דילוג לתוכן הראשי
נס ציונה
בית
גלריה
אירועים
חדשות
השירותים שלנו
שיעורי תורה
יצירת קשר
לתרומה
מה קורה אצלנו
חדשות הקהילה
הבאת תרומת מוצרים ל"קמחא דפסחא" לבית חב"ד? קח 10 דק'
אם עד כה התעורר לעתים חשש לבעלי הלב הרחב שרצו לתרום לבית התמחוי "ארוחה חמה" מוצרי מזון וסחורה שונה באשר לאופי חנייתם בסמוך למתחם, מעתה הבעיה נפתרה. דוד גואטה, שבזכותו תתבצע פריקה וטעינה של סחורות ביתר קלות ברחבי הארץ עבר מסע לא קל. 5 שנים לקח לדוד גואטה לגרום לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כי הוא רק פרק סחורה. השופטת מיכל אגמון-גונן, קבעה אתמול כי בכל הנוגע לחניה במקומות שמיועדים לפריקת סחורות. "סביר לתת דו"ח חניה רק אם הפקח המתין לפחות 10 דקות, כדי לברר עם הנהג לאיזה צורך החנה את הרכב". גואטה, שניהל מאבק משפטי מתיש מול עיריית ת"א, זוכה אתמול מדו"ח שנרשם לו בגין חניה שלא כחוק באיזור כיכר דיזינגוף, בחודש יולי 2003. "אני רק חניתי בצד הדרך למטרת פריקה המותרת במקום", טען והוסיף: "חניה על המדרכה שם איננה אפשרית עקב אדניות פרחים הממוקמות בשולי המדרכה". לדיון בערעור של גואטה הגיעה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב הפקחית שרשמה את הדו"ח. "כל המכוניות שעומדות באיזור הכיכר בתל-אביב נראות חונות על המדרכה, ואין שום סימן שמעיד על פריקה או טעינת סחורות, ולכן על פי חוק, נרשם להן דו"ח בגין חניה המקום לא מותר", טענה. אז כיצד ניתן להגדיר מדרכה? "כאשר מדובר באזור לצד הכביש המופרד ממנו, כך שברור שהוא מיועד להולכי רגל, הרי מדובר במדרכה", כתבה השופטת בהחלטתה. "במקרה שלפניי קיים ספק אם אכן זו מדרכה, בעקבות האבנים המשתלבות הנמצאות בהמשך הכביש ולא לרוחבו". כאמור, השופטת בפסק דין תקדימי קבעה כי על הפקח להמתין לפחות 10 דקות ליד הרכב בכדי לבחון האם אכן האדם פורק סחורה. "במצוקת החניה הקיימת בתל-אביב, רישום דו"ח מבלי להמתין לפחות 10 דקות, מרוקן למעשה מתוכן את ההיתר לחנות לצורך פריקה וטעינה".
מכשירים את מטבח "ארוחה חמה" נס ציונה
כל מי ששקוע בימים אלו בניקיון ביתו והכשרת המטבח הביתי,יודע עד כמה מורכבת ולא קלה המשימה. אתם יכולים לתאר לעצמיכם אם כן, עד כמה אחריות וקושי טמונים במטלה כמו הכשרת מטבח תעשייתי. כל שכן, כשמדובר באחריות כלפי מאות אנשים הסומכים עליכם בעיניים עצומות, שבלעדי השלמת המשימה פשוט לא יוכלו לאכול בפסח הזה – כלום. מתנדבים רבים התאספו השבוע בשעות לא שעות לעבודה קשה ומורכבת זאת, הנושאת אחריות כה כבדה. מה הם עושים? מקרצפים תבניות, מרתיחים סירים, מקציפים קירות, מגרדים את הבלטות… הכל, כדי שטבחית "ארוחה חמה" תוכל כבר החל ממחר (רביעי) להתחיל בהכנות המזון לחג הפסח. יש מי שממלא בדקות אלו ממש עגלה עמוסה כל טוב באחד הסופרים בעיר, וכבר מעלה בדמיונו את ריחות בישולי הפסח. ויש מי שדמיונו מלא במספר תמהוני, 18/04/08, 10-11. מה זה המספר הזה ולמה לא כדאי לשכוח אותו, אתם שואלים? זהו תאריך חלוקת "קמחא דפסחא" בבית חב"ד. ביום זה ובשעה זו אפשר יהיה לקבל אוכל מבושל, טעים, טרי, מוכן להגשה וכשר לפסח, ב"ארוחה חמה". בשום בית תמחוי באיזור לא מכשירים את המטבח לפסח, כך שבערב החג ובמהלכו צפויים להגיע אל חלוקת הארוחות המבושלות מאות רבות של אנשים. וכדי שאנשים אלו יהיו מרוצים וגם שבעים גם בפסח, צריך להפשיל שרוולים ולקרצף…
