לי, אך למען השלום אני מוכן לוותר, ואם צריך – לשאת את ההפרעה. אין דבר קל מפילוג ופירוד-הלבבות. מישהו אינו חושב בדיוק כמוני – אני נגדו. דעתו של הזולת אינה עולה בקנה אחד עם דעתי – מיד אני רואה בו יריב. יהודי שני מתחרה על המשאבים שלי – אני נלחם נגדו בשצף-קצף. ומכיוון שהעולם מוגבל ובני-האדם שונים, תמיד יימצאו סיבות לפילוגים ולפירוד-הלבבות. כדי להגיע לאחדות מוכרחים לדכא את האנוכיות. נכון, לא כל-כך נוח לי לשמוע את דעת הזולת, אבל בכל-זאת אקשיב לו. קשה לי להשלים עם העובדה שיהיה עליי להתחלק עם הזולת במשאבים העומדים לרשותי, אבל אני מסכים לוותר למען האחדות. ככל שהאדם מצליח יותר להתעלות על אנוכיותו, כן קל לו יותר להתאחד עם אנשים השונים ממנו. לחשוף את הנשמה זו עדיין אחדות ברמה נמוכה – אחדות שנובעת מתוך חישובים. למעלה מזה היא האחדות הפורצת מתוך עומק הנשמה, שמבחינתה אכן כולנו אחים ומאוחדים. כל ההבדלים בין יהודי אחד למשנהו ובין קבוצה לחברתה, הם הבדלים חיצוניים וזניחים. בעומק מהותנו אנו מאוחדים ומלוכדים, כשם שכל תאי גוף האדם הם חלק ממהות אחת מאוחדת. להכרה זו אפשר להגיע רק כאשר מתעלים…
ערב גיבוש לצוות החינוכי של מוסדות חינוך חב"ד בנס-ציונה
במרכז הערב עמדה הרצאתו של הרה"ח ר' ברק כוכבי, מנהל תלמוד תורה חב"ד בנתניה, ומנהל בית חב"ד בישוב חשמונאים. הרצאתו עסקה בתפקיד המיוחד של הצוות החינוכי בחינוך ילדי ישראל, וזאת לאור הוראותיו והדרכותיו של הרבי מליובאוויטש. הנקודה אותה הרבה הרב ברק להדגיש היא הצורך לחנך את הילדים מתוך גישה של חסד וקירבה, להקשיב להם להתבונן בהם, ובראש ובראשונה לזכור שבתוך כל ילד וילדה יהודים, יש נשמה אלוקית שהיא חלק אלוקה ממעל ממש, וככה צריך לגשת אליהם- עם הידיעה שהטיפול בהם היא עבודת קודש מהסוג הנעלה והקדוש ביותר. הרב ברק דיבר גם על החשיבות של עבודת צוות. על כך שאל לנו להגביה את עצמנו על חשבון הנמכת הזולת. כאשר בתוך צוות עובדים מתעוררות מחלוקות או כעסים, או אפילו לא עלינו-קנאה, הדרך לפתור זאת היא לא על ידי הנמכת הזולת, אלא על ידי הגבהת עצמנו-בדרך של שיפור עצמי. את הערב כיבד הרב שגיא הר-שפר שליח הרבי בעיר, אשר נשא דברי ברכה להמשך הצלחת המוסדות, והודה לצוות העובדים והעובדות על המסירות הרבה בחינוך הילדים. כמו כן נכחה באירוע מנהלת בית ספר חב"ד בנס-ציונה הגב' חיה זלמנוב, אשר באה להשתתף במפגש, לשתף ולעדכן את צוות העובדים בהכנות לשבת אחדות להורי וילדי בית הספר וגני הילדים, וגם זאת במטרה להוסיף באחדות ואהבת ישראל. העובדות נהנו מסעודה חגיגית ומפוארת (מעשה ידיהן), ומהזדמנות לשבת בנינוחות ביחד.
גלרייה נוסטלגית מתהלוכת לג בעומר תשס"ז בנס ציונה
כל ילדי נס ציונה בתהלוכה אחת מדהימה!
