דילוג לתוכן הראשי
נס ציונה
בית
גלריה
אירועים
חדשות
השירותים שלנו
שיעורי תורה
יצירת קשר
לתרומה
מה קורה אצלנו
חדשות הקהילה
הרב הראשי לישראל הרב מצגר ביום ראשון הקרוב בבית חב"ד נס ציונה
כולם מוזמנים לחגיגה הגדולה של הכנסת ספר התורה שתתקיים ביום ראשון הקרוב י"ב כסלו. בתכנית תפילת מנחה בבית משפחת אוהב ציון ברחוב קיבוץ גלויות 43 נס ציונה. בשעה 16:00 לאחר מנחה סיום ספר התורה – תפירתו ותהלוכה שתעבור ברחובות קיבוץ גלויות שדרות אפריים הבנים גבעתי וביאליק. בבית חב"ד יתקיימו הקפות כנהוג ולאחריהם סעודת מצווה.
ההתוועדות לרגל ט' וי' כסלו ביום חמישי השבוע במשך כל הערב
ביום חמישי הקרוב ט' כסלו נתפלל תפילת מנחה בשעה 16:30 לאחר התפילה יתקיים שיעור קצר בפרשת השבוע על ידי הרב שגיא הר-שפר, בשעה 17:15 נתפלל תפילת ערבית ומיד לאחר התפילה נשב להתוועדות חסידית לרגל יום ההולדת וחג הגאולה של האדמו"ר האמצעי רבי דובער זצוקלללה"ה. התוועדות זו תהיה גם מסיבת קבלת פני לשלוחי הרבי שחזרו מכינוס השלוחים הרב שגיא הר-שפר, הרב משה טברדוביץ, הרב עמית פליישר והרב מוטי שניאורסון. ההתוועדות תתקיים ליד שולחנות ערוכים בבית הכנסת חב"ד 'אור אברהם' שבמתחם בית חב"ד ברחוב ביאליק 2 נס ציונה. כולם מוזמנים.
להורדה: 'דבר-מלכות' לפרשת ויצא
להורדה
חזרו מכינוס השלוחים עם סיפורים
בליל שבת הקודם שעות לאחר סעודת ליל שבת עשרה איש היו ישובים על כסאות מהודרים, סביבם מספר כפול העומד וידיו נסמכות על משען הכסא, כאשר מאחור מקיפה אותם טבעת הדוקה יותר של בחורים אשר טיפסו על כסאות ומטים אוזן לשמיעת כל הגה מלמעלה. כך, מעגל בתוך מעגל, התגבשו להן ההתוועדויות המרתקות בליל 'שבת השלוחים' שעברה. עמוסות שלוחים ותמימים שאוזנם שיוועה לבדל מסר חסידי. ומי טוב לך משלוחי הרבי? – הנה, הרב שבתי סלבטיצקי, בעמדת הרצאה. פיו מפיק מרגליות נוצצות. מולו מתיישב לפתע ר' אורי רווח, עיתונאי לשעבר וחסיד בהווה ובעתיד שמציג שאלה שמציקה לו זה זמן רב: אחדות הוא מחפש בחב"ד, אחדות. "אספר לך סיפור" עונה לו הרב סלבטיצקי, "שממחיש לך עד כמה שורשית היא מידת אהבת החסידים". והוא פותח ומספר: * * * הדבוקה האנושית הגועשת מיטלטלת ללא כיוון מוגדר. המונים גודשים כל פינה ב-770, מתמודדים על כל סנטימטר שנראה פנוי לרגע. אפס – דממה מוחלטת משתלטת שעה שדמותו הדורת-ההוד של הרבי נראית במבואות ה'שביל'. העיניים ננעצות, בולשות, מטפסות ומאתרות סדקים בין הראשים הצפפוים כדי לצפות ולו לרגע בנהרה, באור הגדול שעל פניו המחויכות של הרועה הנאמן. שמחת תורה היא היום! פתאום מזנק מישהו למקום שיוחד לשם ריקוד ההקפות של הרבי. הוא למעשה ממש ניצב בדרכו של הרבי. ידיים חסונות נתפסות בין רגע בדש בגדו: אתה מעיז להכנס למקומו של הרבי? סור נא מכאן מייד! – – – ההלך לא מרפה. זרועותיו חובקות את עמודי הברזל בלפיתה איתנה שמשמעותה – היצמדות עיקשת. "אני אזוז מכאן", הוא קורא בגרון ניחר, "רק תנו לי רגע אחד!". משא ומתן רגעי שלא מוליד תוצאות והרבי כבר כאן! הסובבים נסוגים. רק הוא נשאר, והרבי שואל אותו למבוקשו. לרגע נדמה לו שקולו בוגד בו. הוא כבר בקיא בעל-פה בפרטי הדברים אותם הכין מבעוד מועד לאומרם לרבי אך הוא מעורפל מהתרגשות. "אני ממונטריאול, יש לי שכן שאין לו ילדים. הבטחתי לו שאחזור מכאן עם ברכה". מילותיו יוצאות בחטף, חוששות לאבד את סגוליות המעמד. מזדרזות לסיים. לא להטריח את הרבי. "בשורות טובות", אומר הרבי, וליבו של ההלך עולה על גדותיו! הרבי ברך! אותה שנה השכן נפקד, ב"ה. הברכה נתקיימה. אבל לא זו בלבד – הולם הרב סלבטיצקי בעוד הברזל חם. "דע, ר' אורי, שגם אותו אדם עצמו, המבקש, היה חשוך ילדים! אבל ראה למי הוא ביקש את הברכה: לעצמו? – לא;…