חברת שטראוס למען נזקקי נס ציונה
לפעמים צריך לקפוץ -מאמרו השבועי של הרב מנחם ברוד
שינויים בחיים מתחוללים בדרך-כלל בהדרגה, בתהליך איטי, נדבך אחר נדבך. בני-אדם אינם משתנים בבת-אחת, במהפכים קיצוניים. לוקח זמן לדברים להבשיל, לחדור לתודעה, עד שנוצר שינוי ומפנה. תהליך כזה גם יציב יותר ועמיד לאורך ימים. ועם זה, לפעמים מתחוללים מהפכים דרמטיים, חדים ומהירים. בן-אדם מחליט פתאום לחולל שינוי בחייו, ובתוך זמן קצר אנחנו רואים לפנינו אדם חדש. לא היה כאן תהליך מדורג, אלא קפיצה בבת-אחת לנקודה גבוהה יותר. האיש הזה דילג על שורה של שלבים מייגעים והגיע בזינוק אחד למקום החדש. גם זו דרך התקדמות שיש לה מקום בנסיבות המתאימות. סיכון מחושב חג-הפסח מסמל את הכוח הזה – לקפוץ ולדלג על שלבים ותהליכים. הדבר רמוז גם בשמו של החג – פסח מלשון פסיחה ודילוג. הקב"ה נמשל בחג-הפסח לצבי ה"מדלג על ההרים, מקפץ על הגבעות", וכך באה גם הגאולה ממצרים – רגע קודם לכן היו בני-ישראל עבדים במצרים, וברגע שאחריו יצאו לחירות ונעשו בני-חורין; רגע לפני-כן היו שקועים במ"ט שערי טומאה, וברגע הבא כבר היו שרויים במסע לעבר הר-סיני. גם בחיים הרוחניים אנו נדרשים לעיתים לחולל קפיצות. אמנם אין זה סדר-הדברים הרגיל והשגרתי. בדרך-כלל טוב שדברים מתפתחים בהדרגה, צעד אחר צעד. ועם זה, לפעמים הדרך לחולל שינוי היא דווקא על-ידי קפיצה ודילוג על שלבים. יש מצבים וזמנים שיהודי נדרש לקפוץ בבת-אחת למים ולא לחכות לתהליכי הבשלה איטיים. היתרון בתהליך ההדרגתי, שהוא מבוסס ומעמיק יותר. האדם אינו עולה למדרגה אחת, קודם שהוא עומד איתן על המדרגה הקודמת. רק אחרי שייצב על עצמו במדרגה התחתונה יותר, הוא מעז להניח רגל על המדרגה הבאה. כך הוא עולה שלב אחר שלב. ומצד שני, התהליך האיטי הזה כובל אותו למדרגה התחתונה, ולא תמיד הוא מוצא את הכוחות לעלות למעלה. זה בדיוק המקום שבו צריכה לבוא הקפיצה, שמעבירה אותו בבת-אחת לעולם עליון יותר. בקפיצות יש גם סיכון. אפשר ליפול ולמעוד, ואפילו לשבור יד או רגל. לכן צריך לוודא היטב שיש לנו היכולת לקפוץ ושנדע לנחות ביציבות בנקודה הבאה. אבל זה סיכון מחושב שבמצבים מסויימים ראוי ליטול אותו. חג-הפסח נותן לנו כוח לעשות את הקפיצה הזאת בהצלחה. כשם שהקב"ה שלף את בני-ישראל בבת-אחת מטומאת מצרים, כך הוא מסייע לכל אחד ואחת מאיתנו לדלג קדימה ולקפוץ למדרגה עליונה יותר, שעד כה לא חשבנו שיש לנו היכולת להגיע אליה. לצאת…
זוכרים את יוסף מורדי ז"ל
המתפללים ובני הקהילה התאספו בהתוועדות חסידית ביום חמישי השבוע לציין את יום אזכרתו של מר יוסף מורדי ע"ה, אביו של גבאי בית הכנסת ר' משה מורדי. הערב נפתח על ידי תפילת מנחה בצוותא כשבנו ר' משה מורדי שי' שימש כשליח הציבור, לאחר תפילת מנחה התיישבו בני המשפחה, חברים ומתפללי בית הכנסת לאמירת 'ברכות' כפי מנהג עולי פרס, הרב מנחם פלדמן מסר שיעור לעילוי נשמתו של יוסף בן משה מורדי בפרשת השבוע, שליחו של הרבי מליובאוויטש לנס ציונה ורב הקהילה הרב שגיא הר שפר דיבר על מעלתו של יוסף הצדיק וקישר בדבריו את מעשה הצדקה החסד וה"אכפתיות" של מר יוסף מורדי ליוסף הצדיק. ההתועדות הסתיימה בתפילת ערבית משותפת
גיוס קל לאלעד אלטרס!