יום ל"ג בעומר הוא גם יום ההילולא של הצדיק הגדול רבי שמעון בר יוחאי – רשב"י, מחבר ספר הזוהר העוסק בפנימיות התורה שהיה בעצמו אחד מתלמידיו של ר' עקיבא. הוא ציווה לשמוח ביום זה, ומאז נעשה יום ל"ג בעומר ליום שמחה ומאות אלפים עולים בו לקברו של רשב"י בהר מירון ושוטחים במקום את תפילתם. על פי המנהג, בנים שחוגגים יום הולדת שלוש עוברים את טקס "החלקה", התספורת הראשונה, על ציונו של רשב"י. יום הל"ג בעומר נעשה ליום של הפגנת "אחדות ישראל". כך אפשר לראות את כל עדות ישראל מדליקים מדורות, רוקדים סביבן ושמחים יחדיו. גם העלייה לקברו של רשב"י נוהגת אצל ספרדים ואשכנזים, דתיים וחילונים, ילדים צעירים וקשישים . יום זה נחוג במיוחד ע"י הילדים. תהלוכות ילדים בסיסמת "יחד כל ילדי ישראל" מתקיימות בתאריך זה בכל מקום בעולם. שליחי חב"ד, דואגים להזמין מבעוד מועד את ילדי כל היישוב כדי להשתתף בתהלוכות מיוחדות שהם מקיימים לכבוד ל"ג בעומר בכל ערי ישראל עם חידונים, הפעלות, פרסים שווים, ואמנים מהשורה הראשונה. כיום ניתן לראות ילדים מכל שכבות הציבור, בליווי הוריהם, צועדים יחדיו בתהלוכות ל"ג בעומר. בית חב"ד נס ציונה בראשותו של הרב שגיא הר-שפר יקיים תהלוכה מיוחדת לילדי נס ציונה ביום שישי, ל"ג בעומר, 23/5, הילדים מתרכזים בשעה 11:00 לכינוס מיוחד ברחבת בית חב"ד שברחוב ביאליק . האירוע מאובטח ובתאום כל גורמי הביטחון. לפרטים נוספים ניתן לפנות לטלפון 08-9301770.
גלריית תמונות מטקס "יקיר העיר נס ציונה 2008"
רב הקהילה הרב שגיא הר-שפר חבר בועדת שנת ה-20' ל"קבוצה תשמ"ט"
מידי פעם מצטט רב הקהילה את מנהל אגף הסניפים (לשעבר) הרב ישראל ברוד "אם אתה רוצה שמשהו יעשה על הצד הטוב ביותר, תן את הדבר לאדם עסוק", וכך למרות עיסוקיו הרבים של הרב שגיא הר-שפר בנס ציונה הוא גם חבר בוועדה האחראית על שורה של אירועים המיועדים לחברי כתתו המכונה "קבוצה תשמ"ט", אגב, הכינוי הוא על שם השנה העברית בה הם זכו ללמוד אצל הרבי מליובאוויטש במשך שנה תמימה, שנת הלימודים היתה השנה העברית "תשמ"ט". 20 שנה אחרי שחבשו יחדיו את ספסל הלימודים במרכז חב"ד העולמי -770, תלמידי 'קבוצה' תשמ"ט ישתתפו בשורת אירועים לציון שנת ה-20. "בחודש אלול הקרוב נגיע בע"ה לשנת לשנת ה-20 ל'קבוצה'. מחויב המציאות שנפגש יחד באירועים שונים במהלך שנת ה- 20, נתאחד, נחזק ונתחזק בבחינת 'איש את רעהו וכו", נעלה זיכרונות מהימים להם אנו מתגעגעים, ומהם אנו עדיין שואבים כוחות", כותבים חברי הוועד המארגן, במכתב ששיגרו לבוגרי קבוצה תשמ"ט. הרבנים שגיא הר שפר, ראובן בראל וישראל הלפרין הינם הרבנים החתומים על המכתב והם מתכננים נסיעה מרוכזת לציוני רבותינו נשיאינו באוקראינה במהלכה יפקדו את ציון הבעש"ט, המגיד, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי וישתתפו בחגיגת בר מצווה שמארגן אחד הבוגרים, רבה של ז'יטומיר השליח הרב שלמה וילהלם. בנוסף, תערך התוועדות במהלך ימי החנוכה, שבת משותפת לחברי הקבוצה שתיערך בכפר חב"ד בסביבות חודש אדר, ונסיעה קבוצתית לרבי לקראת יום ההילולא ג' תמוז תשס"ט.