לא להרפות מן הציפיה: מאמר דעה
לא פשוט להיות יהודי, ועוד יותר קשה לקיים את העיקר השנים-עשר מי"ג עיקרי האמונה: "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח". תאמרו, מה קשה בזה? הלוא אין דבר קל מלייחל לגאולה אלוקית, על-טבעית, שתהפוך את העולם כולו לעולם טוב ומופלא? ובכל-זאת, אמונה אמיתית בביאת המשיח דורשת עבודה ומאמץ לא פשוטים לגמרי. הקושי הגדול נובע מהעובדה שעוד יום עבר ועדיין לא נושענו. יהודי שמצפה באמת לביאת המשיח, וחושב ברצינות על מילות התפילה "לישועתך קיווינו כל היום" –אכן מחכה כל היום לגאולה. כשמגיע הערב ומתברר שהגאולה לא הגיעה, הוא חש אכזבה וצער. באותו רגע הוא מתחזק, מגביר מחדש את הציפייה ולמחרת מחכה שוב לגאולה, אבל בערב הוא שב ומתאכזב, על שגם היום לא בא המשיח. כאן טמון הקושי הגדול. עם-כל-זה אחכה יש חוששים להתאכזב, ועל-כן מצמצמים את עוצמת הציפייה. כגודל הציפייה גודל האכזבה, וכאשר הציפייה מאופקת, גם האכזבה אינה גדולה. אך לא זו דרכה של היהדות. יהודי צריך לצפות, לצפות בכל לב. כשחלף יום ועדיין לא בא משיח-צדקנו – צריך להתאכזב ולהצטער, לכאוב ולבכות. ואף-על-פי-כן – לצפות מחדש ולקוות שמחר יבוא. דבר זה מסביר מדוע דווקא ה'עיקר' העוסק באמונת הגאולה נוסח בסגנון של קושיה ותירוץ: "ואף-על-פי שיתמהמה – עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא". כי לכאורה יש כאן סתירה מובנית: איך אפשר להאמין בדבר שגורם אכזבה וכאב מדי יום ביומו? אולם זו האמונה בביאת המשיח – "עם כל זה אחכה לו" – למרות האכזבה, על-אף הכאב, עם כל התסכול. האמונה הזאת, רדופת האכזבות, מלווה את העם היהודי בכל הדורות. כך היה גם בגאולת מצרים. משה בא לעם-ישראל ובישר לו את בשורת הגאולה. העם התמלא תקווה – "ויאמן העם". ומיד אחר-כך באה האכזבה: פרעה מחמיר את גזרותיו, איננו נותן תבן, מכביד את העול. האכזבה עצומה כל-כך, עד שבני-ישראל באים בתרעומת קשה אל משה ואהרון, ואפילו משה זועק אל ה': "למה הרעותה לעם הזה! למה זה שלחתני!". אך אחרי כל זה החלו ניסי הגאולה, והביאו לידי יציאת מצרים. הגיע הזמן האמונה בביאת המשיח דורשת עבודה נפשית, התגברות על האכזבות, ליבוי מתמיד של אש הציפייה. לכן אמרו חז"ל שזה אחד הדברים ששואלים את האדם בהגיעו לעולם האמת – "ציפית לישועה?". כי אין זה קל כל-כך לצפות באמת לישועה, ואנו צריכים לטפח ציפייה זו ולחזקה מדי יום ביומו. תקופתנו היא, על-פי כל הסימנים,…
תמונה אחת, אלפיים שלוחים
לכניסה לאתר: לחצו כאן
נציגי המשלחת חוזרים לביתם
בימים האחרונים החלו לחזור, בשעה טובה, נציגי משלחת נס ציונית לכינוס השלוחים המתקיימת במרכז חב"ד בניו יורק, ארה"ב. ביום רביעי השבוע חזר לביתו מנהל מוסדות החינוך לגיל הרך של חב"ד נס ציונה, ר' עמית פליישר. בו ביום חזר לנס ציונה שליח נס ציוני נוסף, הר' אשר מרדכי שניאהרסאן. אחריו, שב הרב משה טברדוביץ, שליח הרבי ומנהל בית חב"ד נס ציונה-מזרח. אך רק לקראת סיום השבוע הבא צפוי לשוב מנהל מוסדות חב"ד בעיר ורב הקהילה, הרב שגיא הר שפר.