להורדה: דבר מלכות לפרשת "אחרי מות"
להורדה: לחצו כאן
איך מכשירים את המצפון לפסח?
כאשר רבנו הזקן בעל ה'תניא' חזר מנסיעתו הראשונה לרבו, המגיד ממזריטש, לא אכל דבר בי"ג בניסן, כי היה טרוד בהכנות לבדיקת חמץ, לוודא שכל הכוונות שקיבל מרבו ייושמו אצלו בבדיקה בפועל. הבדיקה עצמה נמשכה כל הלילה, וזאת, בשעה שלא היה לו אז יותר מחדר אחד (ספר השיחות תרצ"ו עמ' 265). אדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש היה קם בערב פסח שעתיים וחצי אחרי חצות הלילה, ולומד בספרי קבלה – עץ חיים ופרי עץ חיים – בענייני החג (ספר השיחות תש"ב עמ' 86). לזה ייקרא חינוך סיפר כ"ק אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש: "כשהייתי ילד בן עשר, תפרו לי לכבוד חג-הפסח חליפה חדשה ונעליים חדשות. בערב פסח, אחרי שריפת חמץ ואפיית מצות-מצווה, עסקתי בהסרת החותמות מעל בקבוקי היין. עשיתי זאת בחדרו של אבי (הרבי רש"ב), ונזהרתי שלא ללכלך את בגדי, ובעיקר שלא לפגום בברק הנעליים החדשות. "אבי הכיר במהלך מחשבותיי ואמר לי: 'בתורת החסידות מוסבר משל משר היושב ליד שולחנו הערוך בכל מיני מעדנים, ותחת השולחן עומד הכלב ומכרסם עצמות. הייתכן שהשר ירד מכיסאו ויתיישב מתחת לשולחן לכרסם עצמות?' הדברים השפיעו עליי, והתביישתי להסתכל עוד בבגדיי החדשים". וסיים הרבי: "לזה ייקרא חינוך!" (ספר השיחות תש"ג עמ' 74). בנו של המגיד ממזריטש כונה 'המלאך', משום שהיה איש רוחני בתכלית. את הסדר היה עורך לבדו. פעם אחת, לאחר אכילת האפיקומן, שלח המגיד את משמשו לראות היכן עומד 'המלאך' בסדר. חזר השליח ואמר שהוא עסוק באמירת "הא, הא" ("הא לחמא עניא"). שלחו המגיד שוב לומר לו שצריך לאכול כזית מצה, והוא בשלו: "הא, הא". מסר לו המשרת את דברי אביו, אך ללא הועיל. אמר המגיד: נשמה בגוף צריכה לאכול מצה, אבל נשמה בלי גוף… אמירת ההגדה בתמימות נהוג שב'יחץ' שוברים את המצה האמצעית לשתיים. את החלק הקטן משאירים ואת החלק הגדול מניחים ל'אפיקומן'. בסדר בבית אדמו"ר ה'צמח-צדק', מדד אחד המסובים את המצה, כדי לדעת איזה מהחצאים גדול יותר, כדי להניחו ל'אפיקומן'. נענה הרבי: "גדול שצריכים למדוד אותו – הקטן גדול ממנו"… (ספר השיחות תש"ב עמ' 86). אמר כ"ק אדמו"ר מהר"ש מליובאוויטש: בחג-הפסח אפשר לעלות על העגלה. מה שאיש פשוט יכול לפעול על-ידי אמירת ההגדה מתוך תמימות, לא יפעל 'משכיל' ו'עובד' בעבודה גדולה. משרתו של הרבי, ר' נחמן, סיפר את הדברים לבן הרבי, הרש"ב. ר' נחמן היה בעל-התפעלות, ובעת סיפורו זלגו…
גלריית תמונות מאפיית מצות ברחבי נס ציונה
צריך נוצה ונר שעווה לבדיקת חמץ? בוא לבית חב"ד
לנוחיותכם, המרכז לתשמישי הקדושה פתוח מדי יום חול בין השעות 8 בבוקר ועד 21:30 בערב. ביום שישי המרכז פתוח החל משעה 8:00 ועד השעה 14:00. לעוד כתבות על מגוון השירותים של המרכז לתשמישי הקדושה ומכון הסת"ם של נס ציונה כנסו לכאן. לפרטים על סוגי המצוות השונים, היין, ותשמישי הקדושה החיוניים לקראת חג הפסח המתקרב, צלצלו ל: 08-9400935.