שלושים לר' יעקב רוטנר, בבית חב"ד יאמרו קדיש לזכרו
יעקב נולד בשנת 1924, ברמט שברומניה, ליד עיר המחוז סיגט, בן שביעי מתוך אחד עשר ילדי משפחת רוטנר. משפחתו של יעקב עסקה בחקלאות והיו לה מטעי תפוחים ושדות. במלחמת העולם השנייה, איבד יעקב את רוב משפחתו ובשנת 1944 נלקח יעקב לגטו על רכבות, שנסעו לכוון אושוויץ. שם עבר את הסלקציה הראשונה אצל מנגלה בין אושוויץ לבירקנאו. באושוויץ שהו שבוע ימים ומשם לבונסלאו ברכבת לעבודות כפיה 12 שעות ביום, שם היה יעקב תשעה חודשים. המלחמה הסתיימה אך לא התלאות. יעקב צעד ברגל לארליך- מחנה השמדה ששוחרר. שם על ארוחה אחת ביום – מרק תפוחי אדמה מלוכלך בבוץ – הוכרחו הוא וחבריו לעבוד עבודות כפייה. ביום עבדו בבניית המחנה ואחר הצהריים הביאו פחם לשרוף את המתים שלא הושלמה שריפתם. משם ברכבת עבר לברגן בלזן בנסיעה שארכה 10 ימים, ביום עבדו ביער ובלילה נדחפו לכוון הגשרים כדי שהרוסים לא יפציצו אותם. בברגן בלזן יצא יעקב אל החופש והחל במסע ארוך לארץ ישראל. לאחר שעבר דרך איטליה וישב במחנה מעבר בקפריסין, הגיע יעקב ארצה ב – 1949, למרכז הקליטה בבית ליד ומשם לכפר פינס. בשנת 55 פגש יעקב את מלכה לבית משפחת זילברמן, ילידת נס-ציונה. ב – 1956 נישאו וזמן מה לאחר החתונה עברו עם הוריה של מלכה לבית בשיכון הסתדרות, שלימים נקרא רחוב העשור והיום נקרא רחוב בן-גוריון – שם גרה המשפחה עד היום. יעקב ומלכה הקימו משפחה לתפארת ויעקב היה גאה בשלושת ילדיו ועשרת נכדיו ואהב מאוד את המפגשים המשפחתיים. יעקב הקפיד לשמור על קשר עם חבריו מהם כאלה שמלווים אותו עוד מימי ילדותו. יעקב – איש ישר, אוהב הבריות, הקפיד על מצוות ביקור חולים ואהב לעזור לכל. כל שעשה היה מתוך רצון כן ואמיתי ועם חיוך ואהבה.