הגויים מכבדים יהודים גאים/ מאמרו השבועי של הרב מנחם ברוד
את שורשיה של האנטישמיות אנחנו מוצאים בפרשת השבוע, המספרת על לידתם של יעקב ועשיו. המאבק ביניהם מתחיל עוד בהיותם ברחם אימם. כבר בשלב זה "ויתרוצצו הבנים בקרבה" – זה מושך לכיוון אחד ואחיו מושך לכיוון השני. כשרבקה המודאגת הולכת לברר את פשר הדבר, היא מקבלת את התשובה: "שני גויים בבטנך ושני לאומים ממעייך ייפרדו, ולאום מלאום יאמץ". כל תקופת הגלות התרגל העם היהודי לראות באנטישמיות חלק ממציאות החיים. לא מתוך השלמה, אבל מתוך קריאה נכונה של המציאות, ידעו היהודים לקבל את האנטישמיות כנתון קבוע מראש. "הלכה, בידוע עשיו שונא ליעקב", קבעה הגמרא, והלכה זו התממשה עד תום במשך שנות גלותנו. גינוי מקיף בעשרות השנים האחרונות מפעמת בנו תחושה שנכנסנו לעידן חדש. היהודים בעולם כולו נהנים מחופש מוחלט ומשוויון-זכויות מלא. תופעות של אנטישמיות זוכות לגינוי כולל ומקיף של כל המדינות הנאורות. יותר ויותר מדינות מחפשות את קִרבתו של העם היהודי. נראה אפוא שמשהו בכל-זאת השתנה. אמנם מפעם לפעם אנו שומעים על תקריות אנטישמיות בעולם. שונאי-ישראל מנסים לחלל בתי-עלמין, לפגוע בבתי-כנסת, לתקוף יהודים, אבל עדיין יש להעמיד את הדברים בפרופורצייה. אין זה הכלל אלא היוצא מן הכלל. אלה תופעות מעשה יחידים או קבוצות שוליים, שהשלטונות מגנים אותן בכל פה ומנסים לעצור ולהעניש את מי שאחראי להן. לעומת זאת, האנטישמיות עתיקת-היומין מוצאת כיום את ביטויה ביחסו של העולם למדינת ישראל ולמאבקה על עצם קיומה. אין עוד מדינה בעולם כולו שמאות מיליונים מדברים בגלוי על השאיפה להשמידה. אין עוד מדינה שנאלצת לחיות עשרות שנים על חרבה ולהגן על אזרחיה מפני חיות-אדם רצחניות. היה צפוי אפוא שהעולם כולו יתייצב לימין המדינה הקטנה והמאויימת. תחת זאת מתחנפות מדינות רבות לערבים ועוסקות ללא הרף בגינוי היהודים, הנלחמים על נפשם. הסיקור התקשורתי של העימות הישראלי-ערבי בכלי-תקשורת רבים בעולם אינו עומד בשום אמות-מידה של עיתונות אובייקטיבית והוגנת. בִיוּם אירועים, הצגת דברים מעוּותת, עריכה מגמתית – הם מעשי יום-יום. אזרחי מדינות העולם, הצופים בדיווחים הללו, יכולים להתרשם שהערבים הם אנשים שוחרי שלום וקשי-יום, ואילו היהודים הם קלגסים אכזרים, ההורגים ללא הבחנה אנשים, נשים וילדים. כאשר פגז תועה פוגע בבית-מגורים והורג אזרחים, העולם כולו מתייצב למקהלת גינויים, אף…
להורדה: 'דבר מלכות' לפרשת תולדות
להורדה
הרב של זיטומיר והרב שלנו נפגשו בבנקעט בניו יורק