חדש בנס ציונה דוט קום: קישורים לכל הבנקים
תמונת היום: הצלם של נס ציונה מתלהב ממבצע "קמחא דפסחא"
לאורך שנים רבות מסייע ר' דודי בורוכוב, מהצלמים הוותיקים של נס ציונה, למפעלי החסד של בית חב"ד בעיר. לעתים בעיצה טובה, לעתים בפרס מדליק להגרלה, ותמיד-תמיד בצילום איכותי ביותר של האירועים הציבוריים שמפיק בית חב"ד לטובת התושבים. השבוע פגש דודי להפתעתו את פעילי חב"ד במקום בו לא ציפה להם ביותר – צמוד לבימת ההופעות בחגיגת ההפנינג ב"בגין". כשנוכח לדעת על איזה סדר גודל של פרוייקט מדובר, לא היה קץ להתלהבותו. יש לציין, כי להפעלת הדוכן נרתם גם בנו הבכור של דודי, מתנדב וותיק של מפעל "ארוחה חמה", דור בורוכוב.
ילדי נס ציונה אופים מצות
במהלך השבוע האחרון, בו פצחו במבצע "מצה לתלמיד" בנס ציונה, הספיקה הניידת המיוחדת לעבור בבתי ספר יסודיים וגנים רבים בעיר. לאחר הסבר ממצה ויפה על חג הפסח וליל הסדר מפי הרב משה טברדוביץ, שליח הרבי בנס ציונה המרכז את מבצע "מצה לתלמיד" בעיר, הסבירו המדריכות לילדים על כל תהליך אפיית המצות וליוו אותם בכל שלב ושלב. עם הינתן האות התחילה הפעילות, וחלל האוויר התמלא בקריאות ההתרגשות של הילדים. הללו התאמצו בכל כוחם לרדד את הבצק הסרבן, חוררו אותו במיומנות מפתיעה על מנת שלא יטפח יותר מדי, ואצו-רצו להגישו לתנור. בעיניים בורקות חיכו האופים הצעירים לרגע שבו יוציא האופה המיומן את יגיע כפיהן מתוך התנור הלוהט ויגיש להם אותו. לאחר שנאפתה בתנור, קיבלו הילדים את המצה המיוחדת שעליה טרחו כה רבות, והם טעו אותה בהתלהבות רבה, נהנים מיגע כפם. חשיבות הפעילות טמונה לא רק בחוויה הבלתי נשכחת עבור הילדים כי אם גם בהדרכה על החג ומצוותיו בדרך קלילה ונעימה שמעבירה את המסר ביעילות. אנשי בת הספר והגנים, כאחד, הביעו התפעלות מדרך העברת המסרים, וכפי שסיכמה זאת אחת המורות: "מה שאנחנו מתאמצים ללמד במשך שבועות, אתם מחדירים בילדים בתוך שעתיים". בסיום הפעילות קיבל כל אחד מהילדים שי אישי, והרב משה טברדוביץ איחל לילדים חג פסח כשר ושמח והצלחה מרובה במציאת האפיקומן…
מתנדבי נס ציונה מקפלים ומקפלים….