´להרוג את הזמן´ או שחבל על הזמן…´
החל ממוצאי יו"ט הראשון של פסח, נהגו ישראל לספור בכל לילה את ספירת העומר. כל הקהל נעמד לו בחגיגיות ומתחיל לזמר "הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות עשה כמו שכתוב בתורה – "וספרתם לכם ממחרת השבת… עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום". תמיד תמהתי במה זכתה מצוות ספירת העומר מכל תרי"ג מצוות למין טקס חגיגי ומכובד כזה, עם הקדמה של "לשם ייחוד" ו"הנני מוכן". במה היא עדיפה על פני מצוות חשובות אחרות כמו תפילין, ציצית, צדקה, כיבוד הורים וכדו'? מדוע דווקא המצווה הזו זכתה לְמַה שלא זכו כל כך הרבה מצוות אחרות?! אך האמת היא שישנה שאלה גדולה עוד יותר: בשביל מה בכלל לספור?סוחרים שסוגרים איזו עסקה נוהגים לספור בקפדנות את הכסף שניתַן להם כדי לוודא שלא רימו אותם והם קיבלו תמורה מליאה בעד סחורתם. גננת או מורה שלוקחת את הילדים לטיול סופרת אותם לעיתים מזומנות כדי לוודא שאף שובב לא הלך לאיבוד. עקרת הבית סופרת את הביצים ואת כפות הסוכר שהיא מכניסה לעוגה כדי שזו תצא טעימה כמו שכתוב במתכון.אך דווקא לאור זה מתחדדת יותר השאלה: לְשֵם מה לספור ימים? וכי אם לא נספור יש איזה חשש שיגנבו לנו איזה יום? שיום או יומיים ילכו לאיבוד? וכי אם נספור הרגע המיוחל יגיע יותר מהר? ברור שלא! אנחנו יכולים להיות בטוחים שחג השבועות יגיע באותו רגע בדיוק בין אם נספור עד אליו ובין אם לא. איזה מסר התורה רוצה להעביר לנו בציווי הזה? ושאלה נוספת: מדוע הספירה מתחילה דווקא מליל הסדר ומסתיימת בחג השבועות? האדם המערבי תבע את הסיסמא הידועה: Time is money. זמן שווה כסף. אלא שכאן נשאלת שאלה נוקבת: וכסף בשביל מה? התשובה היא: בשביל לעשות עוד כסף! ועוד כסף בשביל מה? בשביל לעשות עוד ועוד ועוד ועוד… אך מעל הכול תמיד תמשיך לרחף השאלה שלאיש אין עליה תשובה: 'וכל זה לשם מה?' אנחנו חיים במאה העשרים ואחת כשהכול נעשה יותר ויותר מהיר. כלי תחבורה מהירים מובילים את האדם ממקום למקום (אם בעבר כדי להגיע מירושלים לתל אביב היית צריך לצאת למסע ארוך ומייגע של 3 ימים על חמור, היום אתה עושה את זה בפחות משעה), אמצעי התקשורת יותר מהירים (אם בעבר משלוח מכתב לחבר מחו"ל היה אורך כמה שבועות היום אתה רק מרים טלפון או שולח לו אימייל), האינטרנט מהיר, הרכבות מהירות, המזון מהיר, הכול מהיר. בעזרת המכונות האדם מצליח להספיק הרבה יותר ומהר יותר. אם בעבר האדם היה חייב…
ההכנות לל"ג בעומר בנס ציונה כבר בעיצומן!
התהלוכה תתחיל, כמנהג שנה בשנה, במתחם בית חב"ד ברחוב ביאליק 2 נס ציונה, בו יוכלו הילדים המשתתפים לרכוש את כרטיסי הכניסה וההגרלה בעלות סמלית של 5 ₪ בלבד. משם תצא תהלוכה חגיגית וצבעונית לרחבי העיר, מלווה במוזיקה עליזה, דמויות ענק בדמויות מרהיבות מבית "גובהטרון" ומיני הפתעות. במהלך התהלוכה ייהנו הילדים משתייה קרה, הפעלות, וכל ילד יקבל כובע מדליק וספרון מחכים. בתום התהלוכה יתקיים מופע קסמים משעשע מאת רוניי רוסו הקוסם, חביב הילדים. ההופעה תתקיים בליווי התקליטן החסידי גיא כהן ובסופה תתקיים הגרלת הפרסים הענקית. אגב, בין פרסי ההגרלה אופני הרים, קורקינט, ספרי קודש ועוד… האירוע מאובטח ע"י כוחות הביטחון. בית חב"ד דואג גם השנה להפתיע את ילדי נס ציונה בתהלוכה ל"ג בעומר חגיגית ומיוחדת במינה. כבר תקופה ממושכת עמל צוות בית חב"ד על הכנות לקראת התהלוכה. וזו תתקיים כמתוכנן ביום שישי הבא, ה23 למאי, בשעה 11 בבוקר.