בעוד דמותו של הרבי ניבטת מכל פינה באולם, מעל גבי מסכי הענק, בעת שירת "אנעים זמירות", ומבטו של הרבי נראה כחולף על פני כל אחד ואחד מהנוכחים, רב העיר ושליח הרבי לזיטומיר שבאוקריינה פגש את הרב שלנו הרב שגיא הר-שפר. .————————————- "2500 שלוחים נרשמו השנה לכינוס השלוחים", מכריז הרב קוטלרסקי לקול תשואות הקהל. הרב קוטלרסקי פתח בדברים קצרים על עבודת השליחות בכל רחבי העולם, ובפרט במקומות נדחים דוגמת שנחאי, בה נפתח לאחרונה מרכז יהודי, ובמקומות נוספים, בהם לעיתים יש בקושי מניין יהודים, אך גם שם פועלים השלוחים במסירות נפש. תהילים לבטחון עם ישראל לפרקי תהילים ניגש השליח הרב נחמן סודק השליח בלונדון, אנגליה המקריא את פירקו של הרבי, ולאחריו השליח בקרית שמונה הרב יגאל ציפורי בפרק תהילים לשלום ובטחון עם ישראל. השליח החדש במסגרת שלוחי "מבצע תורה" הרב ארי סוליש ניגש לשאת דברים. לא לפני שעל המרקע הופיע החלק השני של הסרט המיוחד. הסרט ששולב בין איורים מרהיבים לבין צילומים עדכניים סיפר בצבעים חיים וחדים את מורשתו של הבעל שם טוב לאהוב כל יהודי, ואת ממשיך דרכו בדורינו, הרבי. "פעם כתב יהודי לרבי תודה על כך שנגע ביהודי קטן אי שם באיים הקריבים. הרבי השיב לו במכתב: אין יהודי קטן", מספר הקריין. בהמשך מוקרנת שיחת קודש של הרבי על מנהיגותו של משה רבינו שרדף אחרי שה קטן עד שהחזירו לעדר. "כל יהודי ויהודי בכל מצב ומעמד שיהיה, הקב"ה אמר אליו במתן תורה בלשון יחיד: אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים", אומר הרבי בקטע הוידיאו המוקרן. "עוד לא היה מנהיג בהיסטוריה שכל אדם היה נגיש אליו בכל נושא, מבלי להישאל על מה רוצה לדבר", ממשיך הקריין, והסרט עובר לדוגמא חיה, הרב מנחם ורחל הרטמן, זוג שלוחים טריים שיצאו לשליחות. והיעד? ויטנאם… תשואות רמות בקהל. בקטע מרגש עד דמעות עוקבת המצלמה אחר פרידתם של בני הזוג הרטמן מהוריהם בשדה התעופה, עד למקום שליחותם, כשהוידאו ממשיך להקרין קטעים מתוך פעילותם במדינה. האימפריה והגבירים הרב סוליש שעלה לבמה לשאת דברים, הודה בראשית דבריו למשפחת ראהר על תמיכתם בו ובעוד מאות שלוחים נוספים. הרב סוליש סיפר בקצרה על שליחותו, "כל אחד ואחד שנכנס בשערי הבית חב"ד, הדבר נזקף לזכותכם הרבה, משפחת ראהר", אמר הרב סוליש, שהמשיך בדבר תורה מפרשת השבוע, וסקר את פעילות שיעורי התורה במסגרת…
מי מזהה את ארבעת הנס ציונים?
בכל שנה מתקבצים אלפי השלוחים של הרבי לתמונה קבוצתית. משום מה בכל שנה יותר קשה למצוא את הנציגים שלנו. מי יכול לעזור? אם מישהו מזהה את: הרב שגיא הר-שפר, הרב משה טברדוביץ, הרב עמית פליישר והרב מוטי שניאורסון אנא לחצו על שלח תגובה ותחכימו את כולנו. .
בית חב"ד נס ציונה: אנחנו על המפה
בבית המדרש הגדול של חב"ד אשר ב770, היו פזורים במשך שנים קופות צדקה שונות שיועדו למטרות מגוונות, גבאי בית הכנסת החליטו שבמקום שיסתובבו קופות בבחינת 'לפני עוור לא תתן מכשול' הקופות ירוכזו ביחד על קירות בית הכנסת. לאחר מילוי כל בקשות הגבאים סוף סוף התווספה הקופה של בית חב"ד נס ציונה, הקופה נמצאת בין קופות נוספות בחלק האחורי של בית הכנסת (ליד ספריית הרמב"ם).