בדקות אלו ממש עמלות כעשר תלמידות בית ספר חב"ד "אוהלי יוסף יצחק" של נס ציונה על קיפול עלוני ההתרמה של "קמחא דפסחא". לצידם עובדים בפרך מתנדבים ממסגרת "מחוייבות אישית" מבית הספר התיכון "בן גוריון", שמצרפים לכל עלון מעטפת החזר, כדי להקל על התורמים להחזיר את תרומתם למשרדי בית חב"ד בהקדם המקסימלי. בסוף השרשרת יושב שי, מתנדב חרוץ של "ארוחה חמה", הדואג להכניס את העלונים עם המעטפות ההחזר אל תוך מעטפות משלוח. אה, כמעט שכחנו, המדבקות עם השמות על כל מעטפה ומעטפה – את זה כבר דאגו להדביק בסוף שבוע שעבר מתנדבי ערב של בית חב"ד. את מפעל החסד העצום הזה משלימים פעילים מסורים של בית חב"ד, ר' יהודה גרגה ור' יהודה כהן, המחלקים את המעטפות היישר אל תוך תיבותיהם של הנמענים, כדי לחסוך את הוצאות הדיוור העצומים הכרוכים במבצע. אך כל המלאכה המסורה הזאת תהיה שווה באמת, כשאתם, חברים יקרים, תקבלו את המעטפה לידיכם, ותבחרו למלא אותה מכל הלב, כדי שגם לשכן שלכם יהיה מה לשים על שולחן החג. היו שותפים!
לנס ציונה הגיעו המצות!
לנוחיותכם, המרכז לתשמישי הקדושה פתוח מדי יום חול בין השעות 8 בבוקר ועד 21:30 בערב. ביום שישי המרכז פתוח החל משעה 8:00 ועד השעה 14:00. לעוד כתבות על מגוון השירותים של המרכז לתשמישי הקדושה של נס ציונה כנסו לכאן. לפרטים על סוגי המצוות השונים, היין, ותשמישי הקדושה החיוניים לקראת חג הפסח המתקרב, צלצלו ל: 08-9400935.
בנס ציונה מתחילים לברך על אילנות
ברכת אילנות היא ברכה שמברכים רק בימי חודש ניסן. מי שרואה בחודש זה אילנות -מאכל – לפחות שני עצים כאלה – הנתונים בפריחתם, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, שלא חיסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". ברכה זו מברכים רק פעם אחת בשנה, בפעם הראשונה בחודש ניסן, כשרואים את האילנות פורחים. מי שכבר בירך את הברכה, אינו חוזר עליה באותה שנה, גם אם ראה אילן-מאכל ממין אחר פורח. אין מברכים את הברכה על פריחה של אילן בשנות ה'ערלה' שלו (בשלוש השנים הראשונות שלו), או אם האילן הורכב באילן אחר בדרך האסורה על-פי ההלכה. אפשר לברך גם אם הפרחים כבר נשרו, כל עוד הפרי לא גדל. רצוי לברך את הברכה בציבור, "ברוב עם הדרת מלך", ולצאת למטע שיש בו הרבה אילנות פורחים. לא נהוג לברך את הברכה בשבת וביום-טוב, לבל ישכחו האנשים ויבואו לקטוף מן האילנות. כדאי לציין כאן, שאדם הרואה (בכל ימות השנה) אילן או בן-אדם או בעל-חיים יפה במיוחד, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שככה לו בעולמו". גם אם בירך את הברכה על ברייה אחת, חוזר ומברך בכל פעם שהוא רואה יצור כזה (אך לא אותו יצור שכבר בירך עליו). מקורות: שו"ע או"ח רכה-רכו; משנה-ברורה וכף-החיים. סידור-הרב, 'סדר ברכת הנהנין', פ' יג, סעי' יב-יד. 'תשובות וביאורים בשו"ע' (תשמ"ז) סימן סז.
מעות חיטים -אצל כל אחד מישראל?