´להרוג את הזמן´ או שחבל על הזמן…´
החל ממוצאי יו"ט הראשון של פסח, נהגו ישראל לספור בכל לילה את ספירת העומר. כל הקהל נעמד לו בחגיגיות ומתחיל לזמר "הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות עשה כמו שכתוב בתורה – "וספרתם לכם ממחרת השבת… עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום". תמיד תמהתי במה זכתה מצוות ספירת העומר מכל תרי"ג מצוות למין טקס חגיגי ומכובד כזה, עם הקדמה של "לשם ייחוד" ו"הנני מוכן". במה היא עדיפה על פני מצוות חשובות אחרות כמו תפילין, ציצית, צדקה, כיבוד הורים וכדו'? מדוע דווקא המצווה הזו זכתה לְמַה שלא זכו כל כך הרבה מצוות אחרות?! אך האמת היא שישנה שאלה גדולה עוד יותר: בשביל מה בכלל לספור?סוחרים שסוגרים איזו עסקה נוהגים לספור בקפדנות את הכסף שניתַן להם כדי לוודא שלא רימו אותם והם קיבלו תמורה מליאה בעד סחורתם. גננת או מורה שלוקחת את הילדים לטיול סופרת אותם לעיתים מזומנות כדי לוודא שאף שובב לא הלך לאיבוד. עקרת הבית סופרת את הביצים ואת כפות הסוכר שהיא מכניסה לעוגה כדי שזו תצא טעימה כמו שכתוב במתכון.אך דווקא לאור זה מתחדדת יותר השאלה: לְשֵם מה לספור ימים? וכי אם לא נספור יש איזה חשש שיגנבו לנו איזה יום? שיום או יומיים ילכו לאיבוד? וכי אם נספור הרגע המיוחל יגיע יותר מהר? ברור שלא! אנחנו יכולים להיות בטוחים שחג השבועות יגיע באותו רגע בדיוק בין אם נספור עד אליו ובין אם לא. איזה מסר התורה רוצה להעביר לנו בציווי הזה? ושאלה נוספת: מדוע הספירה מתחילה דווקא מליל הסדר ומסתיימת בחג השבועות? האדם המערבי תבע את הסיסמא הידועה: Time is money. זמן שווה כסף. אלא שכאן נשאלת שאלה נוקבת: וכסף בשביל מה? התשובה היא: בשביל לעשות עוד כסף! ועוד כסף בשביל מה? בשביל לעשות עוד ועוד ועוד ועוד… אך מעל הכול תמיד תמשיך לרחף השאלה שלאיש אין עליה תשובה: 'וכל זה לשם מה?' אנחנו חיים במאה העשרים ואחת כשהכול נעשה יותר ויותר מהיר. כלי תחבורה מהירים מובילים את האדם ממקום למקום (אם בעבר כדי להגיע מירושלים לתל אביב היית צריך לצאת למסע ארוך ומייגע של 3 ימים על חמור, היום אתה עושה את זה בפחות משעה), אמצעי התקשורת יותר מהירים (אם בעבר משלוח מכתב לחבר מחו"ל היה אורך כמה שבועות היום אתה רק מרים טלפון או שולח לו אימייל), האינטרנט מהיר, הרכבות מהירות, המזון מהיר, הכול מהיר. בעזרת המכונות האדם מצליח להספיק הרבה יותר ומהר יותר. אם בעבר האדם היה חייב…
תמונת היום: הרב שגיא הר-שפר והשר גדעון עזרא בטקס הענקת 'יקיר העיר'
ביום חמישי האחרון, התאספו שמונה מאות איש מפרנסי נס ציונה לאירוע שהתקיים בהיכל התרבות. כמנהג שנה בשנה, הוענק באירוע זה אות "יקיר העיר" מאת ראש עיריית נס ציונה. השנה, בשונה מהעבר, נבחרו לקבלת התואר שני ארגונים התנדבותיים, הפועלים במסירות לקידום ענייני חברה ורווחה של תושבי נס ציונה לאורך שנים רבות. שני הארגונים הנבחרים הם בית חב"ד נס ציונה ו"פורום גבעות הכורכר". את תארי הכבוד העניק ראש עיריית נס ציונה, מר יוסי שבו, בטקס מרגש בהיכל התרבות של נס ציונה. בטקס השתתפו חברי מועצת העיר, עובדי העירייה, ידידי הארגונים הזוכים ואנשי ציבור. הרב שגיא הר שפר, שליח הרבי לנס ציונה ומנכ"ל בית חב"ד נס ציונה, המוביל את כל מפעליה המבורכים של העמותה במשך למעלה מ-16 השנים האחרונות, שמח לשאת דברי תודה וברכה מבמת הנאומים של היכל התרבות. בדבריו הודה מקרב לב לרעייתו, דבורה, בני משפחתו המסורים, חברי הצוות, ידידי העמותה, וחברי מועצת העיר שבחרו ללא לבטים בבית חב"ד ל"יקיר העיר" של נס ציונה.