ד"ש מכינוס השלוחים בניו יורק
הרב שגיא הר-שפר: "הדברים הגדולים קורים בזמן הארוחות"
"בשנה שעברה", אמרו בהנהלת הכינוס, "שוב ראינו את התגשמות של ברכות הרבי: בתי-חב"ד חדשים רבים נפתחו – כן ירבו. תופעה זו ניכרת היטב גם בכמות המשתתפים בכינוס בשנה זו: 30% יותר מאשתקד. ויחד עם הגידול במספר המשתתפים, העמיקה המחוייבות של חברי ועד הכינוס שיחיו, להרחיב, להגדיל ולהעשיר את תכנית הכינוס". לדבריהם, כל הסדנאות, המצגות והסמינרים הותאמו במיוחד לנושאים העומדים בראש סדר יומם של רוב השלוחים. במשך הכינוס ולאחריו ניתן יהיה לרכוש קלטות מהסדנאות והסמינרים. מספר הקלטת מופיע לאחר הכותרת של הסדנא. הרב שגיא הר-שפר אומר לנס ציונה דוט קום שאכן הכל מעניין אבל כאשר יושבים יחד בזמני הארוחות זה הזמן שבו קורים הדברים הגדולים, השלוחים מספרים לחבריהם על ההצלחות, נותנים עצות ולפעמים גם מספרים על 'סכנות וכשלונות'. תארו לעצמיכם 3000 המנהיגים היהודים מכל רחבי העולם יושבים יחד ומייעצים איש לרעהו, דבר כזה לא רואים בשום מקום…
כתב הערוץ הראשון אורי רווח: הרב שגיא הר-שפר דוגמא לניצול נכון של כלי התקשורת
שלוחים רבים מארץ-הקודש השתתפו היום (חמישי) בסדנא מיוחדת בנושא: ניצול חיובי בכלי-התקשורת שהתקיימה במוזיאון צבאות ה' בקראון-הייטס. את הסדנא, שהתקיימה בשפה העברית, פתח דובר חב"ד הרב מנחם ברוד שהקדיש מספר מילים על מטרת הסדנא. "על-ידי שימוש נכון בתקשורת, אנו יכולים להשפיע על המון יהודים", אמר הרב ברוד. "אם שליח מארגן תהלוכת ל"ג בעומר ובה משתתפים 100 ילדים והוא דואג שזה גם יפורסם בעיתון המקומי, אז כמות האנשים שנחשפת למסר ולתהלוכה – הוא רב מאוד". עוד אמר הרב ברוד, כי הפרסום בתקשורת, הוא חלק מעבודת השליחות. בסיום דבריו, הזמין הרב ברוד את קהל השלוחים לפנות אל ר' מוני אנדר ממחלקת דוברות 'צעירי-חב"ד' ולהסתייע בו כשצריך. בכדי להיכנס לתקשורת ולפרסם את הדברים החיוביים, צריך ליצור גימיקים, שזה יהיה מעניין" (ר' אורי רווח, כתב בערוץ 1) הרב ברוד חתם את דבריו בסיפור הבא: "לפני מספר שנים הגיע לכינוס השלוחים עיתונאי מערוץ 2 ומאוד התרשם. כשחזר לישראל, הוא החליט להיות שליח – בתחום בו הוא מתעסק. אולם, ממש באותה תקופה, הוא החל לחזור בתשובה וזנח את עבודתו. מאוחר יותר, שב אליה, כשהוא משתמש בה לדברים חיוביים". "העיתונאי", סיפר הרב ברוד, "הוא ר' אורי רווח, חסיד חב"ד מירושלים המשמש כיום עיתונאי בערוץ הראשון בטלוויזיה ואני מתכבד להזמינו לשאת דברים". רווח הביא מספר דוגמאות מעניינות. אחד מהם הייתה בתקופה בה פורסם דו"ח העוני. "בכל פעם מסקרים עוד בתי-תמחוי ועוד בתי-תמחוי וזה כבר נהפך לנדוש. הגיע אלי מנהל בית-חב"ד בנס-ציונה, הרב שגיא הרב-שפר וסיפר לי כי היה לו בעבר גביר גדול שבעקבות המצב, נהפך לנזקק והוא אוכל בבית-תמחוי. הסיפור היה אנושי, אישי ומרתק ואני סיקרתי אותו בערוץ הראשון בהרחבה".