"כשם שהדבר לגבי עם ישראל, כך גם לגבי כל יחיד בעם ישראל. לכן נהוג להתחיל את "זמן חירותינו" [=חג הפסח] בעשיית מצווה, ולא מצווה סתם אלא מצוות צדקה עם הזולת, כלומר – נתינת מעות חיטים [=כסף עבור קניית צרכי החג לעניים] – שהיא שקולה כנגד כל המצות. כמו כן, בתחילת ה'סדר' [=ערב החג, "ליל הסדר"] מכריזים, "כל דכפין ייתי וייכול" [=כל עני מוזמן לבוא ולאכול]". אגב, הפתגם התקבל במערכת בזכות פרוייקט "הפתגם היומי" שיזמו בני הקהילת חב"ד נס ציונה לעילוי נשמת חיה ענת בת ראובן לבית פליישר. גם אתם יכולים לקבל מדי יום פתגם יומי מחכים ומרענן היישר לתיבת הדואר שלכם. צריך רק לשלוח מייל ללא תוכן לכתובת: Pitgam4day@gmail.com
מכירת חמץ און-ליין
ה'ווארט' של אסף אלטרס: בלוג
ביום א', אור לכ"ד אדר ב' התקיים אירוע ה"וורט" של של אסף אלטרס וימית ג'יאן בישיבת "תומכי תמימים" בתל אביב, מקום לימודיו של אסף. למי שהמונח "וורט" אינו מוכר, טקס האירוסים קרוי "וורט" שפירושו ביידיש "מילה", שכן באירוסים נותן כל צד את מילתו, והיא הערובה לקיומם. בעקבות טקס האירוסים נאמר גם על זוג מסוים שהם "שברו צלחת" על פי הטקס בו האמהות שוברות יחדיו צלחת. מקובל שרב ושני עדים מבצעים קניין כדי להעיד שמעתה הזוג המיועד הם כ"רכוש משותף". האירוע התקיים בהשתתפות משפחות החתן והכלה, רבנים, חברים מהישיבה וידידים קרובים של המשפחה. הרב שגיא הר שפר ברך את הזוג והדגיש עד כמה הרבי מלובביץ' ראה חשיבות בשיתוף ובהבנה בין בני הזוג שהיא הערובה לבניית בית יהודי הנשען על אדני האמונה והאחווה. הרבנים הפליגו בשבחו של אסף, בחור רציני, שקדן, תורם ומסייע לחבריו ולקהילה ואהוב על הבריות – בקיצור "בן אדם". אסף קרא את המאמר שעסק בפורים ובנס שנעשה למרדכי וליהודים, מר חיים ג'יאן, אבי הכלה המיועדת דיבר על ארבע הפרשיות ומשמעות "לפני ה' תטהרו". אבי החתן, מר משה אלטרס הודה לכל בני המשפחה ולידידים שבאו להשתתף בשמחתם ובהם לחבריו מבית הכנסת "ניצן" ובראשם הרב ישראל מלוב. כן ברך משה את בנו אלעד שהתגייס למחרת לצה"ל. האירוע לווה בשירה חסידית ובמיוחד בלט קולו הערב של אמיר הרשקוביץ, חברו הטוב של אסף מנס ציונה הצועדים יחדיו מזה שנים במעלות הקדושה ועבודת השם. "בורא עולם בקניין ישלים הבניין" – היסודות האיתנים שיצקו ההורים, המורים והרבנים יסייעו לאסף ולימית לבנות בע"ה אבן על אבן, נדבך על נדבך "דירה בתחתונים" לקב"ה – להקים בית יהודי הנשען על אהבה, אחווה, שלום ורעות מתוך נחת רוח יהודי אמיתי.
הפסח מגיע לנס ציונה: חג של חרות אישית
חג הפסח מספר למעשה, את סיפור לידתו והתהוותו של העם היהודי. מעם של עבדים, נבחר העם היהודי על-ידי אלוקים להיות עם-סגולה – קריטריון התחלתי שנועד להעניק לו את התורה ולהעביר באמצעותו את האמונה בא-ל אחד לכל האנושות. החג הזה מכיל את כל המרכיבים של ההווייה היהודית: גלות, סבל, אמונה, ניסים, חירות וגאולה. מרכיבים אלו משולבים זה בזה לאורך כל ההיסטוריה היהודית, ובחג הפסח הם באים לידי ביטוי חזק ומוחשי. דגש רב מושם בחג-הפסח על הילדים. הם ה'כוכבים' האמיתיים של ליל-הסדר. הם אלו ששואלים את ארבע הקושיות, וההגדה היא בעצם תשובה אחת ארוכה לכל שאלותיהם. מנהגים רבים בליל-הסדר נועדו למטרה אחת ויחידה – לעורר את התעניינותם של הילדים. אנו מכירים גם