"רואים את הקולות" במסך גדול
מידי מוצאי שבת מתיישבים מתפללי בית הכנסת חב"ד 'אור אברהם' לצפייה משותפת ב'וידאו השבועי' היוצא על ידי 'תורת חיים'. בוידאו שומעים ורואים שיחת קודש של הרבי מליובאוויטש על פרשת השבוע או על 'ענייני דיומא', צופית במפגשים עם הרבי מליובאוויטש בחלוקת דולרים, ועוד. במוצאי שבת האחרון לא היה צורך להצטופף סביב מסך הוידאו הקטן והמרעיש(…), בפינה הדרום מזרחית של בית הכנסת הוצב אחר כבוד מסך גדול תרומת הגברת דפנה אזולאי בו יכלו מתפללי בית הכנסת לצפות ברווח ב'וידאו השבועי'.
נס ציונה זוכרת את יששכר אביוב
בטקס האזכרה התשיעי של יששכר אביוב ז"ל שהתקיים ביום ששי האחרון בבית העלמין של נס ציונה הגיעו בני משפחה רבים, את הטקס ערך רב הקהילה הרב שגיא הר-שפר. בסיום הטקס לאחר שהרב שגיא הר-שפר ערך גם תפילת "א-ל מלא רחמים" לאשתון פרידה עברו כל בני המשפחה לחלקה הסמוכה וערכו שם אזכרה גם להוריו של יששכר ז"ל הטמונים במקום. יששכר אביוב שימש במשך עשרות שנים כגבאי הראשי ומחזיק הגחלת בבית הכנסת הגדול שברחוב תל אביב בנס ציונה. תנצב"ה.
התוועדות השבת בבית חב"ד נס ציונה
אמש (חמישי בערב) התקיים טקס הענקת 'יקיר העיר' לבית חב"ד נס ציונה
עיריית נס ציונה החליטה שהשנה יקבלו את תואר יקיר העיר 2 ארגונים ולא אנשים פרטיים. מועצת העיריה החליטה ש2 הארגונים יהיו בית חב"ד נס ציונה ופורוס גבעות הכורכר. הטקס התקיים בהיכל בהיכל התרבות של נס ציונה ונכחו בו 800 איש. ביום ראשון אחר הצהריים נביא בלי נדר דיווח מלא מהארוע.
תמונת היום: החתן אסף אלטרס נוסע לרבי
היום בצהריים (רביעי) יצא החתן אסף אלטרס בטיסת אל על לניו יורק על מנת ללמוד באוהל הרבי עד מועד חתונתו. הת' אסף אלטרס ישהה ילמד ויתפל בחודש הקרוב בישיבה שעל יד האוהל הקדוש, שם גם למד עד לפני כחצי שנה. שם גם הוא יעלה לתורה בשבת ה'אויפרוף' (שבת חתן). אסף יחזור ארצה ביום ראשון בשבוע של חתונתו. הת' אסף אלטרס הוא מהפעילים הבולטים בבית חב"ד נס ציונה. ו'נס ציונה דוט קום' מאחל לו דרך צלחה ומזל טוב.
הקודם
עמוד
1
…
עמוד
65
עמוד
66
עמוד
67
…
עמוד
106
הבא