המניין הראשון גלרית תמונות קטנה
ניו-יורק: ועידת השלוחים העולמית יצאה לדרך
הרב שגיא הר שפר, לצד 3 נציגים נוספים מקהילת נס ציונה, יצאו השבוע לכינוס השלוחים העולמי המתקיים בימים אלו בניו יורק. אתמול (רביעי) נפתח רשמית כינוס-השלוחים העולמי. אלפי השלוחים נרשמו בעמדות ההרשמה ב'אוהלי-תורה' בקראון-הייטס ולאחר-מכן התקיימה ארוחת ערב חגיגית. "בשנה שעברה", אמרו בהנהלת הכינוס, "שוב ראינו את התגשמות של ברכות הרבי: בתי-חב"ד חדשים רבים נפתחו – כן ירבו, בנוסף לשלוחי מבצע תורה שיצאו לערים שונות. תופעה זו ניכרת היטב גם בכמות המשתתפים בכינוס בשנה זו: 30% יותר מאשתקד. ויחד עם הגידול במספר המשתתפים, העמיקה המחוייבות של חברי ועד הכינוס שיחיו, להרחיב, להגדיל ולהעשיר את תכנית הכינוס". לדבריהם, כל הסדנאות, המצגות והסמינרים הותאמו במיוחד לנושאים העומדים בראש סדר יומם של רוב השלוחים. במשך הכינוס ולאחריו ניתן יהיה לרכוש קלטות מהסדנאות והסמינרים. מספר הקלטת מופיע לאחר הכותרת של הסדנא. כמידי שנה, יהיה ניתן להאזין לתרגום סימולטני לעברית במהלך המושבים המרכזיים – יום חמישי, מוצש"ק והבאנקעט. מכשירי רדיו חדשניים לקליטת התרגום יהיו באהלי תורה ובאולם הבאנקעט, לפני תחילת האירוע. כמו-כן, מנהלי הכינוס הודיע לשלוחים, כי הם מתבקשים לחתום על הפ"נ כללי באהלי תורה ביום חמישי בערב. מנהלי הכינוס אמרו, כי "אחד מהנושאים המרכזיים בכינוס הוא, כמובן, ההזדמנות להפגש זה עם זה ולהתוועד מתוך "שבת אחים גם יחד". עם המספר הרב של המשתתפים, יהיה זה מקור להתחזק ולעמוד בכל האתגרים העומדים לפנינו במקום השליחות. מעל לכל, כולנו שואבים את חיותנו מכך שמעשינו ועבודתנו בתורה ועבודה, כחסידים וכשלוחים, היא בהתאם לרצונו הק' של הרבי להביא הגאולה 'ולתקן עולם במלכות ש-ד-י'". בתוכנייה נכתב: "יהי רצון שהחיות שנשאב מכינוס זה תוסיף אומץ בהתקשרותנו לרבינו, וכינוס זה יהווה קידוש שם שמים גדול והצלחה גדולה כרצונו הק'. בשם כל השלוחים שיחיו הנהלת הכינוס מביעה את הוקרתה לכל אחד ואחד מחברי ועד השלוחים שארגנו כינוס זה".
ר' עמית מגיע לחצר קודשו של הרבי
מדי שנה נערך כנס של כל שלוחי הרבי מליובאוויטש בעולם. בכינוס זה משתתפים כ 3000 שלוחים מכל רחבי העולם, בסדרה של 4 ימים מלאים בסדנאות למידה, ושבת אחים גם יחד, שתורם לשלוחים ע"י לימוד מנסיונם של שלוחים אחרים בעולם אל הכינוס השנה נוסעים שלושת השלוחים מנס-ציונה, והם הרב שגיא הר-שפר, הרב משה טברדוביץ,ר' עמית מנהל גני הילדים, ונציג נוסף של קהילת חב"ד בעיר – מוטי שניאורסון. המעוניינים לשלוח מכתב עם שמות לברכה אצל הרבי מוזמנים לשלוח מייל עם שמות לכתובת ganamit@gmail.com בתמונה אפשר לראות את ר' עמית עם הרכב "הצנוע" שנשלח לאסוף את השלוחים משדה התעופה- לחצר קודשו של הרבי. תמונות נוספות מהכינוס בלי נדר בהמשך השבוע.