את ארבעת הבנים, ואת הציווי החוזר ונשנה: "והגדת לבנך". חג הפסח מבטא את החשיבות העליונה שהיהדות מייחסת לחינוך ולהעברת הזהות היהודית לדור הבא. בנקודה זו טמון סוד הישרדותו של העם היהודי למרות הפיזור, הנדודים, והסבל הרב שעבר עליו. יהודים זכרו תמיד, כי אין ערך עליון יותר מגידול דור יהודי שורשי, חדור הכרה יהודית גאה, וקשור למקורותיו. כשאנו חוגגים את חג הפסח כהלכתו ומקיימים את מצוותיו ומנהגיו, אנו ממשיכים את המסורת היהודית ומעבירים את המסר לדור הבא. חג הפסח ידוע גם בשם 'חג החירות'. הכמיהה האנושית הבסיסית לחירות מבטאת את רצונו של האדם לעשות את מה שהוא רוצה באמת לעשות, ולא מה שאחרים רוצים שיעשה. חירות פירושה – מתן 'אור ירוק' טוטאלי לאינדיבידואל שבאדם. אך מתברר, שגם בלי פרעה בסביבה, עדיין צריך לקרוע את ים סוף כדי להגיע לחירות… אדם, שעל פניו נראה כי הוא חופשי יותר מכל ציפור שיר, עשוי להיות משועבד בכל רגע ורגע. משועבד לעצמו. להיות עבד ליצריו, להרגליו, לחולשותיו. חירות אמיתית פירושה – שאדם מצליח להיחלץ מהכבלים האישיים ולתת ביטוי ל'אני' האמיתי שלו. המהות האמיתית של כל יהודי היא הנשמה האלוקית שבקרבו. זו כבולה על-ידי הגוף החומרי, תשוקותיו ורצונותיו. היהדות מחנכת אותנו להיאבק בשעבוד הפנימי הזה ולשאוף לחירות נפש אמיתית- להגיע למצב שנוכל לעשות את מה שהנשמה היהודית שלנו מבקשת. חירות כזאת יכולה להיות מושגת רק על-ידי התורה והמצוות. באמצעותן יכול האדם לעמוד מול יצריו וחולשותיו, ולגלות את הנשמה שבתוכו. לכן אמרו חז"ל: "אין לך בן-חורין אלא מי שעוסק בתורה". אחד…
גלריית תמונות מסעודת שבע ברכות
בניסן נגאלו – ובניסן עתידים להיגאל
שניהם, האדם והשנה, צריכים להבטיח בהם תוכן של ברכה על ידי מעשים של רפואה מונעת. להלן הדגמה לכלל הגדול שנמצא בפרשת "קדושים", "ואהבת לרעך כמוך" – אתה אוהב שלא תדבק במחלה מדבקת בלכתך בדרך, כך הזהר את רעיך שלא יידבקו ממך. או בנוסח של הלל "דעלך סני לחברך לא תעביד" (שבת, ל"א/א) – אתה שונא שאחרים ידביקו אותך במחלתם המדבקת, אל תעשה כך לחבריך. "…והצרוע אשר-בו הנגע, בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע ועל-שפם יעטה וטמא טמא יקרא: כל-ימי אשר הנגע בו יטמא טמא הוא, בדד ישב מחוץ למחנה מושבו:" (ויקרא, תזריע, י"ג, מ"ה-מ"ו). רש"י: "וטמא טמא יקרא. משמיע שהוא טמא ויפרשו ממנו…". דעת זקנים מבעלי התוספות: "בדד ישב. לפי שאותו חולי מתפשט בבני אדם הרגילין אצלו…".אם בנגע-גוף מתפשט מחוייבים לבודד את הנגוע לבל יזיק – חס ושלום! – לרבים, על אחת כמה וכמה בנגעי נשמה ורוח. כמה רחוקים אנו ממדרגתה של התורה הדורשת, כי מי שנגוע בטומאה מתפשטת – בימינו גם נגעים רוחניים המולידים מתירנות, סמים, פשיעה – יכריז על עצמו בתור כזה, כדי שהחולי לא יתפשט! לוח השנה העברי מעצם מהותו, מחנך לדו-קיום בשלום. לא כנוצרים, שלהם לוח בלעדי למודד יחיד, השמש; ולא כמוסלמים לפי מתן בלעדיות למודד יחיד, הירח. רק ביהדות הזדקקות להשלמה בין שני מכשירי מדידה לזמן. ירח לחדשים ושמש לשנים. רק אצלנו הבנה ליחסיות ולחלקיות. חיזוק לכך ניתן למצוא מהאמור בפתיחת מסכת ראש השנה: "ארבעה ראשי שנים הם…". לכל עניין ועניין ראש-שנה יחסי שלו. בהמשך המסכת פוגשים אנו בדף י/ב' ו- י"א/א, מחלוקת ידועה שבין רבי אליעזר ורבי יהושע, לגבי תיארוך אירועים חשובים (כגון: בריאת העולם, לידת האבות ועוד) שארעו בתשרי או בניסן, לפני יציאת מצרים. יחד עם זאת, שניהם מסכימים כי בפסח נולד יצחק. גאולה ראשונה התקיימה במסגרת "אחישנה", אחרי רד"ו (210) שנים, במקום "בעתה" שהיתה צריכה לקרות כעבור ארבע מאות שנים. על יסוד אירועים אלו ישנה תקוה, שעקב הנכונות למסירות-נפש בעד ארץ-ישראל ותורת ה' בישראל, נגאל שוב בניסן בגאולת "אחישנה". התבוננות של שימת-לב, והערכה לגדול (שמש) ולקטן (ירח), צריכים זה לזה ומשלימים זה את זה בקידוש המועדים לפי שני ממכשירי המדידה לזמן – השמש והירח גם יחד – שרק הצרוף שלהם מבטיח, שהתחדשות שנה חדשה והתחדשות הפריחה בטבע יהיו בחודש האביב – ניסן; ויתמזגו לשלמות אחדותית…
גלריית תמונות מתחילת כתיבה של ספר התורה החדש
לא להחמיץ את הפסח -מאמרו של הרב מנחם ברוד
עם-ישראל שרוי בימים האלה בקדחת של עשייה לקראת חג-הפסח המתקרב. בכל פינה רואים את עבודות הניקוי והקרצוף. מאפיות המצות עובדות במלוא המרץ. עוד מעט יתחילו הקניות לקראת החג, ואחריהן הבישולים וההכנות האחרות לחג הגדול. השאלה המתבקשת היא, אם אנחנו דואגים להתכונן לחג במידה הראויה גם בהיבטים הנפשיים והרוחניים. לפעמים נדמה שההכנות הפיזיות נוטלות מאיתנו את כל כוחות הגוף והנפש, עד שכבר אין לנו יכולת להיערך לחג במובנים הרוחניים. זה, כמובן, מצב שאינו ראוי. חג-הפסח עשיר כל-כך בתכנים וברעיונות, וחבל להחמיץ את היבטיו הרוחניים. ביעור חמץ רוחני אכן, ביעור חמץ הוא מהמצוות החשובות שעלינו לעשות לקראת החג, אבל המקורות מלמדים אותנו שחשוב לא פחות לבער את החמץ הרוחני – הגאווה ותחושת היֵשות העצמית. חשוב מאוד להצטייד במצות, שבהן נוכל לקיים את מצוות אכילת מצה בליל הסדר, אבל המצה נושאת עמה גם קריאה רוחנית לכל אחד ואחת מאיתנו – קריאה לכיוון של צניעות וענווה. אחת המצוות המרכזיות של חג-הפסח היא "והִגדת לבנך" – הקניית היהדות ו מורשת ישראל מאב לבן, מדור לדור. דברים רבים בליל הסדר נעשים רק כדי לעורר את תשומת-ליבם של הילדים ולגרום להם להתעניין ולשאול. לאחר שהילדים שואלים 'מה נשתנה' מגיע השלב שבו האב צריך להשיב ולהסביר. לא דיי בקריאת ההגדה, אלא חובת האב להסביר לבנו על-פי גילו ורמתו. זו משימה שיש להיערך לקראתה. חג-הפסח נושא עמו את רעיון החירות. אנו שמחים על החירות שאבותינו זכו לה בצאתם משעבוד מצרים, אבל אמרו חז"ל: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". כלומר, כל אדם צריך לחוש בעצמו את חוויית היציאה לחירות. חירות פירושה – היכולת לבטא את מה שאנו באמת חשים ורוצים. מתברר, שלא תמיד יכולים אנו לתת ביטוי למהות האמיתית שבנו, משום שאנו עצמנו כובלים את ה'אני' שבנו. חג הפסח הוא הזמן להשתחרר. בליבו של כל אחד ואחת מאיתנו מתנוצצת האמונה. בכל אחד ואחת מאיתנו יש טוב וחסד. צריך 'לצאת לחירות' – להתגבר על המעצורים האישיים ולהיות מה שהננו באמת. לשם כך יש להבין את משמעות החירות וללמוד כיצד אפשר להיחלץ מכבלי החומר, ההרגלים, היצרים והשגרה ולהגיע לחירות אמיתית. הלפיד שמעביר את המסורת כל זה דורש הכנה רצינית. שלושים יום לפני החג אנו מתחילים ללמוד את הלכות הפסח, כדי לדעת כיצד לקיים את החג כהלכתו…
הקודם
עמוד
1
…
עמוד
68
עמוד
69
עמוד
70
…
עמוד
106
הבא