הפצצת חסידות: שיעורו של הרב אדר השבוע
השיעור מתחיל בכל יום שני בשעה 8:10 בערב. שאר שיעורי הערב מתחילים ב8.30, תזכרו ביום שני הקרוב…
ר' עמית פליישר הראשון שנוסע לכינוס השלוחים
מה בעצם אנחנו עושים כאן. מאמרו השבועי של הרב מנחם ברוד
ההתפטרות של קצינים בכירים בצה"ל, בעקבות הליקויים החמורים בניהול המלחמה האחרונה, מבשרת את רעידת-האדמה שעומדת להתחולל בצבא. היא גם מגבירה את הדאגה האוחזת בציבור לנוכח המחדלים הקשים שמתגלים בגוף שאמור להבטיח את ההגנה על תושבי הארץ. צה"ל נתפס בעיני רבים כגורם האחרון שעליו אפשר לסמוך אחרי שהמערכות האחרות נתגלו באפסותן ובחדלונן, ועכשיו מתברר שהריקבון הגיע גם לצה"ל. אפשר לחפש סיבות להתפרקות כללית זו. לתלות את בעיות ההנהגה הפוליטית בשיטת הממשל, את מחדלי הרווחה בתפיסה כלכלית שגויה, את כישלי הביטחון בשאננות ובחוסר מוּכנות, וכך הלאה. אבל כאשר מערכות רבות כל-כך קורסות ומתפוררות, אולי אין הדבר נובע מצירוף של סיבות רבות, אלא מסיבה מרכזית אחת. התפוררות הערכים הסיבה העיקרית לתהליך שאנו חווים עכשיו היא אבדן הערכים, ובעיקר המשמעות האמיתית של קיומנו בארץ-ישראל. כשאתה שואל כיום ישראלי מצוי מה קושר אותו לארץ, אתה נענה במשיכת כתפיים ובתשובות סתמיות. ערכים של קשר ושל אהבה לארץ-ישראל, שהיו נטועים בנשמתו של כל יהודי בדורות עבר, כמעט נעלמו מהשיח הציבורי. אנו עדים לתופעה מעניינת, שבה מנסים להתמודד עם השאלה הקשה בשיטת ההגנה הטובה ביותר היא המתקפה. לטענתם, עצם השאלה מעידה על אי-נורמליות, שכן הצרפתי אינו שואל את עצמו למה הוא חי בצרפת, והאנגלי אינו תוהה על הימצאותו באנגליה. מכאן, שכאשר הפסקנו לשאול את עצמנו למה אנחנו חיים בארץ, הגענו סוף-סוף למצב נורמלי… לדעתם של חסידי השקפה זו, הקשר שלנו לארץ הוא אקראי – אנחנו כאן כי במקרה נולדנו כאן (או שהורינו הביאו אותנו לכאן עם עלייתם ארצה, בלי לשאול את פינו). האוּמנם? האם זו הזיקה של יהודי לארץ-ישראל – העובדה שכאן הוא נולד? האם אין כאן דבר-מה עמוק יותר, שקושר לארץ-ישראל גם את מי שלא נולד בה, ובוודאי צריך לפעם בליבו של מי שזכה להיוולד בארץ-הקודש ולחיות בה? גם מבחינה מעשית התפיסה הזאת מסוכנת מאוד. הצרפתי אינו מאויים על-ידי מיליונים ששואפים להשמיד את מדינתו. האנגלי אינו שומע אחת לכמה ימים על צורר שמפתח פצצות אטומיות כדי להחריב את ארצו. ההולנדי אינו חי עשרות שנים במציאות של מלחמות ופיגועי טרור רצחניים. למה אפוא שצעירים ישראלים יסכימו לחיות במציאות מאויימת זו רק מפני שבמקרה נולדו כאן? אבדן הערכים הזה משפיע על התנהלותן של כל המערכות. בספר משלי נאמר:…
רק כשהערבים זרקו אבנים הרב שגיא הר-שפר הבין שהוא טעה בדרך
לר' יעקב פולק מקורבו של הרב שגיא הר-שפר שגר במשך שנים בעיר נס ציונה נולד בן במזל טוב, כיום יעקב גר בישוב מעון על יד הישוב כרמל שבאזור חברון. היה זה יותר מטבעי שהרב ישתתף בברית המילה ואכן הרב נסע לברית שאותו מלווה הת' יוסף אברהם. ברית המילה נערכה בבית הכנסת של הישוב בהשתתפות קהל רב בשעות הערב הרב נסע חזרה לנס ציונה ולאחר שהרב חלף על פני חברון הרב לא שם לב ובמקום לפנות שמאלה לכוון קרית גת הרב המשיך ישר לכוון חלחול (אגב, כביש שיש עליו מכוניות בעלות לוחית זיהוי ישראליות רבות). בחלחול 3 נערים ערבים השליכו אבנים על הרכב שנסע ממולו, הרב נעצר וכן המכונית שהגיע ממול, יושבי המכונית שהגיע ממולו הסבירו לרב שהוא היה צריך לפנות שמאלה. בשיחה לנס ציונה דוט קום אמר הרב שגיא ה-שפר שהוא פשוט לא מאמין שעדיין קיימת 'אינתיפדה', ערבים זורקים אבנים על מכוניות ישראליות וכאן אצלינו 'חיים כרגיל'.
שבת כ' חשון – התוועדויות ברחבי תבל
ביום כ' חשון בשנת כתר"א נולד כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב להוריו כ"ק אדמו"ר מהר"ש ואשתו הרבנית רבקה. ששה ימים קודם לכן ביום י"ד חשון, סיימו לכתוב ספר תורה מיוחד שנכתב לזכותו. בהיותו בין שלש שנים בתאריך זה "נמשח", על ידי סבו האדמו"ר הצמח צדק, באומרו לאדמו"ר מהר"ש, אביו: "בפך השמן הרוחני שנתן מורנו הבעש"ט לתלמדיו מורנו הרב המגיד ממזיטש למשוח את רבנו הזקן, למשוח אותו לנשיאות לדורתיו, הנה בכח זה נמשח חותני אדמו"ר האמצעי, ואני בכח זה משחתי אותך ובכך זה הנני מושחו". הוראתו המיוחדת של הרבי מליובאוויטש ליום זה מח"י חשון תשמ"ט: "בכל עיר ועיר שיש בה ישיבת תומכי תמימים, ישיבה מרכזית או סניף. ישתדל כל אחד ואחד מהנמצאים בעיר זו להיכנס לבנין הישיבה במשך יום ההולדת, כ' מרחשוון ולעשות פעולות טובות בכל ג' הקוין דתורה תפילה וגמ"ח . . ועוד ועיקר – שפעולות אלו תעשינה ברבים – ברוב עם הדרת מלך".
משוכת העניבה / סיפור לשבת
חיים, אז תלמיד ישיבת חב"ד המרכזית, השוכנת בבית-מדרשו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח בניו-יורק, נהג להקדיש מדי יום שישי כמה שעות לזיכוי יהודים במצוות תפילין. "מבצעים", כפי שזה מכונה בלקסיקון החב"די. האמת היא, שלא רק חיים. כל חבריו לישיבה, כמו כל תלמידי ישיבות חב"ד בעולם כולו, מקדישים את שעות אחר-הצהריים של ימי שישי לפעילות כזו. חיים ועמיתיו לצוות נהגו לנסוע למנהטן, שם ביקרו בקביעות בשורה של משרדים יוקרתיים, שנחשבו "שלהם". בדרך כלל, זכו להיענות יפה. אבל במקום אחד נתקלו ב"קרחון" בלתי עביר. היה זה משרד עורכי-דין יהודי, עתיר עובדים, שלרוב הראו עצמם עסוקים ולא שעו אליהם. אלו שכן היו מעוניינים להניח תפילין – זכו ליחס מאוד לא סימפטי מצד מנהל המשרד. בימים שהמנהל בעצמו נתקל באורחים הלא רצויים לו, הוא דאג עד מהרה לסלקם באלגנטיות מדיפה שנאה. הוא היה ממלמל משהו תוך כדי הליכה לעבר פקידת הקבלה – ואחרי כמה דקות היא הייתה מבקשת מהם בנימוס לעזוב את המקום. כך זה נמשך חצי שנה, אבל הבחורים לא נכנעו. מדי יום שישי הם המשיכו לפקוד את המשרד, ממתינים לבקיע שיופיע ב"קרחון". יום שישי אחד, בעוד ממתינים חיים וחבריו בתחנת הרכבת התחתית לבוא הרכבת שתוביל אותם ליעדם, פנה אל חיים רוכל, מקסיקני טיפוסי: "אדוני, יש לי עניבה שחורה, שתעמוד עליך נפלא". "לא, תודה", השיב חיים קצרות. "אני לא אוהב עניבות". "לא! לא!", התעקש המקסיקני. "אתה צריך עניבה. אדם חשוב עם חולצה לבנה כשלך צריך עניבה. הנה, אעשה לך הנחה. קח עניבה ששווה שבעה דולר בחמישה בלבד". "מצטער, אני לא רוצה עניבה!", ענה חיים בפסקנות. אבל האיש ממש התעלק אליו. "העניבה הזו היא בדיוק בשבילך! אם תלבש אותה תיראה טוב! אתה חייב"… ראו חיים וחבריו, שהרוכל המטריד עוד מסוגל לעלות עמם על הרכבת הבאה, אם לא יקנו ממנו עניבה. הם החליטו לנדב כל אחד דולר או שניים למשימה, והעניבה והכסף החליפו ידיים. חיים נשם לרווחה. הרבה זמן לא נתקל ביצור טורדני כל כך. אבל זה לא נגמר. "אדוני", קרב המקסיקני אל חיים, "לא מכרתי לך סתם. אתה באמת חייב ללבוש את העניבה! זה יגרום לך להיראות טוב!". חיים לא הספיק להוציא הגה מפיו, ואותו רוכל שלף מידיו את העניבה והחל לכרוך אותה סביב צווארו. "התכופף מעט… הרם את הצווארון של החולצה ו…יופי. עכשיו אתה נראה כראוי", הביט המקסיקני בסיפוק על מעשה…
הקודם
עמוד
1
…
עמוד
98
עמוד
99
עמוד
100
…
עמוד
106
הבא
